שאלה:
ממה שהבנתי – במקררים כיום עלולים להיות שלל בעיות נוספות בשימוש במקרר בשבת. (שאני כמובן לא יודע האם זה שייך לאיסור ממש, לפסיק רישא בדאורייתא, לפסיק רישא בדרבנן, לפסיק רישא דניחא ליה/דלא ניחא ליה/דלא אכפת ליה, לגרמא וכו’, האם השימוש עצמו יוצר מצבים של גרמא או שזה ממש איסור בידיים ולא נחשב לגרמא, ומסתמא יש שינויים בין הדגמים השונים שבכל דגם עלול להיות בעיות אחרות ) .
שאלתי נסובה על דיעבד, לא לכתחילה. כי לכתחילה וודאי לענ”ד שצריך לדאוג למקרר כשר לשבת, עם אישור מהיצרן ע”י המכון הטכנולוגי,או התקן חיצוני וכו’ ע”מ לאפשר לצאת ידי ההלכה לכתחילה בכל אופנים. יחד עם זאת- בקשתי לדעת את הדיעה המקילה עליה אוכל להסתמך מעיקר הדין, ולא חומרה-במצב של דיעבד,כשאני מתארח וכו’.
בקשתי לעשות צירופים להקל, במידת האפשר.בקשתי להתייחס בשאלה,אם ניתן, לעניין – פסיק רישא דאורייתא או דרבנן ,גרמא, שינוי. ועוד נושאי שבת אם יש צורך.
השאלה, מה הדין בכל אחד מהמקרים הבאים:
1) כאשר המציאות היא: כאשר ידוע לי בוודאות שלמקרר זה אין אישור מהמכון הטכנולוגי, וכן ידוע לי בוודאות שגם אין לו התקן שבת חיצוני. אך כן יש למקרר זה מתג ששמו שגורם שהאור לא נדלק בשימוש המקרר.
השאלה בסעיף זה:
א) האם מותר לי לפתוח את דלת המקרר בשינוי בעזרת המרפק על מנת להוציא אוכל לאדם בריא, או על מנת להחזיר דברים למקרר לאחר הארוחה, וכן כל שימוש רגיל במקרר לצורך השבת?
ב) האם מותר לי לפתוח את דלת המקרר בשינוי בעזרת המרפק על מנת להוציא אוכל לתינוקות וכד’?
ג) האם יש שוני בין דלת המקרר לדלת המקפיא בסעיפים הנ”ל?
ד)באותה מציאות כנ”ל, אך לא לגבי מקרר,אלא לגבי מקפיא, שכל כולו מקפיא.(גם בסעיף זה אשמח לחלק את התשובה לפי סעיף א’ הנ”ל וסעיף ב’ הנ”ל)
2) כאשר המציאות היא:שאני לא יודע אם יש למקרר זה אישור מהמכון הטכנולוגי (והסיבה שאני לא יודע היא: כיוון שלא היה לי זמן לפני שבת לבדוק זאת, או שלא זכרתי, או שמפאת אי נעימות לא עשיתי זאת ), אך אני לא מבחין בעין שיש למקרר התקן חיצוני, אך כן יש למקרר זה מתג ששמו שגורם שהאור לא נדלק בשימוש במקרר(שממה שהבנתי זה אומר שבוודאי אין התקן, אך מנורה לא נדלקת).
השאלה גם בסעיף זה:
א) האם מותר לי לפתוח את דלת המקרר בשינוי בעזרת המרפק על מנת להוציא אוכל לאדם בריא, או על מנת להחזיר דברים למקרר לאחר הארוחה, וכן כל שימוש רגיל במקרר לצורך השבת?
ב) האם מותר לי לפתוח את דלת המקרר בשינוי בעזרת המרפק על מנת להוציא אוכל לתינוקות וכד’?
ג) האם יש שוני בין דלת המקרר לדלת המקפיא בסעיפים הנ”ל?
ד) באותה מציאות כנ”ל, אך לא לגבי מקרר ,אלא לגבי מקפיא, שכל כולו מקפיא.(גם בסעיף זה אשמח לחלק את התשובה לפי סעיף א’ הנ”ל וסעיף ב’ הנ”ל)
3) אותם שאלות הנ”ל, כאשר מדובר בדוואות שאין התקן חיצוני,ואין אישור טכנולוגי,ואין מתג לשמכבה מנורה.
4) אשמח בהלכה להתייחס לדברים הבאים, אותם למדתי, ואם הם אינם נכונים אשמח לתיקון:
א] אני למדתי שיש רשב”א שאומר – שכל שעושה מעשה היתר שאין לו קשר לאיסור, והאיסור רק מגיע ממילא, ואינו ניכר, אז זה מותר. (לא יודע מה הגדר של זה וכו’)למדתי שדעת רבים מהראשונים שפסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור תורה – מותר.האם ניתן לעשות צירופים פה, ולהסתמך גם שאני משתמש במקרר בשינוי, ולהקל ?
ב] האם לפי רבים מהראשונים גם פסיק רישא דלא אכפת ליה באיסור תורה זה מותר, או שמא רק פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור תורה לדעתם זה מותר?
5) אני יודע שיש התייחסות בהלכה לגבי ספק שאינו שקול.האם כיום הספק של איסורי דאורייתא/דרבנן במקררים-זה ספק שאינו שקול, שכיום ברור יש איסור?האם עליכם לברר זאת עם המכון הטכנולוגי בהלכה, למשל ,עד כמה ישנו ספק, או שמא זה כמעט וודאי שיש איסור דאורייתא למשל , ולפי זה להתייחס גם לעניין של ספק שאינו שקול?
6) מסתמא חייב בזה לברר את המציאות, למשל להבין מבחינה מכאנית איך זה עובד וכו’,אבל אני שואל אולי ניתן לכתחילה לדון את זה כבר בדומה לדבר הבא:לצאת מנקודת הנחה שמדובר במקרה הכי חמור של המציאות שיכולה להיות, ואז לראות האם במקרה כזה יהיה מותר לעשות צירופים וכו’?
תשובה:
לצורך הבהירות, נכתוב תחילה את דיני מקרר ומקפיא בשבת, ולאחר מכן נבא אל השאלות שנשאלו, ולאחר כך נכתוב את המקורות לכך.
כיום בעת פתיחת וסגירת דלת מקרר ומקפיא, מפעילים פעולות חשמליות רבות [מלבד הפעלת הנורה, גם הפעלת מאוורר, ותלוי בסוג המקרר שיש שבפתיחת הדלתות נספרים מספר הפתיחות, לצורך הדאמפר ולגוף החימום, גם יש שמופעלת התראה על דלת פתוחה] לכך הוצאת הנורה אינה פותרת את האיסורים האחרים, וחובה לנטרל הפעולת החשמליות האלו ע”י ביטול המתגים שנמצאים בדלתות, וכדלהלן.
| ולכך |
נבאר את דרך ביטול המתגים הקבועים בדלתות: יש שני סוגי מתגים בדלתות המקרר והמקפיא, מתג פיזי ומתג מגנטי. מתג פיזי, הוא לחצן שדלת המקרר והמקפיא נסגרות עליו, ואז לוחצות עליו, וכשהדלת נפתחת, הוא נפתח ע”י קפיץ. ולכך יש לתופסו לחוץ כל הזמן ובזה לבטלו, ולכך יש כמה דרכים, במקררים רבים מותקן תפסן למתג, וגם אפשר להתקין כזה, ויש השמים שני מגנטים משני צידי המתג, ומניחים עליהם פס ברזל שלוחץ על המתג, יש השמים דבק חזק של ספרים וכדו’ לתפוס את המתג לחוץ. מתג מגנטי, הוא אינו נראה לעינים, לפי שהוא מורכב בתוך דלת המקרר, וכשדלת המקרר נסגרת, המגנט פועל על המתג הפנימי המקבילו, ומפעילו. לכך הדרך לזהותו הוא על ידי לקיחת מגנט והעברתו לאורכם ולרוחבם של משקופי המקרר [אל מול מקום סגירת דלת המקרר והמקפיא] עד שהמגנט מכבה את הנורה, אז גילינו את מקום המתג המגנטי. באותו מקום לפני שבת מניחים מגנט, באופן שהוא מכבה את הנורה, וכך הוא נשאר כבוי כל הזמן, ושוב אין המקרר מושפע מפתיחת וסגירת הדלת.
| כמובן |
יש לעשות כן גם למתג דלת המקרר וגם לדלת מקפיא, ובמקרר עם דלת כפולה, יש לכל דלת מתג בפני עצמו, וכמובן חובה לבטל את כולם, בין אם הוא מתג פיזי ובין אם הוא מתג מגנטי.
| יש |
מקררים שמותקנת בהם התראה, שכשדלת המקרר נשארת פתוחה, נדלקת נורה, או שמופעל זימזום. ברוב המקררים מסוג זה, ביטול המתג הנ”ל, מבטל גם את ההתראה. אולם יש מקררים שביטול המתג לא מבטל את ההתראה, והנה יש התראה שפועלת מיד, ויש שאחר זמן, אם ההתראה מופעלת רק אחרי מספר שניות, מותר הדבר, אולם עדיף שיקפיד לסגור את המקרר קודם שתפעל ההתראה [ואם בטעות פעלה בשבת, לא עשה איסור (ראה להלן בתשובה הערה א)]. ואם ההתראה מופעלת מיד, קשה להתיר בזה לכתחילה, אלא אם כן נתקעו בשבת עם מקרר כזה, כגון שהתארחו וכדו’, אז יהיה אפשר להקל אף בזה, כיון שבמקום הצורך אפשר להקל בפס”ר בדרבנן (ראה לעיל הערה א), וכמובן טוב יותר להפעיל את המקרר ע”י שעון שבת, ולפתוח את המקרר בשעה שאינו מחובר לחשמל. [ובכדי שלא להרבות בפעולות כבוי והפעלה, דבר הגורם לקיצור ימי חיי המקרר, יכוונו את שעות אי פעולת המקרר, לזמנים שהם נוהגים להשתמש במקרר, כגון קודם שעת הסעודות ינתקוהו למשך שעה וכדו’.] אין להשתמש בקוביות הקרח ולא במים הקרים של המקרר [ראה להלן בתשובה (אות יד)].
חומרא
כל זה מעיקר הדין, והמחמיר לפתוח את המקרר רק בשעה ששומעים את המנוע עובד. ואם יש לו צג דיגיטלי לשים עליו בדבקה כדי שלא יהנה משינוי הצג הדיגיטלי, תע”ב.
| ועדיף |
מכך להחמיר להפעיל את המקרר ע”י שעון שבת, ולפתוח את המקרר רק בזמן שאינו עובד, או לקנות מקרר עם התקן שבת, או להתקין לו התקן שבת, והעושה כן תבא עליו ברכת טוב.
סוגי התקני שבת: אישור של מכון צומת, הוא רק מבטל את המתגים שבדלתות המקרר והמקפיא, וא”כ מעיקר הדין הוא מותר כמו מקרר ומקפיא שביטלו בו את המתגים, אך אין בו הידור. [וכיון שלא כל אחד יודע לבטל את המתגים, יש בכך מעלה.] התקן של מכון מדעי טכנולוגי, הינו מהודר יותר. [אך גם הוא מסתמך על היתרי פס”ר וגרמא, ומכל מקום היתר השימוש בו, מרווח יותר משימוש במקרר ללא התקן ע”י ביטול המתגים. גם התקן זה מבטל את המתגים שבדלתות, ולא כל אחד יודע עשות זאת.] התקן של מכון משמרת השבת, וכן של העדה החרדית [הותקן רק על מקררי אמקור בשנת תשע”א, אולם כיום אין להם התקן בפועל בשוק.] הוא התקן מהודר יותר.
