חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרה"ג מאיר פנחסי

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

תשובה:

מותר לקטוף מגנות ופרדסים בשנת השביעית אף ללא רשות הבעלים מפני שהתורה הפקירה בשביעית את כל הפירות.
אמנם כל זה בהתקיים ב’ תנאים:
א. שנראה שהבעלים הפקירו את השדה וכפי שכתבת בשאלתך, וכל שנראה שהשדה אינה גדורה וכל הרוצה ליטול בא ונוטל מן הסתם הפקירוה ובפרט אם נמצאת במקום שיש בני תורה. ומספק יש להחמיר.
ב. רק מעצים ופירות שחנטו בשביעית ולא פירות שישית. ובספק יש להחמיר.

מקורות:

א). נחלקו האחרונים האם פירות שביעית הוי אפקעתא דמלכא ואין דעת הבעלים משנה בזה, או שמא הוי אפקעתא דגברא, ובעינן שהבעלים לא יתנגד להפקר וכל שגדר גדרו, אין ההפקר חל מאליו, וכן דעת מרן הבית יוסף בשו”ת אבקת רוכל (סי’ כב) דהוי אפקעתא דגברא וכל שלא הפקיר אין הפירות מופקרים. אמנם מאידך המבי”ט הובא באבקת רוכל פליג וס”ל דההפקר חל מאליו, וכן דעת בנו המהרי”ט (סימן מג). וכן דעת החזון איש (סי’ יט ס”ק כד). למעשה אנו הספרדים מחמירים בכך וכדעת הב”י, וכמ”ש בספר אור לציון – שביעית (ברמב”ם ריש פ”א) ובהלכות. ודייק מדברי הרמב”ם כדברי הב”י. ועיי”ש דיש להחמיר גם בספק הפקר ומשום דגזל הוי דאורייתא.

ב). בפירות אזלינן בתר חנטה, ולא בתר לקיטה כירקות ולפיכך כל שחנט בשישית אין לקחת אא”כ ברור שהבעלים הפקיר את כל השדה גם אותם שחנטו בשישית אבל בסתמא אין לקחת, וכן העלה שם בנד”ד בשו”ת אור לציון (שם), יעו”ש.

 

שאלתך: האם זה בסדר לקטוף ולאכול פרי תפוז מפרדס לא מלוטש (עזוב) למראה בארץ ישראל במהלך שנת השמיטה, אם אינכם מכירים את הבעלים?

תשובה: מותר לקטוף מגנות ופרדסים בשנת השביעית אף ללא רשות הבעלים מפני שהתורה הפקירה בשביעית את כל הפירות.

אמנם כל זה בהתקיים ב’ תנאים:

א. שנראה שהבעלים הפקירו את השדה וכפי שכתבת בשאלתך, וכל שנראה שהשדה אינה גדורה וכל הרוצה ליטול בא ונוטל מן הסתם הפקירוה ובפרט אם נמצאת במקום שיש בני תורה. ומספק יש להחמיר.

ב. רק מעצים ופירות שחנטו בשביעית ולא פירות שישית. ובספק יש להחמיר.

מקורות:

א). נחלקו האחרונים האם פירות שביעית הוי אפקעתא דמלכא ואין דעת הבעלים משנה בזה, או שמא הוי אפקעתא דגברא, ובעינן שהבעלים לא יתנגד להפקר וכל שגדר גדרו, אין ההפקר חל מאליו, וכן דעת מרן הבית יוסף בשו”ת אבקת רוכל (סי’ כב) דהוי אפקעתא דגברא וכל שלא הפקיר אין הפירות מופקרים. אמנם מאידך המבי”ט הובא באבקת רוכל פליג וס”ל דההפקר חל מאליו, וכן דעת בנו המהרי”ט (סימן מג). וכן דעת החזון איש (סי’ יט ס”ק כד). למעשה אנו הספרדים מחמירים בכך וכדעת הב”י, וכמ”ש בספר אור לציון – שביעית (ברמב”ם ריש פ”א) ובהלכות. ודייק מדברי הרמב”ם כדברי הב”י. ועיי”ש דיש להחמיר גם בספק הפקר ומשום דגזל הוי דאורייתא.

ב). בפירות אזלינן בתר חנטה, ולא בתר לקיטה כירקות ולפיכך כל שחנט בשישית אין לקחת אא”כ ברור שהבעלים הפקיר את כל השדה גם אותם שחנטו בשישית אבל בסתמא אין לקחת, וכן העלה שם בנד”ד בשו”ת אור לציון (שם), יעו”ש.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש