חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
מטבעות

קטן שקיבל עודף מיותר והשתמש בו האם הוריו צריכים להחזיר

הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים.
הבת שלי בת 9, קבלה 50 שקל בשביל לקנות עוגות ובשעה ששילמה, החזירו לה עודף יותר ממה שהייתה צריכה לקבל.
היא סיפרה לנו זאת אחר זמן, כך שהכסף הנ”ל היא כבר בזבזה וקנתה דברים אחרים.
האם אנו ההורים צריכים לגשת לחנות ולשלם מכיסנו את הכסף הנזכר.
 

תשובה:

שלום וברכה
ככלל, הורים אינם צריכים לשלם מעיקר הדין על כסף שילדיהם נטלו או קיבלו ללא רשות.
אף הילדה עצמה, לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, מעיקר הדין איננה צריכה לשלם אף לכשתגדל, אלא ממידת חסידות.
 
אולם הואיל והילדה סיפרה את הדבר להורים, ראוי בהחלט, על מנת להחדיר בילדה את משמעות הזהירות בכספי הזולת, לומר לה כי כאשר מקבלים כסף נוסף בטעות, צריך להחזיר, ולומר לה שכעת אבא ילך להחזיר לחנות את הכסף, או לתת לה כסף שתחזיר על מנת להחדיר בנפשה את הזהירות בכספי הזולת.
 
בברכת רוב נחת מילדתכם ומכל יוצאי חלציכם.

 
מקורות ונימוקים:

קטן שהזיק או גנב ולא השתמש בגניבה פטור מתשלום
מתני’ ב”ק פ”ז. חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה, החובל בהן חייב, והן שחבלו באחרים פטורים. וברמב”ם הלכות חובל ומזיק פרק ד’ הלכה כ’, כתב לבאר, דפטור הקטן מלשלם על חבלתו אף לכשיגדיל, משום שבשעת חבלתו לא היה בן דעת. כן פסק השולחן ערוך להלכה, חושן משפט סימן תכ”ד סעיף ח’.

מכאן למדו הפוסקים אף לעניין קטן שגנב שפטור אף לכשיגדיל. כך גם פסק השולחן ערוך חושן המשפט סימן שמ”ט סעיף ג’, שכתב בזה”ל, קטן שגנב, מחזירין קרן לבעלים אם הוא בעין, ואם אינו בעין, פטור אף לאחר שיגדיל.

כלומר לא הקטן ולא הוריו חייבים בתשלום, כן הביא להלכה גם בילקוט יוסף דיני חינוך קטן עמוד שע”ט.

 
קטן שגנב ונהנה מן הגניבה נחלקו הפוסקים אם צריך לשלם מדין נהנה
אולם, בשו”ת שבות יעקב חלק א’ סימן קע”ז, כתב לבאר כי האמור בדברי השולחן ערוך שקטן שגנב והגניבה איננה בעין, פטור מלשלם אף לכשיגדיל. היינו דווקא במקרה בו לא נהנה הגנב מן הגניבה, אלא החפץ הנגנב אבד בלא שהקטן נהנה ממנו. אולם במידה והקטן נהנה ממנו חייב, כמו כן במידה והגניבה בעין, חייב להחזירה.

כן האריך לבאר בטוב טעם הגאון הרב משה שטרנבוך שליט”א, בשו”ת תשובות והנהגות חלק ד’ סימן ש”ה. והיינו טעמא משום שהקטן יש לו רשות ממונית משל עצמו, שהרי קטן יורש וקונה משהגיע לעונת הפעוטות. לפיכך ככל שנהנה מן הגניבה כגון שאכלה וכדו’, חייב לשלם מדין ‘נהנה’. שהרי פטור קטן בחבלה או בגניבה, הינו משום שאיננו בר דעת בכדי להתחייב על מעשיו חיוב ממוני. אולם החיוב מדין ‘נהנה’ איננו משום חיוב ממוני שהטילה התורה על הנהנה, אלא הוא חיוב מציאותי מדין ‘ממוני גבך’, לפיכך שייך הוא אף בקטן.

אלא שמאחר וחייב הקטן מדין ‘נהנה’, לפיכך אין חיוב התשלום עומד על גובה מחיר השוק של הגניבה, אלא על שני שליש משוויו כדין חיוב תשלומים מדין ‘נהנה’. כפי המבואר בגמרא בב”ק קי”ב. הניח להם אביהם פרה שאולה, כסבורים שהיא של אביהם וטבחוה ואכלוה, משלמים דמי בשר בזול. דמאחר ופטורים מדין מזיק שהרי אנוסים הן, מחוייבים רק מדין ‘נהנה’, לפיכך עומד חיוב התשלום, על דמי בשר בזול, דהיינו שני שליש, כפי שפירש רש”י במקום.

יש לציין, כי האמור עד כה הוא בחיוב תשלום מדיני אדם, אולם כתב האור זרוע ב”ק פ”ח סימן שמ”ו שקטן שהזיק עליו לשלם לכשיגדיל בכדי לצאת ידי שמים. כן כתב גם בספר חסידים סימן תרצ”ב. אלא שבשו”ת שבות יעקב חלק א’ סימן קע”ז, כתב לבאר כי אין זה מעיקר הדין אלא לפנים משורת הדין. לפיכך אף בנידון דידן, על מנת לצאת לפנים משורת הדין, או לצאת ידי שמים, יש לשלם את כל שווי הגניבה, ולא רק שני שליש מדין ‘נהנה’, זאת אף במקרה שהגניבה איננה בעין.

אולם בשו”ת יביע אומר חלק ח’ חו”מ סימן ו’ כתב כי אין דעת הפוסקים מסכמת לדבריהם, והעלה כי קטן שגנב בקטנותו איננו צריך לשלם מאומה אף לא לפנים משורת הדין, אלא שממידת חסידות טוב שיתן סכום כל שהוא לכפר על עוונו ושב ורפא לו. כן העלה להלכה בילקוט יוסף הלכות חינוך קטן ענייני חושן משפט הלכה ז’.

 

 
העולה להלכה
נחלקו הפוסקים בדין קטן שגנב ונהנה ואכל את הגניבה, לדעת מרן הרב עובדיה זצ”ל, קטן שגנב ונהנה, איננו חייב לשלם מאומה אף לא לפנים משורת הדין, אולם ממידת חסידות טוב שיתן סכום כל שהוא לכפר על עוונו.

אולם לדעת הגר”מ שטרנבוך שליט”א לדעת שו”ת שבות יעקב ועוד, קטן שגנב ונהנה, חייב לשלם לבעל המכולת את שווי המוצרים שנטל ממנו ללא רשות מדין נהנה. כלומר לשלם כשני שליש משווי המוצרים, מדין נהנה. נוסף על כך כתבו שכל זה הוא מעיקר הדין, אך לפנים משורת הדין יש לשלם את שווי המוצרים המלא כפי שהיו בעת הגניבה.

לפיכך, הואיל והדבר נתון במחלוקת הפוסקים, ובנוסף הואיל והילדה סיפרה את סיפור העובדה שקיבלה כסף יותר ממה שמגיע לה, בהחלט ראוי על מנת לחנך את הילדה, ולהחדיר בילדה את משמעות הזהירות בכספי הזולת, לומר לה כי כאשר מקבלים כסף נוסף בטעות, צריך להחזיר, ולומר לה שכעת אבא ילך להחזיר לחנות את הכסף, או לתת לה כסף שתחזיר על מנת להחדיר בנפשה את הזהירות בכספי הזולת.

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים.

הבת שלי בת 9, קבלה 50 שקל בשביל לקנות עוגות ובשעה ששילמה, החזירו לה עודף יותר ממה שהייתה צריכה לקבל.

היא סיפרה לנו זאת אחר זמן, כך שהכסף הנ”ל היא כבר בזבזה וקנתה דברים אחרים.

האם אנו ההורים צריכים לגשת לחנות ולשלם מכיסנו את הכסף הנזכר.

 

תשובה:

שלום וברכה

ככלל, הורים אינם צריכים לשלם מעיקר הדין על כסף שילדיהם נטלו או קיבלו ללא רשות.

אף הילדה עצמה, לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, מעיקר הדין איננה צריכה לשלם אף לכשתגדל, אלא ממידת חסידות.

 

אולם הואיל והילדה סיפרה את הדבר להורים, ראוי בהחלט, על מנת להחדיר בילדה את משמעות הזהירות בכספי הזולת, לומר לה כי כאשר מקבלים כסף נוסף בטעות, צריך להחזיר, ולומר לה שכעת אבא ילך להחזיר לחנות את הכסף, או לתת לה כסף שתחזיר על מנת להחדיר בנפשה את הזהירות בכספי הזולת.

 

בברכת רוב נחת מילדתכם ומכל יוצאי חלציכם.

 

מקורות ונימוקים:

קטן שהזיק או גנב ולא השתמש בגניבה פטור מתשלום

מתני’ ב”ק פ”ז. חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה, החובל בהן חייב, והן שחבלו באחרים פטורים. וברמב”ם הלכות חובל ומזיק פרק ד’ הלכה כ’, כתב לבאר, דפטור הקטן מלשלם על חבלתו אף לכשיגדיל, משום שבשעת חבלתו לא היה בן דעת. כן פסק השולחן ערוך להלכה, חושן משפט סימן תכ”ד סעיף ח’.

מכאן למדו הפוסקים אף לעניין קטן שגנב שפטור אף לכשיגדיל. כך גם פסק השולחן ערוך חושן המשפט סימן שמ”ט סעיף ג’, שכתב בזה”ל, קטן שגנב, מחזירין קרן לבעלים אם הוא בעין, ואם אינו בעין, פטור אף לאחר שיגדיל.

כלומר לא הקטן ולא הוריו חייבים בתשלום, כן הביא להלכה גם בילקוט יוסף דיני חינוך קטן עמוד שע”ט.

