שאלה:
שלום כבוד הרב
יש לי כלבה, הומלץ לי מטעם הווטרינרית והמאלף לעשות עיקור כדי למנוע את מחלת הסרטן וכן זיהומים קשים. לאחר מעט לחץ מהגורמים הסכמתי והכלבה עברה עיקור.
רק שהיום קראתי הלכה ושם היה רשום שאסור מן התורה לבצע עיקור. רציתי לדעת מה באפשרותי לעשות במצב שכזה?
תשובה:
אכן ישנו איסור לבצע עיקור לכלב או כלבה, אולם חשוב לציין כי בעוד איסור סירוס כלב הוא מן התורה, איסור סירוס כלבה נקבה איננו מן התורה אלא מדרבנן.
למרות שגם על עבירה דרבנן צריך לחזור בתשובה, אולם מאחר ולא ידעת על האיסור בדבר הינך מוגדרת כשוגג, ולדעת רבים מן הפוסקים עבירה דרבנן בשוגג אין צריך כפרה. בנוסף כאן לא ביצעת את הסירוס בידך אלא על ידי הסכמה לאחר שגם יזם מעצמו את הרעיון וגם ביצעו.
לכן כעת לאחר העיקור, לא מוטל עליך לעשות דבר מה, כמו כן אין מעשה טכני כל שהוא שעליך לעשות, הואיל והעיקור הינו בלתי הפיך.
ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידיך.
מקורות ונימוקים:
בגמרא בשבת דף ק”י: איתא, מניין לסירוס באדם שהוא אסור תלמוד לומר ובארצכם לא תעשו בכם לא תעשו. והביא הר’ המגיד דבתורת כהנים איתא עוד אין לי אלא בהמה, חיה ועוף מנין תלמוד לומר בארצכם.
ונתבאר עוד שם בגמרא דף קי”א שכל האיסור הוא בזכרים אבל נקבה אינה בכלל הלאו. והביא הר’ המגיד דכן איתא בהדיא בתו”כ ר’ יהודה אומר אין הנקבות בסירוס.
על פי זה כתב הרמב”ם דאסור להפסיד איברי הזרע בין באדם בין בבהמה חיה ועוף, אחד טמאים אחד טהורים, בין בא”י בין בחו”ל. וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום ואפי’ מסרס אחר מסרס לוקה, ואע”פ שלא סרס אלא את המסורס. אולם המסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור. וביאר הר’ המגיד דהא דכתב הרמב”ם על סירוס הנקיבות דפטור היינו לומר דאין לוקה על זה אבל אסור. כן להלכה הביא השו”ע באבן העזר סימן ה’ סעיף י”א לדברי הרמב”ם.
חשוב לציין כי אילו היה העיקור נעשה באמצעיים תרופתיים היה הדבר מותר, אולם עיקור כלבה כיום נעשה ע”י הוצאת השחלות ולרוב גם הוצאת הרחם, שהוא עיקור אברי ההולדה ממש.
לפיכך בנידון השאלה העיקור אסור, אולם למרות שעיקור כלבה הינו אסור, אולם איננו איסור לאו דאוריי’ אלא איסור דרבנן כפי שכתב הרמב”ם.
בנוגע לעובר על איסור דרבנן בשוגג, ידועים דברי נתיבות המשפט בחושן המשפט סימן רל”ד ס”ק ג’ שכתב כי העובר איסור דרבנן בשוגג אינו צריך כפרה משום שחז”ל גזרו על המזיד כדי להרחיקו מעבירה דאורייתא בלבד ולא בעבירה דרבנן.
אמנם יש שחלקו עליו, ודעתם כי גם בגם שוגג צריך כפרה. כפי שהביא בשדי חמד מערכת א’ בכללים אות ק”ח שיש אחרונים שחלקו עליו. כפי שהביא גם בשו”ת עין יצחק ח”א אבה”ע סי’ ס”ז ענף ד’ – ה’ שהאריך הרבה בראיות מהש”ס והראשונים לכאן ולכאן.
אולם במקרה שלפנינו מאחר והעיקור לא נעשה בידיך אלא באמצעות הסכמה לגורם אחר שהוא היוזם, הדבר קל יותר.
חשוב להבהיר כי בכל מקרה של עיקור בעל חי עולה גם איסור צער בעלי חיים, אולם מאחר ועיקור כלבה הינה כיום פרוצדורה רפואית שמטרתה לטובת הכלבה למניעת מחלות וזיהומים בגוף הכלבה, הדבר מותר. כפי שכתב הרמ”א להלכה בשולחן ערוך אבן העזר סימן ה’ בשם האיסור והיתר הארוך, שכל דבר הצריך לרפואה או לשאר צורך אין בזה משום צער בעלי חיים.