מקפיא [לבדו לא תא הקפאה שבמקרר]
| מקפיא |
עם קרח, המכונה דה-פרוסט, מותר בשימוש בשבת.
| מקפיא |
ללא קרח, הנקרא נוי-פרוסט, פועל כמקרר דיגיטילי, וכל האמור לעיל במקרר, יש ליישמו כאן, לבטל את המתגים שבדלת המקרר, ואז מותר להשתמש בו, לפי כל הפרטים דלעיל במקרר דיגיטלי.
| כל |
האמור היא לפי המציאות כיום, אך כמובן הטכנולוגיה משתנה, וצריך לעקוב אחר השינויים, ואם הם משנים את ההלכה.
ועתה נבא להשיב על השאלות של השואל.
תשובה לשאלות 1,2 על פרטיהם:
תחילה נדגיש שמדובר דווקא במקרה שנשאלו השאלות, באופן שיש מתג פיזי שכיבו אותו מערב שבת [ע”י מגנט או סלוטייפ] שמכבה את האור. ולא באופן שהאור אינו נדלק מחמת שהנורה שרופה או שהוציאו את הנורה [שאז דינה כדין שלא הוציאו את הנורה, ויבואר להלן בתשובת שאלה 3].
וכן נדגיש שמדובר שכיבו גם את המתג במקפיא [שהוא מכבה את הנורה במקפיא. במידה ולא, כמובן צריך לכבות פיזית גם את המתג של המקפיא, ע”י מדבקה או מגנט על המתג הנמצא תחת מקום סגירת דלת המקפיא שם, וכדלעיל.]
ואחר הסייגים האמורים נשיב תשובה לשאלות 1,2 על כל סעיפיהם: כולם מותרים להשתמש לכתחילה במקרר ובמקפיא. וכן הדין במקפיא גדול שאין בו מקרר. [חוץ מאם יש למקרר גם מתקן לייצור קרח ולהוצאת למים קרים הנקרא “קיוסק”, שבהם אסור להשתמש ללא התקן שבת. אולם במתקן לייצור קרח, אם יש מתג שמערב שבת לוחצים עליו, ואז המכשיר אינו מייצר קוביות קרח חדשות, יהיה מותר לקחת ידנית קרח מהמכל של קוביות הקרח קוביות.]
שאלה 3 כשאין שום מתג, למעשה בעת פתיחת דלת המקרר או המקפיא נדלקת נורה ובנוסף נעשות פעולות חשמליות רבות.
נורת להט
לכן דין זה תלוי בסוג הנורה שנמצאת במקרר או במקפיא, יש מקררים ומקפיאים גם כיום שיש בהם נורת להט, כמובן אסור לפתוח את דלת המקרר, היות ויש בהדלקת הנורה איסור תורה, חוץ מאיסורי דרבנן הנעשים בעת פתיחת הדלתות וסגירתם.
אולם יהיה מותר לבקש מגוי לפתוח את דלת המקרר [היות ופס”ר שרי באמירה לגוי (יבי”א ח”ט או”ח סי’ק ח אות קפז וח”י או”ח ס”ס כח הליכות עולם ח”ג עמ’ קפג)]. וכמו כן אח”כ יהיה מותר לבקש ממנו לבטל את המתג ע”י הנחת דבק סלוטייפ חזק עליו, או מגנט כדי לבטל את פעולת הנורה, ושאר הפעולות החשמליות הנעשות בעת פתיחת דלת המקרר וסגירתה, ושוב יהיה מותר להשתמש במקרר בשבת [דהוי שבות דשבות במקום מצוה וגם צורך מרובה שו”ע סי’ שז ס”ה].
במידה ואי אפשר להשיג גוי, אסור לפתוח את דלת המקרר בשינוי, היות והפעלת הנורה יש בה איסור תורה.
כמו כן יהיה אסור לבקש מקטן שיפתח את המקרר. אולם במקרה אחר שיש ספק האם כיבו את המתג המכבה את הנורה, אזי יהיה מותר לבקש מקטן שיפתח את דלת המקרר. ולאחר שיפתח את הדלת, אם יוודע שכיבו את המתג מער”ש ישתמש במקרר, ואם לא כיבו, אסור יהיה לסגור את דלת המקרר (אלא ישימו מגבת על הדלת שמנע מהדלת מלהסגר לגמרי ולכיבוי הנורה). במידה ודלת המקרר נסגרה, אזי חזרנו לדין הקודם שאין לפותחה שוב ע”י קטן, ושינוי, רק ע”י גוי (חזו”ע ח”ו עמ’ קיד).
נורת לד
במידה וידוע שהנורה היא נורת לד, היות והפעלתה היא איסור דרבנן, וכמו כן אם הסירו את הנורה או שהיא שרופה, אולם לא ביטלו את המתגים שבדלתות, [או במקפיא שאין לו נורה] כמובן שאסור לפתוח את הדלתות משום שאסור לעשות איסורים דרבנן. אולם בשעת הדחק שאין אוכל לשבת, ניתן יהיה לקרא לגוי ולבקש ממנו לפתוח את המקרר [דפס”ר באמירה לגוי שרי (יבי”א ח”ט או”ח סי’ק ח אות קפז וח”י או”ח ס”ס כח הליכות עולם ח”ג עמ’ קפג] ואז יהיה מותר לבקשו לבטל את המתג וכנ”ל לעיל.
כמו כן יהיה ניתן לפתוח את דלת המקרר בשינוי בשעת הדחק כזו, היות ובפתיחת הדלתות יש איסורי דרבנן ובשעה”ד גדולה כזו ניתן להקל, דהוי שבות דשבות בשעה”ד וצורך מצוה, כמו שהתיר כה”ג בהליכות עולם (ח”ג עמ’ קפז). אולם אין לסמוך על כך לכתחילה רק במקרה שקרה ונתקעו בשבת.
שאלה 4 הפוסקים מצרפים זאת לספיקות תלוי לפי הענין, וכאשר יתבאר להלן בתשובה המצ”ב. [אין הבדל בין פס”ר דלא ניח”ל ללא איכפת ליה, דחשיב כמו לא ניח”ל.]
שאלות 5,6 היום ברור שיש איסור בפתיחת דלת מקרר גם אם הוציאו את הנורה ואין כאן ספק, וכאשר נתבאר לעיל ויבואר הכל בהרחבה בתשובה המצו”ב להלן.
מקורות ונימוקים:
להרחבת העניין ראיתי לנכון לצרף תשובה מפורטת שכתבתי בנידון זה, והודפסה בשו”ת נחלת לוי ח”ג סי’ טו
שימוש במקררים ובמקפיאים בשבת כיום
א. הבעיה הראשונה בשימוש במקרר בשבת, שכל אחד מודע לה היא, שבפתיחת דלתות המקרר והמקפיא נדלקת נורה, ובסגירתם נכבית. במקררים הישנים ובחלק מן החדשים, פעולה זו נעשית ע”י מתג פיזי הנמצא מול דלת המקרר, שבסגירת דלת הנקרר נלחץ המתג ומכבה את הנורה, ובפתיחת הדלת, המתג משתחרר ע”י קפיץ, ונדלקת הנורה. במקררים החדשים חלקם פועלים בשיטה הישנה, ובחלקם המתג פועל ע”י מגנט הקבוע בדלת המקרר, ובשעת סגירת הדלת, המגנט מכבה את המתג, ובפתיחתה להיפך, לפיכך המתג אינו נראה לעין. בעיה זו של הנורה היא המוכרת ביותר, ופתירתה ע”י הוצאת הנורה, או בביטול המתגים, כדלהלן.
ביטול המתגים
| אולם |
כיום מתגים אלו מפעילים עוד פעולות חשמליות רבות וכדלהלן, ולכך הוצאת הנורה אינה פותרת את האיסורים האחרים, ולכך חובה לנטרל את פעולת המפסקים. כאמור ישנם שני סוגי מתגים בדלתות המקרר, מתג פיזי או מגנטי, ונבאר את דרך ביטולם.
| במתג |
פיזי, יש לתפוס את המתג לחוץ כל הזמן, ולכך יש דרכים רבות, במקררים רבים מותקן תפסן למתג, וגם אפשר להתקין כזה, יש השמים שני מגנטים משני צידי המתג, ומניחים עליהם פס ברזל שלוחץ על המתג, ויש השמים דבק חזק של ספרים וכדו’ על גבי המתג לתופסו לחוץ.
| במתג |
מגנטי, לוקחים מגנט ומעבירים אותו לאורכם ולרוחבם של משקופי המקרר [אל מול מקום סגירת דלת המקרר והמקפיא] עד שהמגנט מכבה את הנורה, ואז גילינו את מקום המתג המגנטי, ולפני שבת מניחים שם מגנט, וכך הוא נשאר כבוי כל הזמן, ושוב אינו מושפע מפתיחת וסגירת הדלת.
| כמובן |
יש לעשות כן גם למקרר וגם למקפיא, ובמקרר עם דלת כפולה, יש לכל דלת מתג בפני עצמו, וכמובן חובה לבטל את כולם.
כיום הלחצנים מפעילים [מלבד הנורה]
| מאוורר, |
ברוב המקררים כיום בפתיחת הדלת, מתכבה מאוורר, ובסגירתו מתחיל לפעול, מטרתו לפזר את האויר בשוה במקרר, והוא פועל בשעה שדלת המקרר סגורה [בדר”כ בשעה שהמדחס פועל. ניתן גם להבחין בכך ע”י פתיחת דלת המקפיא או המקרר ולחיצה על הלחצן, או אם הוא מגנטי שימת מגנט עליו, ולשמוע את המאוורר מתחיל לפעול, ובהסרתו לשמוע אותו מפסיק], אך מתכבה בפתיחת הדלת, מטעמי חסכון שלא לפזר את הקור אל מחוץ למקרר. המאוורר מותקן בתא ההקפאה ויש מקררים שהוא מותקן גם בתא הקירור. בעיה זו נפתרת ע”י ביטול הלחצן, בין אם הוא פיזי או מגנטי [כן אמר לי טכנאי מקררים יר”ש, וכ”כ שביטול המפסק מבטל את איסור המאוורר בקונ’ על משמר השבת (עמ’ 6) שבהוצאת מכון מדעי טכנולוגי, ובקובץ ויען שמאל (חכ”א עמ’ תקה), וכ”כ הרה”ג שמשון פרנקל שליט”א בקובץ תל תלפיות (חלק סח מכון הוראה ומשפט עמ’ רנה הע’ 1), וע”ע בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ ו).
| דאמפר, |
[פעולתו תתבאר להלן (אות ט)] יש מקררים שפעולתו קשורה לספירת מספר פתיחת הדלתות. [וביטול המתג מבטל בעיה זו כאמור לעיל, וכן אמר לי טכנאי מקררים יר”ש.]
| גוף |
החימום, במקררים החדישים יותר, יש מקררים שקשרו את הפעלת גוף החימום בספירת מספר פתיחות הדלת [ונעילת המתג מבטלת בעיה זו, כן אמר לי טכנאי יר”ש, וכ”כ בקונ’ על משמר השבת (עמ’ 7), וכן מבואר בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ כד, ועע”ש עמ’ ט, יט) שספירת פתיחת הדלתות להקדמת הפעלת גוף החימום נעשית ע”י המפסק שפועל בעת פתיחת הדלת וסגירתה, ושם (בהערה ה) שניתן לבטלו ע”י הנחת מגנט עליו. וע”ע בקובץ בית הלל (חלק נ עמ’ רז והלאה).]
| זימזום |
ונורת אזהרה יש מקררים שבעת פתיחת הדלת מופעל ציפצוף או נדלקת נורת התראה, המזהירים על כך שהדלת נשארה פתוחה. יש שהם מופעלים מיד, ויש לאחר מספר שניות. גם בעיה זו נפתרת ברוב המקררים ע”י ביטול הלחצן. וראה כאן בהערה[1] במקרר שהמתג אינו מבטל את ההתראה מה דינו.
| ולכן |
חובה לבטל את המפסקים, ובלא כן פשוט שעובר על איסור בעת פתיחת וסגירת דלת המקרר, לפי שהוא מפעיל ומכבה מתג חשמלי רגיל. ובביטול המתג כל הבעיות הנזכרות מתבטלות בעת ביטול המפסקים [כן אמר לי טכנאי מקררים יר”ש, וכ”כ גם בקונטרס על משמר השבת (עמ’ 6,7).]