 

קטן שגנב ונהנה מן הגניבה נחלקו הפוסקים אם צריך לשלם מדין נהנה

אולם, בשו”ת שבות יעקב חלק א’ סימן קע”ז, כתב לבאר כי האמור בדברי השולחן ערוך שקטן שגנב והגניבה איננה בעין, פטור מלשלם אף לכשיגדיל. היינו דווקא במקרה בו לא נהנה הגנב מן הגניבה, אלא החפץ הנגנב אבד בלא שהקטן נהנה ממנו. אולם במידה והקטן נהנה ממנו חייב, כמו כן במידה והגניבה בעין, חייב להחזירה.

כן האריך לבאר בטוב טעם הגאון הרב משה שטרנבוך שליט”א, בשו”ת תשובות והנהגות חלק ד’ סימן ש”ה. והיינו טעמא משום שהקטן יש לו רשות ממונית משל עצמו, שהרי קטן יורש וקונה משהגיע לעונת הפעוטות. לפיכך ככל שנהנה מן הגניבה כגון שאכלה וכדו’, חייב לשלם מדין ‘נהנה’. שהרי פטור קטן בחבלה או בגניבה, הינו משום שאיננו בר דעת בכדי להתחייב על מעשיו חיוב ממוני. אולם החיוב מדין ‘נהנה’ איננו משום חיוב ממוני שהטילה התורה על הנהנה, אלא הוא חיוב מציאותי מדין ‘ממוני גבך’, לפיכך שייך הוא אף בקטן.

אלא שמאחר וחייב הקטן מדין ‘נהנה’, לפיכך אין חיוב התשלום עומד על גובה מחיר השוק של הגניבה, אלא על שני שליש משוויו כדין חיוב תשלומים מדין ‘נהנה’. כפי המבואר בגמרא בב”ק קי”ב. הניח להם אביהם פרה שאולה, כסבורים שהיא של אביהם וטבחוה ואכלוה, משלמים דמי בשר בזול. דמאחר ופטורים מדין מזיק שהרי אנוסים הן, מחוייבים רק מדין ‘נהנה’, לפיכך עומד חיוב התשלום, על דמי בשר בזול, דהיינו שני שליש, כפי שפירש רש”י במקום.

יש לציין, כי האמור עד כה הוא בחיוב תשלום מדיני אדם, אולם כתב האור זרוע ב”ק פ”ח סימן שמ”ו שקטן שהזיק עליו לשלם לכשיגדיל בכדי לצאת ידי שמים. כן כתב גם בספר חסידים סימן תרצ”ב. אלא שבשו”ת שבות יעקב חלק א’ סימן קע”ז, כתב לבאר כי אין זה מעיקר הדין אלא לפנים משורת הדין. לפיכך אף בנידון דידן, על מנת לצאת לפנים משורת הדין, או לצאת ידי שמים, יש לשלם את כל שווי הגניבה, ולא רק שני שליש מדין ‘נהנה’, זאת אף במקרה שהגניבה איננה בעין.

אולם בשו”ת יביע אומר חלק ח’ חו”מ סימן ו’ כתב כי אין דעת הפוסקים מסכמת לדבריהם, והעלה כי קטן שגנב בקטנותו איננו צריך לשלם מאומה אף לא לפנים משורת הדין, אלא שממידת חסידות טוב שיתן סכום כל שהוא לכפר על עוונו ושב ורפא לו. כן העלה להלכה בילקוט יוסף הלכות חינוך קטן ענייני חושן משפט הלכה ז’.

 

 

העולה להלכה

נחלקו הפוסקים בדין קטן שגנב ונהנה ואכל את הגניבה, לדעת מרן הרב עובדיה זצ”ל, קטן שגנב ונהנה, איננו חייב לשלם מאומה אף לא לפנים משורת הדין, אולם ממידת חסידות טוב שיתן סכום כל שהוא לכפר על עוונו.

אולם לדעת הגר”מ שטרנבוך שליט”א לדעת שו”ת שבות יעקב ועוד, קטן שגנב ונהנה, חייב לשלם לבעל המכולת את שווי המוצרים שנטל ממנו ללא רשות מדין נהנה. כלומר לשלם כשני שליש משווי המוצרים, מדין נהנה. נוסף על כך כתבו שכל זה הוא מעיקר הדין, אך לפנים משורת הדין יש לשלם את שווי המוצרים המלא כפי שהיו בעת הגניבה.

לפיכך, הואיל והדבר נתון במחלוקת הפוסקים, ובנוסף הואיל והילדה סיפרה את סיפור העובדה שקיבלה כסף יותר ממה שמגיע לה, בהחלט ראוי על מנת לחנך את הילדה, ולהחדיר בילדה את משמעות הזהירות בכספי הזולת, לומר לה כי כאשר מקבלים כסף נוסף בטעות, צריך להחזיר, ולומר לה שכעת אבא ילך להחזיר לחנות את הכסף, או לתת לה כסף שתחזיר על מנת להחדיר בנפשה את הזהירות בכספי הזולת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש