שאלה:
סגרתי עם קבלן על עבודת שיפוץ האמבטיה בדירתי, סיכמנו כי על השיפוץ אשלם עשרים אלף שקלים, וחתמנו חוזה. הקבלן השלים את עבודת השיפוץ, אך טוען שעלות החומרים והעבודה עברה את הסכום עליו סיכמנו, לפיכך הוא דורש כסף נוסף. האם מוטל עלי להוסיף לו.
תשובה:
חתימה על חוזה מחייבת את הצדדים לעמוד בהתחייבותם בחוזה, לפיכך אין ספק כי מכוח החוזה אין רשאי הקבלן לדרוש מעבר לתשלום הנקוב בחוזה.
אף אם המחיר שנקבע בחוזה זול בצורה משמעותית ממחיר השוק, לא ניתן לחייב את בעל הבית להוסיף תשלום, מדיני אונאה. מאחר ואין אונאה בקרקעות, ולהלכה אף קבלן העוסק בשיפוץ בית או שדה אין מוציאים ממון מיד המוחזק מדיני אונאה.
מקורות ונימוקים:
חתימה על חוזה מחייבת את החתומים עליו לעמוד בכל תנאיו וסעיפיו, אף אם לא קראו את כל סעיפי החוזה עליו חתמו. כפי המבואר בשולחן ערוך חו”מ סימן מ”ה סעיף ג’ וביתר ביאור בדברי ערוך השולחן חו”מ סימן מ”ה סעיף ה’, שכתב בזה”ל: בעל דבר שחותם על השטר לחייב עצמו בדבר מה או לפטור את חבירו מדבר מה, אפילו חתם את עצמו כשלא קרא את השטר, מתחייב הוא בכל מה שכתוב בו.
בנוגע לדין אונאה בקביעת מחיר נמוך לעבודה, יעויין בדברי השולחן ערוך הלכות שכירות פועלים חו”מ סימן רכ”ז סעיף ל”ג, שפסק שאין אונאה לפועלים, משום ששכירות פועלים דומה לקניית עבד עברי לזמן, ואין אונאה לעבדים. אולם בנוגע לדין אונאה בקבלן, נחלקו הראשונים. דעת הרי”ף והרמב”ם שיש אונאה בקבלן, ואילו דעת הרמב”ן והרשב”א שאין אונאה בקבלן. להלכה דעת השולחן ערוך שיש אונאה גם בקבלן.
אלא שבנידון שלפנינו מדובר בקבלן שסוכם עמו לעבוד בקרקע, שהרי סוכם עמו לשפץ את הבית שהוא כקרקע. בנידון זה כתב הרמב”ם ופסק השולחן ערוך חו”מ סימן רכ”ז סעיף ל”ד כי יש להסתפק אם יש אונאה, כספיקו של רבא בשוכר קבלן שיזרע לו את השדה. לפיכך פסק השולחן ערוך להלכה כי המוציא מחבירו עליו הראיה, ואין מוציאים כסף מן המוחזק.
יעויין בשו”ת עמודי אור סימן ק”ז, הובא בפתחי תשובה חו”מ סימן רכ”ז ס”ק כ”ו. שכתב על אונאה בקבלן שנשכר לבנות בית, שהדבר ספק והמוציא מחבירו עליו הראיה. לפיכך משום נידון אונאה לא ניתן לחייב את בעל הבית לשלם יתר על מה שסוכם עמו בחוזה, זאת אף אם הדבר ברור כי ישנה אונאה במחיר שנקבע על עבודת הקבלן.
יש לציין כי אף אם התגלה שהתמחור נעשה בטעות הקבלן והמחיר שנקבע יסודו בטעות, והחוזה בטל כדין התחייבות בטעות באופן שאנן סהדי שלא על דעת כך חתם. לא ניתן לחייב את בעל הבית לשלם לקבלן מעבר לסכום שנקבע, זאת משום שהקבלן השלים את עבודתו למרות שהבחין בהפסדיו, ומחל וויתר על זכותו לתבוע תוספת תשלום.
אולם במצב בו התברר מעל לכל ספק שנפל טעות ברורה במחיר שנקבע, והתברר כמו כן שהקבלן לא נתן ליבו כלל לטעות בתמחור עד לאחר השלמת העבודה, באופן שלא הייתה כאן מחילה כי הקבלן לא שם לב להפסדיו. במצב כזה ניתן לחייב את בעל הבית לשלם לקבלן על עבודתו, מעבר לכפי שסוכם, מדין ‘יורד לשדה חבירו בשדה העשויה ליטע’, שנפסק בשולחן ערוך חו”מ סימן שע”ה סעיף א’, כאשר גובה התשלום יעמוד על השכר הממוצע בשוק על עבודה כזאת באותו מקום.