הקדמת הפעלת גוף החימום
| ב. |
ועתה נבא לבעיות האחרות שיש כיום במקררים, שאינם תלויים במתגים שבדלתות המקרר, וקודם נדון בבעיה הקשה ביותר שישנה במקררים, שהיא הקדמת הפעלת הגוף חימום, ואח”כ בלנ”ד נדון בבעיות הנוספות. ולמען הבהירות תחילה נציג את הבעיה ונכתוב בתמצית את טעם ההיתר, ואח”כ נבא לבארו בהרחבה, ברצות השם.
| כיום |
לכל המקפיאים שבמקררים מותקן גוף חימום, שתפקידו להפשיר את הקרח שנוצר במקפיא, היות ובפתיחת דלת המקפיא נכנס אויר לתא ההקפאה והאויר נהפך לקרח, וקרח זה מפריע לתפקוד המקפיא. גוף החימום מתחיל לפעול אחרי מספר שעות של פעולת המנוע [בין שש שעות, לשתים עשרה שעות של פעולת המדחס, תלוי בסוג המקרר, ואז פועל הגוף חימום כחצי שעה. בנוסף, יש מקררים שהפעלת הגוף חימום קשורה גם למספר פתיחת הדלתות, ובבעיה זו עסקנו לעיל, שפתרונה רק בביטול מתג הדלת.] ופעולת גוף החימום היא רק כשהמנוע של המקרר כבוי. [כך שלא תועיל העצה לפתוח את דלת המקרר רק כששומעים את המנוע עובד, שגם אז אף שהוא וודאי שהגוף חימום אינו פועל, אך בפתיחת הדלת הוא גורם להקדמת הפעלת הגוף חימום באותה מידה[2].]
| ברם |
נראה שגרם הקדמת הפעלת גוף החימום מותרת, מטעם דהוי פס”ר בגרמא דשרי מעיקר הדין. וכאן דהוי גרמא דגרמא, קיל טפי, לפי שברוב המקררים [חוץ ממקרר אל ג’י, וכדלהלן] גורמת פתיחת הדלת להפעלת המנוע, ופעולת המנוע גורמת להפעלת הגוף חימום, וא”כ הוי תרי גרמא, וכל כה”ג משרא שרי בפס”ר. עוד יש לצרף את הסוברים שגחלת של מתכת אין בהבערתה איסור תורה, וחזרנו לכך שעצם האיסור הוא איסור דרבנן, וא”כ נידו”ד הוא כדין פתיחת דלת מקרר, שהתירו הפוסקים כדלהלן. וכן יש לצרף את הסוברים דהוי לא ניח”ל, ולכל הפחות הוי ספק לנח”ל. [בנוסף כשמוציא מוצר מהמקפיא [ולא כשמכניס מוצר], כלל לא הוי פס”ר, ועל כן בכה”ג שרי לגמרי. וזה מטעם שכל מוצר שנמצא במקפיא, מצריך את המקפיא שימשיך לקררו [כי כמובן קור המקרר אינו נשמר, אלא עם הזמן הוא מתחמם, וככל שיש יותר מוצרים במקרר, כן יש צורך בפעולת קירור ארוכה יותר כדי לקררם], וכשמוציאים מוצר מהמקרר, ישנם פחות מוצרים במקרר ולכן המקרר צריך לעבוד פחות בשביל לשמור על הקור, אומנם מנגד, בשעת פתיחת הדלת, נכנס למקרר אויר חם, וזה מצריך פעולת קירור ארוכה יותר, מ”מ פעמים רבות שהוצאת המוצר, היא יותר בעלת משקל מהכנסת האויר החם, כך שאינו פס”ר שיפעל המנוע מוקדם יותר בגלל פתיחת דלת המקרר להוציא מוצר. ובוודאי שזה יכון אם הוציא מוצר שעדיין לא התקרר דיו, או אם הוא מוצר שעדיין לא הספיק לקפוא. ואף כשהמוצר כבר קפוא, או קר בקור המקפיא, הרי שהוא בעצמו משפיע קור, והמקפיא צריך רק לשמור על הקפאתו, ונמצא שמנגד יש את האויר שנכנס בנוסף להוצאת “המקפיא הקטן”, ויתכן שבסך הכל הוי פס”ר שיפעל המנוע יותר זמן, ברם אין בכך וודאות, וא”כ אינו פס”ר שיפעל יותר המנוע.]
גופי חימום שבמקפיא
| ג. |
ועתה נבא בהרחבה: לכאורה יש לאסור את פתיחת דלת המקרר או המקפיא, משום שלמקפיא יש גופי חימום הנמצאים בדפנות המקפיא [בדרך כלל מתחת לתא ההקפאה], ותפקידם להפשיר את הקרח שנוצר במקפיא. והנה בכל המקררים הגוף חימום מתחיל לפעול אחרי מספר שעות [בין שש לשתים עשרה] של פעולת מנוע המקרר. נמצא שכשהאדם פותח את המקפיא, בזה הוא גורם להקדמת הפעלת המנוע, והמנוע גורם להקדמת הפעלת גופי החימום. ובמקררי אל ג’י יש רגש מיוחד למקפיא, שבהצטבר גלידי קרח הוא מפעיל את גוף החימום, וא”כ בפתיחת דלת המקפיא גורם לכניסת אויר שאח”כ נקפא ומתווסף לגלידי הקרח, ובזה מקדים את פעולת גוף החימום. נמצא שע”י גרמא הוא מקדים את הפעלת הגוף חימום.
| ואחר |
הבירור אצל טכנאי מקררים ת”ח יר”ש, ברור שגוף החימום לוהט ומאדים כאשר הוא נראה בעינים, וכ”כ גם בקובץ אור ישראל (מונסי, סט עמ’ פג ובהערה 6) וגם בקונ’ על משמר השבת (עמ’ 8) ובקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ ט). ויש לדון גם מצד בישול המים של הקרח שמפשיר וחלקו נופל על גופי החימום ונשרף.
פס”ר בגרמא [וכאן הוי תרי גרמי]
| ד. |
הנה פתיחת הדלת שמקדימה את הפעלת גופי החימום, הוי פס”ר[3] בגרמא דשרי אף בשל תורה, שהרי נודע שרבו המתירים גרמא לכתחילה (ראה בשו”ת נחלת לוי ח”ב סימן ד), ובפס”ר בגרמא קיל טפי, וכאשר ביאר בשו”ת יבי”א (ח”א או”ח סי’ כא סוף אות יד) מהמאירי (שבת קכ ע”ב) דשרי לנער את הטבלה והנר נופל, מפני שהוא גרמא ע”י פסיק רשיה. ועוד שם (בסוף הסימן) שכן הורה להקל ההר צבי (חאו”ח סי’ קנא אות ג, ובתשובתו שנדפסה בירחון קול תורה אב תשכ”ג) דגרמא אינה נחשבת כמעשה לאסור בפס”ר. ע”כ. וכ”כ עוד בשו”ת יבי”א (ח”ד או”ח ר”ס לה, וסי’ לו סוף אות ה) משו”ת אבני נזר (ח”א סי’ קצד אות ב) מהרשב”א, ומאבן העוזר (סי’ שכח) ושו”ת חלקת יואב (או”ח סי’ יא ד”ה ובמה). ע”כ. וכ”כ בספר מנוחת אהבה (ח”ב פ”א סעיף טז) מפי הראשונים[4], שכן הוא במנהיג (יו”ט אות צט) דאע”ג שכיבוי אסור ביו”ט, מותר להדליק כמה פתילות שירצה, אע”פ שימהר ויכלה השמן במהרה, אין זה גורם כיבוי אע”ג דפס”ר הוא, דאין מתכוין לאותו הגורם, אלא להאיר לו יותר. ושכן מבואר בר”ח (שבת ק ע”ב) גבי הפותח דלת כנגד נר, שאם נכבה ע”י הרוח מותר, שאין זה אלא גרמא. ושכן מבואר בתוס’ (שבת מז ע”ב סוד”ה מפני) ושכ”כ הראשונים ונפסק בשו”ע (סי’ רסה ס”ד) ועע”ש. וכן הוא לו בשו”ת תפלה למשה (ח”ב סי’ כד עמ’ רכה). גם ראה בזה בארחות שבת (ח”ג עמ’ סג וציינו לפרק כט הע’ מא) ובקובץ מוריה (תל עמ’ עדר) מאמר ארוך בדעת הגרשז”א להקל מפי ספרים ע”ש. ואף בשבות יצחק (חי”ב פ”ח ס”ד) כתב בשם הגרי”ש להקל לכתחילה בזה. ואעיקרא דעסקינן הכא בגרמא דגרמא, גרם הפעלת המנוע, שגורם להפעלת גוף החימום, כל כה”ג פשיטא דמשרא שרי בפס”ר דגרמא דגרמא. ואף במקפיא של אל,ג’י שכאמור להם רגש במקפיא שבהצטבר גלידי קרח הוא מפעיל את הגוף חימום, יש תרי גרמי, מפני שפתיחת דלת המקרר או המקפיא הוא פס”ר שיכנס אויר, וכניסת האויר היא גרמא שיהפך לקרח, והרגש הוא גרמא נוסף, שבהגיע לכמות הקרח שקבע היצרן, מפעיל את המנוע, וא”כ הוי תרי גרמי בפס”ר דמשרא שרי וכאמור. וע”ע כאן בהערה[5].
לא ניח”ל
| ה. |
עוד יש מקום בראש לומר, דהוי לא ניחא ליה שיכנס האויר החם ויפעיל את המנוע [ואם הוי לא ניח”ל, כל כה”ג פשוט דמשרא שרי לכתחילה, כיון דעסקינן באיסור דרבנן בגרמא, וגם הוי דרבנן נוסף לסוברים דגחלת של מתכת הוי דרבנן ויבואר להלן (אותיות ז,ח). והיתר פס”ר דלא ניח”ל בדרבנן היתרו בנוי לתלפיות, כמבואר בשו”ת יבי”א (ח”ד סי’ לג אותיות טז,יט,לב, ובח”א סי’ כא, ובשו”ת יחו”ד ח”ו סי’ כא, הליכות עולם ח”ד עמ’ ט,נו,סא) ובעוד דוכתי, כמפורסם בספריו.] שהנה בשו”ת יבי”א (ח”א או”ח סי’ כא אותיות א,ו,ז,כג,כד הראשון) כתב לצדד גבי פתיחת דלת המקרר, דהוי לא ניח”ל שיכנס אויר חם. ויתר על כן (באות ה) הוסיף דכתב המאירי (שבת קג ע”א) שגם החולקים על הערוך, מודים היכא דהוא מצטער במלאכה, והיא קשה לו, דשרי, וא”כ כאן שהוא מפסיד ע”י פתיחת המקרר את הוצאות החשמל, הדבר קשה לו, ויש להתיר אף לחולקים על הערוך. ושם (אות ז) הוסיף שכ”כ בספר ברכת שלמה (טנא, סי’ ב) דהוי קשה ליה, ושכן דעת הגאון ר’ שמחה זליג אב”ד בריסק (בפרדס סיון תרצ”ד) דהוי לא ניח”ל, ושם (אות כג) שכ”כ המשפטי עוזיאל (או”ח סי’ טו) דהוי לא ניח”ל, ועע”ש. אלא שאל מול סוף שם ביבי”א (אות כד) שב ופקפק בכך, דלכאורה אין זה לנ”ח אלא ניח”ל, כי חפץ בהפעלת החשמל. אלא שדן דהוי תחילתו באונס וסופו ברצון, שאין זה נחשב רצון כדאיתא בכתובות (נא ע”ב) וברמב”ם (אישות כד, יט), ע”ש, וסוף דבר לא הכריע לגמרי, ולכן סיים שא”א להקל מכח זה בלבד במילתא דאורייתא. וכ”כ בקובץ שואל ומשיב (ח”ט סי’ לט) ע”פ היבי”א הנ”ל, דהוי ספק אם הוי ניח”ל או לניח”ל, ועע”ש בטעמיו דהוי כמה גרמות, וגם הוי ספק פס”ר דשרי.
| והנה |
הכי נמי הסתפק בשו”ת מנחת שלמה (ח”א סי’ י אות ד) ומצדד יותר שפתיחת דלת המקרר הוי לא ניח”ל בכניסת החום למקרר, אף דניח”ל בהפעלת המנוע, כיון שכניסת החום היא נגד רצונו, אין כניסת החום מתייחסת אליו, ומה שרוצה אח”כ בהפעלת המנוע, נחשב רק כמחשבה גרידא בלי מעשה, ע”ש, ולבסוף נשאר בספק אם הוי ניח”ל או לא ניח”ל. אלא שבהמשך (ריש אות י) כתב שנתברר למעלה דמסתבר דהוי פס”ר דלנח”ל, כיון שהכנסת החום לתוך המקרר הוא נגד רצונו. וא”כ כן דעתו, אף שסיים לעיל בצ”ע. וכ”כ כיוצ”ב בשו”ת חמדה גנוזה (ח”ב סי’ מב אות מב) שהפעלת המנוע מכח פתיחת דלת המקרר נחשבת לא ניחא ליה, כי צריכת החשמל שוה כסף. וכיוצ”ב כתב בספר ילקו”י (שבת ח”ה ענייני חשמל שבסוף הספר סעיף יט עמ’ רא) להתיר את פתיחת דלת המקרר, אף שמקדים את פעולת המנוע, מטעם דהוצאת האויר הקר לחוץ הוי פס”ר דלנ”ח, כיון שבכך הוא נושא בהוצאות החשמל. וכ”כ גם בספר מיוסף עד יוסף (רביוב, ח”א סי’ רעז ס”ב עמ’ שכב) להקל בנידו”ד, משום דהוי פס”ר דלנח”ל בדרבנן.
| עוד |
מצד אחר כתב הרה”ג יעקב מור שליט”א בקובץ ויען שמואל (חכ”א עמ’ תקד) להחשיב כיוצ”ב דהוי לא ניח”ל, דשם עסוק לגבי מזגן אינוורטר, שבעת כניסת האדם לחדר נעשים שינויים בצריכת המנוע, וכתב דהוי לא ניחא ליה, כיון שלא משנה לאדם אם יהיה שינוי בטמפרטורה בעשירית המעלה, כגון שתהיה הטמפ’ בחדר 22.1 במקום 22.3 בגלל החום שנכנס וכו’ ע”ש. וה”ה י”ל הכא, דלא איכפת ליה על שניהן, בין אם תוקדם פעולת גוף החימום שבמקפיא, כגון במקום שבעוד שעה יפעל בעוד חצי שעה. וכן אם כשפתח את דלת המקרר בידיוק יפעל גוף החימום, גם מכך לא איכפת לו, האם הגוף החימום יפעל עתה ממש, או שבלעדי פתיחת המקרר, הוא יפעל בעוד דקה.
| וכיוצ”ב |
כתב בשו”ת יבי”א (ח”ד או”ח סי’ לו סוף אות ה) גבי רדיאטור, שפתיחת הברז שלו מכניסה אליו מים חמים, וגורמת למים הקרים שבו לצאת ולהכנס אל הדוד ולהתבשל. דבישול המים הוי לא איכפת ליה, כיון שלצורך חימום דירתו די לו במים החמים הנמצאים כעת בפועל ברדיאטור. ומעט המים הקרים שנכנסים עכשיו לדוד, לא איכפת לו אם יתבשלו או לאו, דדי לו במים החמים שיש כעת בדוד וברדיאטור. ואף אם התחממות המים שנכנסים עתה לדוד, מועילה לחימום שאר הדירות שבבנין, הוי כדעביד בארעא דחבריה, דלא איכפת ליה. ע”כ. ודון מינה ואוקי באתרין, דההפשרה אם תעשה עכשיו או בעוד חצי שעה, אין לו נ”מ בכך, כי המקרר יתן בידיוק את אותה תוצאה כלפי המוצרים והתקינות של המקרר והמקפיא.
גחלת של מתכת
| ו. |
זאת ועוד יש לצרף את הסוברים שגוף החימום שמתחמם, אין בו איסור תורה, רק איסור דרבנן, כדעת הראב”ד (שבת פי”ב ה”א) דפליג ארמב”ם (שם) שהבערת גחלת של מתכת אין בה משום הבערה, אלא משום בישול, שאין מתכת שבוערת נחשבת אש. וכן דעת היראים (השלם וילנא סי’ רעד עמ’ קמג). ואף שהעיקר כרוב הראשונים להחמיר בגחלת של מתכת שיש בה משום הבערה, שמלבד שכן דעת הרמב”ם (שבת פי”ב ה”א) והמ”מ (שם) דהוי הבערה, עוד הביאו (שם באנציקלופדיה תלמודית) שבספר החשמל לאור ההלכה (עמ’ מא) הראה שכן מבואר ברש”י (שבת קלד ע”א) ובמאירי (שם) ושכן דעת הבה”ג, רה”ג, ר”ח, רמב”ן, מרדכי ועוד, ושכ”כ בשע”ת (או”ח סי’ תנא) ובחיי אדם (כלל מה סי’ ב). מ”מ שפיר דמי לצירופי את סיעת המקלים, כדי להקל הכא בנידו”ד בצירוף כל האמור. גם בספר חצוצרות בית ה’ (עמ’ 18) הביא שהוכיחו מהמ”א (סי’ שלד ס”ק לה) להקל, שכתב שהטעם שאין בכיבוי גחלת של מתכת איסור תורה, משום “דאינו שורף”. דהיינו מפני שיש בגחלת שינוי מהותי מאש מפני שאינו כלה. וממילא יוצא לטעמו ודרכו של המ”א, שגם אין בגחלת משום מבעיר ד”ת. ויש לצרפו להכא.
| זאת |
ועוד, דעת מרכבת המשנה (שבת פי”ב ה”א) והאבני נזר (או”ח סי’ רכט אות יב) והלבושי מרדכי (ח”א או”ח סי’ מז), שאף לסוברים שגחלת של מתכת יש בה איסור תורה משום מבעיר, היינו דוקא כשמלבן את המתכת לצורך צירוף, כמלאכת המשכן. ולדרכם לא שייך איסור הבערה בגופי החימום, שאין ליבונם נעשה לצורך צירופם. והכי האריך למעניתו בספר מנחת יעקב (דאהן, שבת ח”ד בסוף הספר קונ’ מאורות נתן פ”א ופ”ב אות ב) דליכא משום מבעיר בגופי חימום העשויים מתכת אף להרמב”ם, ושהרמב”ם שיטה יחידאה, ע”ש באורך וברוחב. והכי בשו”ת חמדה גנוזה (שלוש, ח”ב סי’ מב אות מג) ס”ל שנורת להט אף לרמב”ם ודעימיה הסוברים שהבערת גחלת אסורה מהתורה, היינו כשהוא לצרף, ולכן כאן שאינה לצירוף, לכו”ע הוי מדרבנן, ועע”ש. וזהו כנראה ספקו של החזו”א (או”ח סי’ נ ס”ק ט ד”ה ולענין) האם נורת ליבון יש בה הבערה, שגחלת מתכת כשכוונתו לצרפה יש בה משום מבעיר (רמב”ם פי”ב ה”א), וכשכוונתו לרככה כדי לרקעה, יש בה משום בישול (רמב”ם פ”ט ה”ו,) ובנורת חשמל כתב, “אפשר” דיש בו משום מבעיר לדעת הר”מ. ע”כ הנה דמספקא ליה בהא, וכנראה הוא הספק הנ”ל. גם ראה בשו”ת יבי”א (חי”א או”ח סי’ כה סוף אות ג) גבי אמירה לגוי להדליק אור בהיותו בקהיר, כתב, אולם מה שיש לצדד בזה”ז להקל מצד החשמל, שראיתי כמה מרבני דורינו שמצדדים לומר שאיסורו מדרבנן, נ”ל שלא להזכירו לרבים, פן ח”ו יקילו בזה. עכ”ל. [ואף שכוונתו לעצם החשמל, שסבר אז שעובר בו אש, וכמו שהאריך ביבי”א (ח”א או”ח סימנים יט, כ) וניכר שם שסוף התשובה (של סי’ כ) שאמר לו הגרשז”א שהחשמל אינו אש, היא תוספת מאוחרת, ולכן גם יש כפילות באותיות (שוב ראיתי שכ”כ בקובץ שואל ומשיב (ח”ט סי’ לט סוף עמ’ רנט) הרה”ג אביאל ישעיה ע”ש בראייתו), אך היות ועסוק הוא בהדלקת נורה שיש בה חוט להט, כאשר היה בזמנם, הרי שכוונתו גם לסוגיא דידן.]
מתאדם ושורף
| ז. |
עוד ראה בספר החשמל בהלכה (הלפרין, פ”ד) שעמד באורך בפתגמא דנא, והוכיח מלשון המ”מ הנ”ל, שהשיב על הראב”ד דשפיר יש בגחלת הבערה משום ש”נעשה אור ושורף”, הנה שהצריך תרווייהו לאיסור, גם שיאיר וגם שישרוף. ושכן מבואר בתוספות ישנים (יומא לד ע”ב ד”ה הנ”מ, שנדפסו שם בדף לו ע”א בסו”ד), ועע”ש. וכן הביאו את הסוברים שרק כשהמתכת מתאדמת יש בה מבעיר, שכ”כ ההגה”מ (אות קפא) והחשמל לאור ההלכה (עמ’ סז) וע”ע (עמ’ סב) והחזו”א הנ”ל, ושכ”כ במנחת שלמה (ח”א עמ’ קו,קז). והכי הוא בשמירת שבת כהלכתה (פל”ד סכ”ח) גבי שינוי עוצמת מכשיר שמיעה ושם (פל”ח הע’ לא במהדו’ חדשה הע’ לג ובחלק תיקונים ומילואים שם) גבי הגברת זרם. ולגבי גובה שיעור הליבון, ציינו לעיין במש”כ ר”י לוי ביד רא”ם (עמ’ 171). ושמאידך הוכיח החשמל לאור ההלכה (עמ’ נז) בדעת הר”ח (שבת מב ע”א) שאף שאינה אדומה, כיון שעושה אפיה בישול ושריפה, יש בגחלת משום מבעיר. לאור כל זאת יש לבדוק במציאות, האם גופי חימום אלו מתאדמים ושורפים, ושמא רק יש ביכולתם להפשיר את הקרח. שוב דיברתי אם טכנאי חשמל יר”ש, ואמר לי שראה כמה פעמים גופי חימום אלו שהם מאדימים ומתלהטים, וכשהקרח הנפשר מטפטף עליהם, שומעים אותו תיכף נשרף על גוף החימום. אם כי סייג שלא בדק את כל סוגי גופי החימום, וכן כתוב בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ ט) כתבו שההפשרה נעשית באמצעות “חוט להט”. וכ”כ גם בקובץ אור ישראל (מונסי, סט עמ’ פג הערה 6) וגם בקונ’ על משמר השבת (עמ’ 8) שגוף החימום לוהט.
| עוד |
ראה גבי גחלת של מתכת בשו”ת מנחת שלמה (ח”א סי’ יב) באורך בזה, ובאינציקלופיה תלמודית (ערך חשמל אות ג עמ’ קעד, ובסוף הנספח לערך חשמל עמ’ תשסט ערך גחלת של מתכת), ובספר החשמל בשבת (הלפרין, פ”ב) ובשו”ת מעשה חושב (ח”ב סי’ ג) ובספר מנחת יעקב (דאהן, ח”ד עמ’ שנא קונ’ מאורות נתן). ולגבי כיבוי גחלת של מתכת ראה בשבת (מב ע”א, וקלד ע”א) ששם מפורש שהוא מדרבנן, וברש”י (שם קלד) מפני שאינה לעשות גחלים, והכי הוא בשו”ע (סי’ שלד סעיף כז) וע”ש באנציקלופדיה תלמודית הנ”ל, ובהחשמל בשבת (עמ’ ריד) ומקורו משו”ת מעשה חושב (ח”א סי’ כט) ובאסיא (נז עמ’ 29) שדעת הגרשז”א להתיר כיבוי, כי כאן אינו מכניס למים, אלא מפסיק את החשמל, ודומה להוצאת גחלת מתכת מן האש, ולא כיבוייה.
