שאלה:
אם עד חתם את שמו בעברית בכתובה אבל טעה בכתיבת שמו, האם הוא עדיין תקף? והאם יש לתקן את הכתובה? מה עלי לעשות.
תשובה:
צריך לדעת איזה טעות היה בחתימת שמו, אם כתב שם אחר לגמרי, בוודאי שחתימתו אינה חתימה, ויש להחליף כתובה, כמו כן הדין באם טעה בשם אביו. אולם אם רק לא כתב את שמו המלא, או שבמקום שם אביו כתב שם אמו, או שלא כתב את שם משפחתו, הכתובה כשרה ואין צריך להחליפה. ואם חתם כמו שחותם בצ’קים, כשרה בדיעבד ומ”מ ראוי להחליפה.
מקורות:
טעות בשם העד החתום בכתובה:
הנה אם העד חתם בטעות בשם אחר ששינה בשמו או בשם אביו, הרי שחתימתו כמאן דליתא והכתובה פסולה, וכמבואר בשו”ע (אהע”ז סי’ קל סעיף יא) לגבי גיטין ומיניה ילפינן נמי לכתובה. ולשאר שטרות חוב.
ואע”ג שברוב הכתובות נהוג שגם החתם חותם בסוף הכתובה ומאשר את התחייבותו על האמור לעיל, מ”מ היכא שהעד חתם בטעות הרי זה מזוייף מתוכו וגרע טפי והכתובה נפסלת ויש להחליפה.
לא כתב את שם משפחתו:
אין הדבר לעיכובא וכמבואר בשו”ע (שם), אלא שכיום נוהגים לכתוב לפי שמצוי שיהיה באותה העיר עוד אחד ששמו ושם אביו זהים, ובפרט בערים גדולות, וכ”כ בשו”ת אגרו”מ (חאה”ע סי’ קעח), ומיהו רבים לא מקפידין על כך בשמות העדים, ראה בשו”ת תשובות והנהגות ח”ב (סי’ תרנ), ובס’ כתובה כהלכתה (עמ’ לט) בשם מרן הגרשז”א זצ”ל.
אם חתם בקשקוש כמו שחותמים בצ’ק:
בגיטין (לו.) תקנת רב”ג שיהיו מפרשים שמותיהם. ואע”ג שרבנן היו חותמים כן, כבר תי’ הגמ’, שאני רבנן דפקיע שמייהו. ועי’ תוס’ בב”ק (קד:), ובש”ך (חו”מ סי’ קכא ס”ק יא). וע”ע בשו”ת יפה ללב (סימן סו סק”ד). ומ”מ בדיעבד, אם ניכר שמו ע”י חתימתו, יש להכשיר. ובפרט שכך יוצאת חתימתו בבנק ובחוזים, ע”כ אין זה מעכב בדיעבד, וכמ”ש בחתם סופר בתשובה (אה”ע ח”ב סי’ כא) ובפרט שכתובה אינה גט אלא כשאר שטרי חיובי ממון. ועי’ משפט הכתובה ח”ו (עמ’ קנא ואילך) שהסתפק בדבר. ובשו”ת יבא ידיד – זעפרני ח”א (אה”ע סי’ ח’) כתב, דיש לחוש ולהחליף הכתובה. ולענ”ד פשוט כמ”ש.
