שאלה: האם בפרשת זכור צריך כל אחד ואחד לקרות בפיו, כיון דבעינן זכור בפה?
תשובה: אין צריך, שהרי שומע כעונה ממש.
מקורות:
אין צריך, שהרי שומע כעונה ממש, שבקידוש ג”כ דרשינן שיהיה זכור בפה, כדאיתא בתורת כהנים (ספרא ר”פ בחקותי), זכור את יום השבת לקדשו, יכול בלב, כשהוא אומר שמור את יום השבת, הרי שמירת הלב אמור, הא מה אני מקיים “זכור”, שתהא מזכיר בפיך. ואפ”ה מפורש באחרונים (סי’ רעא) שהשומע הקידוש מפי בר חיובא יוצא י”ח שהשומע כעונה וכו’. ומה שכתב במעשה רב (סי’ קלג) שהגר”א קרא בעצמו בפרשת זכור, י”ל שהוא משום מצוה מן המובחר. כי הטעם של מצוה בו יותר מבשלוחו לא שייך הכא, דשומע כעונה ממש. [ומ”מ עונה עדיף משומע היכן שאינו ראוי לומר בפיו].
וע”ע בספר חזון עובדיה – הל’ פורים (עמ’ ד), ובספר חזון עובדיה – הל’ שבת ח”ב (עמ’ שע), ובשו”ת יביע אומר חלק ד (או”ח סימן כג אות יג). ובשו”ת יחוה דעת חלק ד (סימן יא). ובשו”ת יביע אומר חלק ט (יורה דעה סימן כא אות א). ועוד בשו”ת יביע אומר חלק ד (או”ח סימן ד). ונתבאר בעורי דבורה ח”ג סימן א’.