גרמא
| עוד |
יש לצרף את סיעת הסוברים שכל פעולה חשמלית אף שנעשית מיד יש עליה דין גרמא, ראה בארוכה באנציקלופדיה תלמודית (ריש ערך חשמל) ובספר דרך האתרים (מהדו’ חדשה סימן מד אות יא).
ניח”ל בדרבנן
| עוד |
יש לצרף את דעת תרומת הדשן ודעימיה דפס”ר דניח”ל בדרבנן שרי לכתחילה, ראה בשו”ת יבי”א (ח”ד או”ח סי’ לד אותיות א-לב) ושכן הלכה להקל בשעת הצורך, ע”ש, וע”ע בשו”ת נחלת לוי (ח”א סימן כו אות ג). והכי כתב בקובץ שואל ומשיב (ח”ט סי’ לט עמ’ רנז) הרה”ג אביאל ישעיה, שאמנם דעת היבי”א היתה להחמיר בזה ביבי”א (ח”ו או”ח סי’ לה אות ח), ברם חזר בו להתיר בחזון עובדיה (ח”ד עמ’ תו-תט) בפס”ר בדרבנן דניח”ל במקום הצורך, ושכן מבוארת דעת הב”י (סי’ שטז) ושכן דעת רבים ונכבדים מן האחרונים להקל לכתחילה ע”ש, וכיון דכולה מילתא דרבנן היא, במקום הצורך ודאי שיש מקום רב לסמוך עליהם. ע”כ. וא”כ אף אם ננקוט כאן דהוי ניח”ל, כיון שנתבאר לעיל מכמה טעמי תרצי דהוי הכא איסור דרבנן, דעת התרומת הדשן ודעימיה הם צירוף חשוב להקל.
כרטיס דיגיטלי
מכתבי האוסרים
| ח. |
ועתה נעבור לבעיה אחרת שיש במקררים בני זמננו, והיא שכל המקררים היום פועלים על ידי כרטיס דיגיטלי, והרבה הרעישו את העולם על כך, שבפתיחת דלת המקרר נרשמים בו שינויים מידיים, ולכך רבים אסרוהו, שהנה בקובץ בית הלל (ח”נ עמ’ ריד, גם צולמו המכתבים דלהלן בקונט’ מקררים בשבת בהוצאת מכון משמרת השבת) הובא מכתב שחתומים עליו הרבנים הגאונים, הגאון א”ל שטיינמן, הגאון שמואל הלוי ואזנר, הגאון רבי נסים קרליץ, הגאון ר”ח קנייבסקי, והגאון שמעון בעדני, לגבי השינויים החשמליים הנעשים בכרטיס הדיגיטאלי, שבכל פתיחת דלת נעשים שינויים חשמליים, הן ע”י תוספת זרמים חשמליים, והן ע”י רישומים דיגיטליים, ועוד פעולות שונות אשר כבר פרסמו גדולי הדור במכתבם ש”הם אסורים בשבת”. ע”כ. ושם במכתב השני שחתומים עליו הרבנים הגאונים הגאון שריאל רוזנברג, הגאון שמאי קהת גרוס ועוד רבנים, כתבו, ע”י כל פתיחה דלת וכניסת אויר חם, מתבצעת במישרין פעולה של רישום דיגיטלי, וכמו שהורו מרנן גדולי הדור לאסור כל פעולה שנעשית על ידה רישום דיגיטלי וכו’. ע”כ. והגאון משה שאול קליין במכתב נוסף (שם עמ’ רטו) כתב שמשמרת השבת כוונתם לשם שמים וז”ל, כבוד הרבנים החשובים הנ”ל, מארגון משמרת השבת, עושים מעשיהם לש”ש, ובמכשירים שיכולים להתקין אצל היצרן [את ההתקן שלהם] אינם גובים שום תשלום עבור הכשרות, על כן שכרם הרבה מאד וכו’. מכתב נוסף (עמ’ רטז) שחתומים עליו הגר”נ קרליץ, והגר”ח קנייבסקי, הגר”ד לנדו, והגר”י בויאר בזה”ל, הנה בדורנו נתחדשו מכשולים וכו’, ומהם שיש בהם הגברת זרם ורישום דיגיטלי, כגון שעוני מים והמקררים החדשים שיש בהם משום לאו דאיסורי דאורייתא ממש.
| אולם |
עמדנו על כך באורך בשו”ת נחלת לוי ח”ג סימן יד) לגבי השימוש במזגן אינוורטר, ושם נתברר שאין בכך איסור, אף למחמירים משום בונה [מלבד הפעולות הנעשים בו ע”י מתג חשמלי הקבוע בדלת, וזה נתבאר לעיל שפתרונם רק ע”י ביטול מתג זה.] וכ”כ להתיר בקובץ שואל ומשיב (ח”ט סי’ לט) הרה”ג אביאל ישעיה, ושכן התיר גם בספר המציאות בהלכה (מור, סי’ י) ושבהסכמת הספר הגאון רבי אהרן בוטבול שליט”א חתנא דבי נשיאה, כתב, דשרי מעיקר הדין, כיון שבכרטיס נעשה הגברת זרם ולא יצירת זרם, וליכא מוליד, שאין בריאה חדשה, אלא רק רישום כלשהו בזיכרון של המחשב, ובודאי שאין כאן כותב וכו’, ולכן אפשר לומר שבכל המקררים החשמליים שעובדים בשיטת טרמוסטט דיגיטלי, אפשר להתיר. ע”כ.
דאמפר
| ט. |
דאמפר הוא טכניקה אחרת של פעולת קירור המקרר, בו מערכת הקירור נעשית רק בתא ההקפאה, ויש חלון בין תא ההקפאה לתא הקירור, שדרכו הקור עובר מהמקפיא למקרר. לחלון זה יש תריס שנפתח ונסגר בהתאם לרמת הקור הנצרכת במקרר. בדרך כלל בתחילת פעולת מנוע הקירור, החלון פתוח לגמרי, והוא מתחיל להסגר באיטיות בהתאם לרמת הקירור הנקבעת במקרר, עד סגירתו לחלוטין. [לא בכל המקררים יש דאמפר, ויש מקררים אף דיגיטליים שאין בהם דאמפר.]
מכני
| דאמפר |
מכני, פירושו שתנועת התריס הנפתח ונסגר בהתאם לרמת הקור הנצרכת במקרר, תנועתו אינה חשמלית, אלא פועלת ע”י קפיץ וטרמוסטט מכני, היינו שהחומר של הטרמוסטט מתרחב ומתכווץ מחמת שינויי הקור והחום במקרר, ולפיכך הוא גורם לפתח להתרחב ולהצטמצם ע”י קפיץ, וממילא אין שום איסור בפעילותו. ואף ראשי המחמירים במקררים בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (סימן א אות ח עמ’ י) כתבו שבמקרר מכאני הטרמוסטט מבצע פעולה זו ע”י קפיץ מכני, ולפיכך אין בכך משום חילול שבת.
דיגיטלי
| דאמפר |
דיגיטלי, היינו שהדאמפר פועל על ידי טרמוסטט דיגטילי המפעיל מנוע חשמלי שפותח וסוגר את התריס, שכשהקור יורד, הטרמוסטט מפעיל מנוע חשמלי המצמצם את הפתח שבין המקפיא למקרר, ונמצא שכשאדם פותח את דלת המקרר, נכנס אויר חם למקרר, והדבר גורם להקדים את פתיחת התריס לצורך הכנסת קור מהמקפיא למקרר.
| ונראה |
שאף בזה יש להקל, היות והקדמת הפעלתו היא ע”י פס”ר של פתיחת דלת המקרר, דפס”ר שיכנס אויר, והוא פועל בגרמא שע”י שהאויר נכנס גורם להפעיל את הטרמוסטט, וגרמא נוסף הוא הטרמוסטט שמפעיל בגרמא את החלון, ועסקינן באיסור דרבנן, שפעולת המנוע היא איסור דרבנן, שאין בה גוף חימום. ואף לחזו”א שאוסר משום בונה שרי, כיון שכיבוי והפעלת המנוע היא לצורך שימוש המערכת, שאם המנוע יפעל כל הזמן, המקרר יהפך למקפיא, ואם לא יפעל כל הזמן יהפך לארון, וכל שהפעלת וכיבוי המכשיר מוכרחת לתקינות פעולתו, ולא מטעמי חסכון בחשמל, הוי שימוש ולא בונה אף לחזו”א, כמבואר במכתביו, כמו שכתב הגרש”ז אורייבך בשו”ת מנחת שלמה (ח”א סי’ י) ונתבאר לעיל (סימן קודם אות ח)], דמשרא שרי וכדלעיל. וכ”כ להקל בהא מהאי טעמא הרה”ג יעקב מור שליט”א בקובץ ויען שמואל (חכ”א עמ’ תקד), ובנוסף יש לצרף דהוי לא ניח”ל שיכנס אויר חם [ואז יפעל המנוע ויצרוך חשמל] ולכל הפחות הוי ספק לנח”ל וכמו שנתבאר לעיל (אות ו).
| ועוד |
יש לצרף את סיעת המתירים גרמא לכתחילה, ואף לאוסרים, כאן דהוי גרמא בדרבנן ישנה סיעת פוסקים שמתירים, ראה בזה בשו”ת נחלת לוי (ח”ב סי’ ד באורך) ויש לצרפם [וזו משענת שו”ת מנחת שלמה (ח”א סי’ י אות ג) להתיר לפתוח מקרר, משום דהוי גרמא ושרי. אומנם מטעם זה לבדו א”א להתיר, ראה בשו”ת נחלת לוי (ח”ב סימן ד) שאסור הדבר, ורק גרמא בדרבנן במקום הפסד יש להקל. ומ”מ בוודאי שיש לצרף את סיעת המתירים גרמא לכתחילה, שהם רבים ושלמים.] ועוד יש לצרף את המבואר בשו”ת נחלת לוי (ח”ב סימן ב) וגם בתשובת מזגן (דלעיל סימן קודם אות ג והלאה), שהאיסור בחשמל יש בו עיקולי ופשורי ע”ש.
| ומשום |
השינויים החשמליים הנעשים בכרטיס הדיגיטלי מיד בפתיחת דלת המקרר מחמת כניסת האויר החם, גם בהם ליכא איסורא, כיון שהשנויים הם תוספת צריכת חשמל, ומעוד טעמי תריצי כאשר נתבאר לעיל בסימן קודם באורך קחנו משם.
| עוד |
יש סוג דאמפר, הפועל במקררים דיגטליים, שפעולתו קשורה גם למספר פתיחת דלת המקרר, ראה בבית הלל (חלק נ עמ’ רז והלאה) ובקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ י), שבעת פתיחת הדלת נספרת הפתיחה במחשב ואח”כ מופעל הדאמפר, דהיינו שכל פתיחת דלת המקרר נרשמת במחשב בסגירת המעגל החשמלי ע”י המתג הקבוע בדלת, וכבר דיברנו בזה לעיל (אות א), שאין עצה לזה אלא לבטל את המתג הקבוע בדלת המקרר, בין אם הוא מתג פיזי ובין מגנטי, ומשום השינויים החשמליים הנעשים בכרטיס הדיגיטלי אין איסור כאשר נתבאר לעיל (סימן קודם).
מנוע/מדחס
| י. |
תחילה נבאר את דרך פעולת מערכת הקירור: מערכת הקירור במקרר פועלת על ידי גז, תכונתו של גז זה שכשהוא נדחס ומתכווץ, הוא נעשה חם, וכשהוא מתפשט הוא נעשה קר. מנוע המקרר הוא מדחס הדוחס את הגז והופך אותו מגז לנוזל, ולפיכך הגז מתחמם מאוד, אח”כ הגז זורם בצינור מפותל הנמצא בגב המקרר, והוא מתקרר מהאוויר, ולפיכך הגז מתפשט, מה שגורם לו להתקרר ולקרר את המקרר. כשבמשך הזמן החום במקרר גובר, הטרמוסטט מורה למנוע לעבוד בשנית, והוא דוחס את הגז שהתפשט בשנית, ושוב הגז עובר בצינורות וחוזר חלילה.
| נמצא |
שכשפותחים את דלת המקרר, נכנס אויר חם למקרר ובזה גורמים להקדמת הפעלת המדחס. והנה יש כיום שני סוגי מנועים למקררים, מנוע רגיל ומנוע אינוורטר, האינוורטר פועל כל הזמן, ורק משנה את עוצמת פעולתו, לפי רמת הטמפרטורה הנצרכת במקרר, ובזה אין איסור לכל הדעות, אף לחוששים לבונה, וכאשר נתבאר לעיל סימן קודם (אות יח). ולגבי מנוע רגיל, זו סוגיית המקרר הישנה, והיא מותרת מעיקר הדין, היות והוי פס”ר בגרמא באיסור דרבנן, היות ופעולת החשמל היא איסור דרבנן כפי שנתבאר בשו”ת נחלת לוי (ח”ב סימן ד) וגם לעיל (סימן קודם אות ב). וכן יש לצרף דהוי לא ניח”ל שיכנס אויר חם [ואז יפעל המנוע ויצרוך חשמל] ולכל הפחות הוי ספק לנח”ל (וכדלעיל אות ו). ועוד שאר צירופים דלעיל. ואף לשיטת החזו”א דחיבור החשמל יש בו איסור תורה משום בונה, כאן אין איסור כלל, כיון שפעולת המנוע היא שימוש, וכאשר נתבאר לעיל (סימן קודם אות ח), ע”ש. וכ”כ הכא לגבי פתיחת דלת המקרר בשו”ת מנחת שלמה (ח”א סי’ י אות ו) דהוי שימוש ואין בונה בשימוש אף לחזו”א. וכ”כ להקל בשו”ת יבי”א (ח”א או”ח סימן כא), ובספר מנוחת אהבה (ח”א פרק כד סעיף יט), וכ”כ בקובץ שואל ומשיב (ח”ט סי’ לט עמ’ רנו והלאה, בהוצאת ישיבת כסא רחמים) הרה”ג אביאל ישעיה שליט”א, ועע”ש. וכ”כ הרה”ג יעקב מור שליט”א בקובץ ויען שמואל (חכ”א עמ’ תקד) להקל בהא. ואומנם ביבי”א שם סיים, שראוי לפתוח את המקרר רק בשעה שהוא עובד, שאז לכל היותר גורם למנוע להמשיך לפעול, ואינו גורם להפעילו, ובזה פשוט היתרו, וכן יש פוסקים אחרים דס”ל שהיתר פתיחת המקרר הוא רק בשעת פעולתו, כגון בשו”ת אג”מ (או”ח ח”ב סי’ סח) ובשו”ת הר צבי (ח”א סי’ קנא) ובשו”ת חלקת יעקב (ח”ג סי’ קעט) ובשו”ת מנחת יצחק (ח”ב סי’ טז וח”ג סי’ קלז וח”ד סי’ סד) וע”ע בשו”ת באר משה (ח”ו בקונ’ סי’ ד), וראה ליקוט העוסקים בפתגמא דנא בספר החשמל בהלכה (ח”ב עמ’ 204) ובשבת והלכותיה (זכאי, עמ’ 313), מ”מ עתה אנו עסוקים בעיקר הדין, ומשום הא משרא שרי וכאמור.
בישול הגז
| יא. |
שאלה הלכתית נוספת שיש במקררים, ולא ראיתי מי שעמד עליה, היא, שהגז של המקרר בשעה שהמנוע דוחס אותו לנוזל, מתחמם עד מאוד, יותר מחום שהיד סולדת בו, וא”כ נמצא שגורם לבישול הגז ע”י פתיחת דלת המקרר. אולם מלבד שיש את כל ההתרים האמורים לעיל, דהוי פס”ר בגרמא, ולגבי החשש שיקרה מיד, הוי אינו פס”ר, וגם א”כ הוי ספק פס”ר דלשעבר שנתבאר היתרו לעיל בהערה (על סוף אות ד). ואעיקרא יש לומר שאין בכך בישול כלל, כי אינו נעשה ע”י אש, והוי כמו בישול בחמה דשרי, ואם את”ל דהוי כתולדות חמה, מ”מ איסורו מדרבנן, וזו הסוגיא של מיקרוגל [ראה בספר מערכי לב (זאב, פי”א) ובחזון עובדיה (שבת ח”ד עמ’ תב) מפי ספרים, ובילקוט יוסף (שבת ח”ג סימן שיח על סעיף ג בישול סעיף יט ועל ס”א הנאה מחשמל סעיף לג) וכן עסקו הפוסקים בשאלה זו לגבי פחית כימית, גם ראה בספר בחצוצרות בית השם (עמ’ 73 ושם עמ’ 76) שמשתמשים בבישול זה של חום הגז ברפתות, מחד לקרר את החלב, ומאידך לחימום מים לשטיפה ע”ש.] ואף לאוסרים בישול במיקרוגל אסרוהו מדרבנן, שלמדו כן מדברי רש”י (שבת לט ע”א) לגבי בישול בחמה שמותר לבשל בה, שביאר, מפני שאין דרך בישול בכך. ומינה ילפי שכל שדרך בישול בכך אסור, ראה בשו”ת אג”מ (או”ח ח”ג סי’ נב) ובשו”ת אז נדברו (ח”א סי’ לד) ובשמירת שבת כהלכתה (פ”א הע’ קכז), וממילא כאן שאין דרך בישול בגז שמאחורי המקרר, ולא משתמשים בו לבישול, לכו”ע הוי כחמה ושרי, ואף עדיף מחמה שמבשלת דבר שרוצה לבשלו, וכאן אינו רוצה לבשל את הגז או דבר אחר כלל. ואף אם הוי בישול, הרי בישול הגז אינו בישול ראשון, אלא בישול אחר בישול, והרי שיש לצרף את הרמב”ם ודעימיה, דס”ל שאין איסור בישול אחר בישול, והוא מותר לכתחילה. אלא דיש לפקפק בכך משום דברי שו”ת יבי”א (ח”ד או”ח סימן לו אות ו) שבמים לכו”ע יש בישול אחר בישול, כיון שאין הבישול הראשון ניכר במים כלל, ודלא כשו”ת מי יהודה (סי’ לו) ע”כ. ודון מינה ואוקי באתרין, ומ”מ לצירוף שפיר דמי. זאת ועוד יש לצרף כאן שבישול הגז הוי מלאכה שא”צ לגופה, כי אינו זקוק לבישול הגז כלל, רק לקירור המקרר, אלא שכדי שהגז יקרר יש צורך לדוחסו ואז הוא נהפך לחם. ועוד יש לצרף את המובא בשו”ת נחלת לוי (ח”א סימן כו אות ט) ע”ש.
בישול הקרח
| יב. |
בעיה נוספת הקיימת במקררים, וגם אודותיה לא ראיתי כמעט מי שעמד, היא בישול הקרח שנמס כשהוא נופל על גופי החימום בשעת פעולתם [ברוב המקפיאים הגוף חימום פרוס בתחתית תא ההקפאה, כך שהקרח שנמס נופל עליו. ברם יש דגמי מקררים שבהם הגוף חימום מונח ניצב בדופנו הפנימי, ובזה אין שאלה זו.] ובנפול טיפות הקרח הנמסות על גבי גוף החימום הן מתבשלות, ואף שומעים את הטיפות הנופלות על הגוף חימום כשהם נשרפות. אולם אף בכך יש להקל מטעמים רבים, תחילה רבים מהטעמים הנ”ל, ועוד יש לצרף שהמתבשל הוא פחות מכשיעור, דעסקינן בשריפה של טיפה בפני עצמה, ועוד טעמי תריצי שנתקבצו בשו”ת נחלת לוי (ח”א סימן כו) ע”ש. זאת ועוד הוי מלאכה שא”צ לגופה, כיון שאינו צריך לבישול הקרח כלל, רק שיכחד ונעשה הדבר ע”י בישולו, ודמי למרתיח מים בסיר כדי לאדותם מפני שאינו חפץ בהם, שאין זו מלאכת בישול, אלא מלאכה שא”צ לגופה, וכ”כ באור ישראל (מונסי, סט עמ’ פג הערה 6) דבישול הקרח הנ”ל הוא מלאכה שא”צ לגופה, וכיון שנעשה בגרמא ובפס”ר משאר שרי, ק”ו מדשרי גרמא בפס”ר. ע”כ. יש לציין שאף התקני שבת לא פתרו בעיה זו כך [מתוך שלא התייחסו לכך בכתביהם, הוי אומר שלא עמדו על כך. (ולומר שהם סוברים שמותר הדבר מהטעמים האמורים, אינו מסתבר לרוב חסידותם).]
צג דיגיטלי
| יג. |
יש מקררים שיש להם צג דיגיטלי, שכתוב בו את גובה המעלות שבמקרר, וכשהמעלות במקרר יורדים או עולים, הכיתוב משתנה בהתאם. וא”כ בפתיחת דלת המקרר גורם לכיתוב להשתנות. ברם גם זה מותר, כיון שהוא גרמא לשינוי מספרי המעלות שבצג, שהם איסור דרבנן של מוליד [ולא של כותב, משום שאין כאן כתב, אלא תאורה של חומר גבישי, ודמי למאיר בפנס דרך דף שצורת אותיות חתוכות בו, ומאיר הפנס על גבי קיר את צורת האותיות, שאין בכך משום כותב על הקיר, כיון שאלו רק אורות ולא חומר על גבי חומר, וראה בשו”ת נחלת לוי (ח”א סימן כט אות ט) לגבי משקפי פוטוגור, וגם הוי אינו של קיימא, וזו הסוגיא של כותב במחשב בשבת ובחול המועד, ואכ”מ.] וגם הוא מוליד שאינו של קיימא, הרי דהוי פס”ר בגרמא בתרי דרבנן, דפשוט היתרו. [וגם מצד הרכיב הגורם לשינוי הכיתוב, שאומנם לא נודע לי כיצד הוא פועל, אך לכל צד הוא מותר, שמסתבר שהוא פועל ע”י הכרטיס הדיגיטלי, והוא כאמור לעיל מותר, וגם אם יש לו טכניקה אחרת, היא לכל היותר אסורה מדרבנן, כיון שאין בהם גופי חימום וחוטי להט, ושבנו לכך דהוי פס”ר בגרמא באיסור דרבנן. ואף לו יצוייר שהוא קשור למתג המופעל בסגירת ופתיחת דלת המקרר, הלא כבר מילתנו לעיל שחובה לבטלם, וא”כ לכל צד הוא מותר.] ומהיות טוב עדיף לשים מדבקה על גבי הכיתוב, כך שא”א להנות ממנו, ואז נחתנו דרגא דהוי פס”ר דלא איכפת ליה בדרבנן, שפשוט היתרו, בפרט עם כל האמור לעיל.
קוביות קרח וקיוסק
| יצירת |
קוביות קרח וגם קיוסק למים קרים, לא השגתי אינפורמציה כיצד הם עובדים. ובקונ’ על משמר השבת (עמ’ 13) כתבו לגבי קוביות קרח, שאסור לקחת קוביות קרח מהמקפיא בשבת, כיון שהדבר גורם לייצור קוביות חדשות, אא”כ יש למקרר זה אפשרות לנעול את פעולת יצור הקרח, או אם יש התקן שבת המבטלו, שאז מותר ליטול קוביות קרח.
מקפיא [לבד, לא מקפיא שבמקרר, שבו עסקנו לעיל.]
| יד. |
במקפיאים ישנם שני סוגים, מקפיא המייצר קרח, המכונה דה-פורסט. ומקפיא שאין בו קרח, המכונה נוי-פורסט. בקונטרס על משמר השבת (עמ’ 17) כתבו על מקפיא עם קרח, שאין בהם שום איסור, שהם פועלים כמו המקררים הישנים, דהיינו ישנה רק הבעיה של הקדמת הפעלת המדחס, ע”י פתיחת דלת המקרר שמכניסה אויר חם, ולכך הטרמוסטט מקדים את פעולת המדחס. ואולם ציינו שיש מקפיאים אף מסוג זה שיש להם התראה על דלת פתוחה, ע”י הפעלת זמזום או נורית, וכמובן שבמקרה כזה יש לבטלם כדין המקרר, וכמו שנתבאר לעיל. וכ”כ הרה”ג יעקב מור בויען שמואל (חכ”א עמ’ תקט) שבאלו המקפיאים שיש קרח הנקראים דה-פורסט, אין גוף חימום, ואין מאוורר, ולא נורה ופועלים ע”י טרמוסטט מכני ולכן הם מותרים.
| מקפיאים |
ללא קרח, כתבו בעל משמר השבת (שם) שיש בו את כל הבעיות של המקרר, ושאין שום התקן עם הכשר עליהם כיום, ושמא בעתיד כשתתגבר הדרישה הציבורית ייוצרו. וכעת הדרך להפעילם ע”י שעון שבת ולפתוח את המקפיא רק בשעה שהזרם מנותק. ושחיבור שעון שבת למקפיא אינו מקלקל כ”כ את המקפיא, כיון שבדר”כ המקפיא מלא ושומר על קורו, מה גם שלא פותחים אותו הרבה פעמים. ע”כ. ולאור האמור, ניתן להשתמש בו ע”י ביטול המתגים שבדלת, וכאמור במקרר. וכ”כ להקל בויען שמואל (שם) גם במקפיא ללא קרח, שהם מותרים לספרדים [אולם סבר שיש במקפיא רק רישום דיגיטלי ומנגנון התראה, ולא ידע שהם פועלים כמו מקרר לכל דבריו, כרטיס דיגיטלי וגוף חימום להפשרה, כמו שכתוב בקונ’ על משמר השבת הנ”ל, ואיהו גופיה לעיל מינה התם במאמרו אסר בזה במקרר.]
| אתה |
הראת לדעת, שהרעש שמרעישים את העולם במכון משמרת השבת על שימוש במקררים כיום ללא התקנם, הוא באיסור תורה [ואף כותבים כן על התקנים אחרים וכדלהלן (אות טו), ואף לגבי מזגנים הם כותבים כן כדלעיל (סימן קודם).] אף שבוודאי כוונתם לשמים, דינם אינו נכון, שאף מקרר דיגיטיל מותר בשבת, ע”י ביטול המתגים שבדלתות המקרר וכדלעיל. וכך גם כתב בקובץ שואל ומשיב (ח”ט סי’ לט סוף עמ’ רסא) הרה”ג אביאל ישעיה והביא מספר המציאות בהלכה (מור, סי’ י) שהרה”ג יעקב כהן שליט”א, דיבר עם חתנו של הגר”נ קרליץ הרב רוזנברג שהוא אחד מרבני משמרת השבת, על שום מה הם אוסרים לספרדים מזגן אינוורטר, והרי הוי פס”ר דלא איכפת ליה בדרבנן וגרמא, וענהו שהצדק עמו. ועוד שם בסוף דבריו (עמ’ רא) שבשנת תשע”ו הגיעו אל ישיבת כסא רחמים ממכון משמרת השבת, יחד עם המהנדס שלהם, לדון בדבריהם בחוברת, ואחרי דין ודברים עם רבני מכון הרב מצליח, הסכימו שמהדין הכל מותר, דהוי ספק פ”ר דלא ניח”ל בדרבנן ובגרמא, ושכל איסורם הוא מצד זילותא דשבת, ושזה נגד מה שהם מפרסמים בחוברות שלהם. ע”כ. ושהסכים על דבריו בריש ספרו הגאון רבי אהרן בוטבול שליט”א חתנא דבי נשיאה, וחתים עלה דמעיקר הדין שרי בביטול הכפתור שעל הדלת, והמחמיר תע”ב. וכיוצ”ב כתב הרה”ג יעקב מור בתשובתו הנדפסת בויען שמואל (חכ”א סימן סה הערה א) שמכון משמרת השבת לא התייחסו לדעתו של מרן מלכא זצ”ל, וכתבו את דבריהם לפי הפוסקים המחמירים, ללא התייחסות לציבור הספרדי וכו’.
התקני שבת המצויים בשוק דרך פעולתם ועדיפותם:
| טו. |
כל ההתקנים דלהלן [של מכון מדעי טכנולוגי, משמרת השבת, והעדה החרדית] מבטלים את המפסק שבדלת, בין אם הוא פיזי או מגנטי. בכל ההתקנים פעולת המנוע עובדת בזמן קבוע מראש ללא קשר לטרמוסטט.
| בהתקן |
מדעי טכנולוגי, אחרי שתי דקות פעולת מנוע, הטרמוסטט נכנס לפעולה, ואם המנוע צריך לפי הטרמוסטט להמשיך לפעול, לא ניתנת שום הוראה למקרר והמנוע ממשיך לפעול, ואם אין צורך בהמשך פעולתו הטרמוסטט מכבה את המנוע. פעולת הגוף חימום היא רגילה כבכל מקרר, אלא שכיון שפעולת המנוע היא לפי זמנים קבועים, סבורים הם שגם פעולת הגוף חימום מותרת, וכדלהלן. הכרטיס הדיגיטילי מקבל שינויים כדרכו, אלא שאין להם שום יישום על המקרר, רק אחר שתי דקות משעת פעולת המנוע וכדלעיל.
| בהתקנים |
של משמרת השבת ובד”ץ העדה החרדית, גם הגוף חימום פועל לפי זמנים קבועים. והכרטיס הדיגיטלי מבוטל [ובמשמרת השבת הכרטיס מקבל הדמיה של נתוני קור וחום], כך שאין שום השפעה עליו בפתיחת דלת המקרר וסגירתו. ועתה נבא בהרחבה לגבי ההתקנים.
התקן מכון מדעי טכנולוגי
| קונ’ |
על משמר השבת בהוצאת מכון מדעי טכנולוגי, כולו לבאר את הבעיות במקררים, וכיצד ההתקן שהמציאו במכונם פוטר בעיות אלו, וכפי שנביאם בסמוך [אולם אין שם פירוט ממשי של ההתקן.]
| לגבי |
הפעלת המנוע (שם עמ’ 7) כתבו לגבי התקנם, שהמנוע מופעל בזמנים קבועים ללא קשר לטרמוסטט, ואחרי פעולה של שתי דקות, הטרמוסטט נכנס לפעולה, והיה אם המקרר זקוק לקירור, המנוע ממשיך לפעול, ואין בכך שום איסור, שזהו המשך מצב קיים (וראה בסמוך בהערה), ואם המקרר כבר קר, ניתנת הוראה לכבות את פעולת המקרר. ע”כ. אולם לא ביארו מדוע מותר הדבר לגרום לכיבוי המנוע, שהרי נמצא שכשסוגר את המקרר, פעמים הוא גורם לכיבוי המנוע [אא”כ ניכנס להיתרים של גרמא ופס”ר, והרי כל רצונם שלא להכנס לכך, ושמא דעתם להקל בכיבוי חשמלי לפי שהוא קל יותר משום איסור מוליד, שהאיסור הוא להוליד ואין איסור לבטל את ההולדה, לכך בכיבוי התירו. שוב ראיתי שכך העירו עליהם בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ יא) בהוצאת מכון משמרת השבת].
| לגבי |
גוף החימום (שם עמ’ 8) כתבו שההתקן שלהם מבטל את ספירת פתיחות הדלת. ופעולת הגוף חימום דינה כפתיחת דלת במקררים רגילים בשעה שהמדחס פועל, וממילא אין שום בעיה בהשפעה העקיפה כביכול על הקדמת פעולת ההפשרה, שאינה מתייחסת כלל לפותח הדלת. וביארו שיחתם שלדעתם אף לגבי גוף חימום במקרר רגיל, מותר לפתוח את המקרר בשעה שהמדחס פועל, אע”פ שהדבר גורם להקדים את פעולת הגוף חימום [כי הגוף חימום מופעל אחרי מספר שעות של פעולת המדחס], שאף שבפתיחת הדלת בשעת פעולת המנוע, גורם הדבר להאריך את זמן פעולת המנוע, מחמת כניסת האויר החם, אך מותר הדבר כיון שהדבר גורם רק האריך את זמן פעולת המנוע, וכיון שמותר לכתחילה להאריך את זמן המנוע עצמו, לפיכך גם ההשלכה הנוספת שבאה מאריכות פעולת המנוע, שפעולת גוף החימום מקדימה, גם היא מותרת[6]. וכיון שנתבאר לעיל שהמנוע שלהם פועל בזמנים קבועים, לכן הם מחשיבים כל פתיחת דלת במקררם, כפתיחת דלת בשעה שהמנוע פועל, לפיכך גם הקדמת פעולת הגוף חימום מותרת.
| אתה |
הראת לדעת שהיתרם בנוי על שני חידושים, הראשון שפתיחת הדלת גם בשעה שהמנוע לא פועל, נחשבת כפתיחת דלת בשעה שהמנוע פועל, כיון שהמנוע שבהכשרם פועל בזמנים קבועים. אולם כבר מילתנו לעיל, שכיון שאחרי שהמנוע פועל הטרמוסטט נכנס לפעולה, ויתכן שיכבה את המנוע, אסור הדבר מצד הכיבוי. ועוד מושתתים דבריהם על חידוש נוסף, שכיון שמותר להאריך את זמן פעולת המנוע, מותר גם להקדים את פעולת הגוף חימום הבאה מכוחו. וזה חידוש, כי הארכת פעולת המנוע היא המשך מצב קיים, אולם הקדמת פעולת הגוף חימום היא יצירה חדשה, ואיך זה יהיה מותר, ועיין לעיל בהערה. אא”כ נשתמש בהיתרים של גרמא, ולזה א”צ את ההתקן שלהם.
| לגבי |
הדאמפר [כשהוא דיגיטלי, שהמכני מותר גמור] (שם עמ’ 10), ביארו שדרך פעולת הדאמפר היא בשעה שהמנוע מתחיל לפעול, נפתח התריס לגמרי, ועם הזמן הטרמוסטט אט אט סוגר את החלון, עד שנסגר לגמרי. וכיון שבהתקן שלהם פתיחת הדלת אינה משפיעה על הפעלת המנוע [כיון שהמנוע שבהתקנם עובד בזמנים קבועים], אלא רק יכול לגרום להארכת זמן פעולתו, וכדלעיל, א”כ השאלה ההלכתית בפתיחת דלת המקרר והכנסת האויר חם היא, שהדבר יגרום לתריס להפתח [שאין בעיה אם התריס יסגר לאט יותר, או לא יסגר, מחמת סגירת דלת המקרר, לפי שזהו המשך מצב קיים]. אולם היות ועל פי בדיקות שהם ערכו, המציאות היא שבשעה שהמנוע פועל, פתיחת דלת המקרר, אינה משפיעה על הדמפר להפתח, רק לעכב את סגירתו [כיון שכשהדאמפר סגור, רמת הקור במקרר היא קרובה לרמה הרצויה. וגם כשהדאמפר סגור, עדייין ישנה זרימת קור חלקית מהמקפיא למקרר. חוץ ממקרים קיצוניים במיוחד של שינויי מעלות שלא יתכנו בשבת, כגון בהכנסת סיר רותח למקרר] לכן מותר הדבר. [בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ יא) העירו על כך, שעדיין יש מצבים שהתריס של הדאמפר יפתח מחמת כניסת אויר חם. ושמא כוונתם לציור הנזכר של הכנסת סיר רותח למקרר.]
| לגבי |
הכרטיס הדיגיטלי (שם עמ’ 13) הם ביטלו את השפעת הכרטיס על המערכות [רק אחרי שתי דקות מפעולת המנוע, הוא נכנס לפעולה], אף שנעשים בו שנויים חשמליים מידיים בעת פתיחת דלת המקרר, אך כיון שאין בהם שימוש, פשוט להם שאין בהם איסור, כשם שהעובר ליד מאוורר, גורם לתוספת צריכת חשמל, ואף הפותח מקרר בשעה שהמדחס פועל, גורם לתוספת צריכת חשמל, וכשם שלא מתייחסים כלל ליצירת חשמל סטטי באויר, וכיוצ”ב, מפני ששינויים שאין בהם שום תכלית ומטרה, אין בהם כלום, אף הכא כן הוא. ע”כ. ברם זהו חידוש גדול, ולענ”ד טעמי היתר בדוגמאות שהם כתבו המה מטעמים אחרים, ראה כאן בהערה[7].
| וכן |
בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ יא) כתבו להעיר על התקן זה, שהכרטיס “הוסף” נתונים בלא שימוש, אך אחר שתי דקות פעילות מדחס, בודקים כאמור את ההוראות בטרמוסטט, דהיינו את הכרטיס הדיגיטילי, ונמצא שמשתמשים בכל ההוראות שנאספו בכרטיס. ואם נכונים דבריהם, הרי שהיה שימוש לאורך כל הזמן בכרטיס, ומה הועילו חכמים בתקנתם, שכתבו להתיר מטעם שאין שום השלכה לשינויים החשמליים בכרטיס, ולהאמור יש השלכה לכל איסוף הנתונים, וממילא לדרכם אסור לפתוח את המקרר גם כשהוא עובד, כיון שהדבר נרשם בכרטיס, ועל פיו יפעיל את המנוע יותר זמן, ויקדים את פעולת הגוף חימום. ורישום זה הוא פעולה חשמלית. [אם כי לדעתנו (לעיל סימן קודם) אף זה מותר גמור, אולם לא על כך משענתם כפי שהם כתבו בקונטרסם על משמר השבת (עמ’ 12 ד”ה כמובן) שיש לדון בהם הלכתית, ושלכן במקרר דיגיטילי שאין בו התקן שבת ברור שהדרך הרצויה היא לחברו לשעון שבת, ע”ש, ועל כן לדרכם קשה מה הועילו חכמים בתקנתם, וכאמור.]
| בקונ’ |
מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ יא) בהוצאת מכון משמרת השבת, פירטו את תגובותיהם על התקן של מדעי טכנולוגי ע”ש [ושם (עמ’ ב) כתבו על התקנים אחרים, שהקונים סבורים שאין בהם חשש, ומן החובה להבהיר כי יש מההתקנים הללו שמבוססים על קולות והיתרים אשר הם רק כפי הכרעת דעתם של רבני המכונים, אבל גדולי הפוסקים בדורנו לא הסכימו עם אותם היתרים, ולדעתם השימוש במקררים אלו אסור, ויש לחוש בו לאיסור גמור מדאורייתא. ועוד שם (עמ’ כה) כתבו, שגם במקרר שיש בו התקן שבת, חובה לברר האם ההתקן אכן מבטל את כל ההשפעות של פתיחת הדלת.]
| כך |
גם בד”ץ העדה החרדית בהסבר על התקן שלהם (נדפס בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת עמ’ יט ד”ה טרמוסטט דיגיטלי) כתבו להעיר על התקן מכון מדעי טכנולוגי, שיש מקררים אשר התקן השבת גורם להם רק “להרדים” את הכרטיס הממוחשב, כך שלא יוכל לקבל ולשלוח הוראות הפעלה. עכ”ל.
| ע”ע |
בקובץ ויען שמואל (חכ”א סי’ סה עמ’ תקו) בתשובת הרה”ג יעקב מור שמביא מספר מטבח כהלכה (עמ’ 391 ואת”י) שהעירו על ההתקנים של מכון מדעי טכנולוגי ומכון צומת [לגבי התקן של מכון צומת, ראה להלן (אות יז)], א, הכרטיס הדיגיטלי מבצע רישומים גם בזמן שהמדחס מושבת. ב, אין ביטול של הדאמפר. ג, גוף החימום תלוי בטרמוסטט. ושלכן יש להעדיף התקנים של משמרת השבת ובד”ץ העדה. אולם איהו השיבם ע”פ קונ’ על משמר השבת הנ”ל, שהכרטיס הדיגיטלי במקרר מנוטרל מהפעלת מערכות המקרר, ועל כן רישומים אלו הם בגדר פס”ר דלנח”ל בדרבנן. וכן הביא את דבריהם לגבי הדאמפר, שאין בו שינויים בהתקנם. ולגבי הגוף חימום העתיק את דבריהם. ולא השית ליבו לבעיות שיש בדבריהם וכנזכ”ל. עוד לגבי התקן מכון מדעי טכנולוגי ראה להרה”ג שמשון פרנקל שליט”א בקובץ תל תלפיות (חלק סח מכון הוראה ומשפט סוף עמ’ רנו) שדן משום בונה להחזו”א, ומצדד להתיר, וכנגד מאמרו יצאו מרבני הליטאים, והשיבום בקובץ תל תלפיות (חלק סט).
התקן של משמרת השבת[8]
| טז. |
פירוט ההתקן מופיע בקובץ אור ישראל (מונסי, חלק סט עמ’ פט הע’ 30) על פי ביאור ר’ שמואל הורביץ שהיה שליח ממכון משמרת השבת לרבנים בארה”ב לצורך הסבר והבהרה. [בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת בהוצאת מכון משמרת השבת, לא כתבו כיצד ההתקן שברשותם עובד.] ההתקן מספק לכרטיס הפיקוד הממוחשב נתונים מלאכותיים [של המעלות], במקום הנתונים שמספק הטרמוסטט. הנתונים הללו שמספק ההתקן, מדווחים למחשב על המצב כביכול של המעלות בחלל המקרר, אלא שהם קבועים מראש לפי הצורך המשוער, ולא לפי המעלות שבחלל המקרר. בשיטת פעולה זו לא נפגע תפקוד המקרר וחלקיו השונים, ורק נוצרת פעילות מבוקרת של הקירור, שאינה משתנה כלל על ידי הפתיחה והסגירה של המשתמש. כמו כן משגר ההתקן אות פתיחת דלת מזויף למעגל הבקרה, בלי שום קשר לפתיחות המתבצעות על ידי המשתמש.
| [אומנם |
לא ראינו שהם התייחסו לבעיות נוספות שיש במקררים, והם בישול הגז ובישול הקרח הנמס, וכדלעיל (אותיות יב, יג). אך היות ובהתקן שלהם, המדחס והגוף חימום מופעלים בזמנים קבועים, ללא קשר לזמן פתיחת המקרר והמקפיא, ממילא לגבי בישול הגז אין בכך שום איסור, כיון שבישולו נקבע מערב שבת. אולם לגבי הגוף חימום יש בכך בעיה, היות ופתיחת המקפיא גורמת לכניסת אויר, והוא נהפך לקרח, ואילו לא יפתח את המקפיא, לא יהיה קרח והגוף חימום כשיפעל בזמנו הקבוע מראש, לא ישרוף את המים, וא”כ בפתיחת המקפיא, האדם גורם לשריפת הקרח. ואף שכתבנו לעיל (אות יג) שמותר הדבר מכמה טעמי תריצי, אולם הם סבורים שאין לסמוך על היתרי פס”ר גרמא ומלאכה שא”צ לגופה, וא”כ על מה משענתם. גם לפי השגותיהם הנ”ל, שהשינויים החשמליים בכרטיס הדיגיטלי אסורים באיסור גמור, מדוע הם מתירים מזגנים רגילים בעלי מנוע רגיל [כי מנוע אינוורטר הם אוסרים, אף שהוא קל ממנו עשרת מונים, וכאשר נתבאר כל זה לעיל בסימן קודם], אף שכיום לכל המזגנים יש כרטיס דיגיטילי, והכרטיס רושם רישומים [כלשונם] מיד בכניסת האדם לחדר, ובתנועתו בו, ובפתיחת חלון או דלת וסגירתם, וכדומה, ואלו השינויים החשמליים שבכרטיס שבמזגן, יפעילו או יכבו את המזגן בפועל, וחמור מפעולות הכרטיס הדיגיטלי שבמקרר שבהתקן מכון מדעי טכנולוגי עשרת מונים, ועליו הם כתבו שהוא איסור תורה לדעת גדולי הדור. גם כתבו להשיבם בקונ’ על משמר השבת בהוצאת מכון מדעי טכנולוגי, ובספר על פלגי מים (רוטר, סימנים יב, יח) במכתבים של המחבר אליהם, ובדברי הרה”ג יעקב מור בויען שמואל (חכ”א סימן סה הנ”ל).]
| התקן |
של העדה החרדית, ההתקן זה יוצר בשנת תשע”א למקררי אמקור, אך כיום אין להם התקן פעיל. בקונ’ מקררים ומקפיאים בשבת (עמ’ יב) מבואר שבהתקן זה מבטלים את המעקב אחר פתיחת דלתות ורישום ממוחשב, והמדחס וההפשרה פועלים ע”י זמנים קבועים מראש, ולכן אין לאדם הפותח את המקרר שום השפעה על פעולת המנגנון. ושם (עמ’ יט) הוראות הבד”ץ העדה להתקני מקררים, שפעולת הטרמוסטט בטלה, והמערכות פועלות ע”פ זמנים קצובים. ושהוראת הבד”ץ שלא רק הכרטיס ינותק, אלא כל מערכת הטרמוסטט תנותק גם הגברת הזרם, וגם סגירת המעגל מנותקים לגמרי מהפעלה, הטמפרטורה במקרר נקבעת מראש לפי שעות קצובות, ללא שום קשר לפתיחת הדלת או רמת הטמפרטורה במקרר. עכ”ל. [אולם לא ביארו הרי הכרטיס הדיגיטלי ממשיך לפעול, רק לא משפיע על המקרר, ומה עם השינויים החשמליים הנעשים בו, כפי שהם הזהירו עליו.] התקן בארה”ב הנקרא Star-K, פירוטו מובא בקובץ אור ישראל (מונסי, חלק סט סוף עמ’ פט), ואין זה נוגע לנו כאן בארץ ישראל, ועל כן לא התייחסנו אליו. גם כנראה ישנו התקן ממכון ודרשת וחקרת שבראשות הרה”ג מרדכי גרוס, ראה בתל תלפיות ממכון הוראה ומשפט (חלק סח עמ’ רנו) מאמרו של הרה”ג שמשון פרנקל מו”ץ במכונם, אך אין לי מידע עליו.
אישור מכון צומת
| יז. |
כמעט לא מצאתי חומר על התקן של מכון צומת, ואף בספרם בחצוצרות בית ה’ לא מופיע על התקן למקרר, מלבד שבויען שמואל (חכ”א סי’ סה עמ’ תקז) מביא מאמר קצר מהם. ושוב הודיעוני שיש למכון צומת אישור לשבת למקררים ומקפיאים רבים, ופירוטם נמצא באתרם, ומבואר שם שמה שהם עשו במקררים ומקפיאים שבאישורם, הוא רק ביטול פעולת המתגים שבדלתות, כיון שהם סוברים שהקדמת הפעלת המדחס הגוף חימום והשינויים המיידים שבכרטיס הדיגיטלי מותרים לכתחילה. נמצא לדרכנו כאן, שאישור זה די בו כדי להתיר מעיקר הדין את המקרר והמקפיא בשימוש בשבת, אולם המחמיר תבא עליו ברכה.
