שאלה:
שלום כבוד הרב. שמעתי שיש סגולה לשפר את הזיכרון, שאפשר לעשות בפעם הראשונה בשנה שיורד שלג. איך עושים סגולה זו?
תשובה בשילוב מקורות:
אכן רבינו האריז”ל (בספר פרי עץ חיים שער הלימוד פ”א) כתב שסיבת שכחת התורה היא מפני חיסרון דרגה שיש בנפש האדם, וע”י רחיצת ג’ פעמים מצחו בשלג (עם הכוונות הראויות – שנזכיר בהמשך), מתקן נפשו בבחינות מסוימות ובכך זוכה לדרגה גבוה יותר וממילא גם זוכר יותר. אלא שבאריז”ל לא מוזכר שצריך להיות דוקא השלג הראשון שיורד. ומביא רמז לכך, ש”שלג” בגימטריא “שכחה”. וסגולה זו הובא גם בספר נהר שלום לרבינו הרש”ש זלה”ה, דף מ”ז ע”א (ושם סיים וכתב: “והוא טוב מאוד להסיר הכעס והשכחה” עכ”ל). ובספר משנת חסידים יום א’. ובספר דרך ישרה שער התורה עמ’ קט”ז (בנדמ”ח). ובליקוטי מהרי”ח סדר תפילת רבי נחוניא בן הקנה. ובספר הכתוב לחיים (למוהר”ר חיים פלאג’י זלה”ה) על התהילים מזמור קמ”ח, ועוד רבים.
ובספר בינת יששכר דרוש דרך בינה דף ח”י ע”ב (אחריו כתב כן גם בספר ויאסוף דוד קצין פרשת ואתחנן דף ד”ן ע”ב) כתב לזה רמז נאה בפסוק (תהילים הנ”ל) “עד מהרה ירוץ דברו” – האדם עלול לשכוח מהר את דברי התורה ולכן “הנותן שלג כצמר” – שהקב”ה נותן לנו שלג כדי שנוכל לעשות את הסגולה הנ”ל.
ובספר מגן אברהם טרבסקי (להמגיד הקדוש מטריסק זיע”א) פרשת וירא, כתב לבאר (עד כמה שניתן להסביר בעניינים אלו, שאינם ניתנים להבנה כפשוטו) ש”שלג” הוא בגימטריא ה”ראשי תיבות” ו”סופי תיבות” של ג’ מלאכים של הקדושה ששייכים לעולם רוחני אשר משם נמשך הזכרון, וע”י רחיצת מצחו בשלג, האדם זוכה מעט לאור רוחני מאותו עולם ובכך מבטל (במידה מסויימת) את “השכחה” שהיא גם כן בגימטריא “שלג” (“זה לעומת זה”). עיי”ש. ובספר סמוכים לעולם דף ט”ל ע”א הוסיף עוד בזה, שיחוד הזכירה הוא במספר אלף תל”ג, וזה נרמז במילה שלג שמתרגמים תלג”א דיינו אל”ף תל”ג, ולכן כתב האריז”ל שהשלג מבטל שכחה, עיי”ש.
השלג הראשון דווקא
אלא דכאמור בכל המקורות הנ”ל לא מוזכר שצריכים לעשות זאת דוקא בפעם הראשונה שיורד שלג. אך בספר הזכירה (למוהר”ר זכריה סימנר זצוק”ל) דף ל”ב ע”ב הזכיר תנאי כעין זה, וז”ל: “סגולה לשכחה, כתבו המקובלים, שיטול משלג הראשון שנופל על הארץ, וירחץ עיניו ומצחו, כי שלג גימטריא שכחה.” עכ”ל. ועכ”פ נראה מלשונו דלא תלוי ב”יום” הראשון שיורד שלג בשנה אלא במציאות של “שלג הראשון שנופל על הארץ”, דהיינו שאם כבר הסירו את השלג ונפל שוב שלג חדש, אינו בכלל הסגולה. ויש לשים לב שהוסיף גזה גם רחיצת “עיניו” מלבד ה”מצח”.
כוונות בעת רחיצת השלג
ובענין הכוונות, אע”פ שבדברי רבינו האריז”ל מוזכר שיש צורך בכוונות מיוחדות בעת הרחיצה, נראה מדברי האחרונים הנ”ל (ובפרט מדברי ספר הזכרון הנ”ל) שיש תועלת ברחיצת המצח ע”י שלג ג’ פעמים גם למי שאינו מכווין שום כוונה. לכן, מי שאין ידו בקבלה, מומלץ רק לכווין שעושה כן “על דעת רבינו האריז”ל”, ויעביר את השלג על מצחו ג’ פעמים, ובזה כבר יועיל הרבה בעהי”ת.
ולאלו שיודעים לכיוון (והם בטהרה), אזכיר כאן את הכוונה (מדברי האריז”ל הנ”ל עם ההוספות של רבינו הרש”ש הנ”ל):
ברחיצה הראשונה, יכוין להמשיך אות אל”ף של שם אהי”ה במילוי כזה: אלף הי יוד הי.
ברחיצה השניה, יכוין להמשיך אות אל”ף של שם אהי”ה במילוי כזה: אלף הא יוד הא.
ברחיצה הלישית, יכוין להמשיך אות אל”ף של שם אהי”ה במילוי כזה: אלף הה יוד הה.
ויכווין ששלושת אותיות אל”ף הנ”ל הם ביחד בגימטריא “שלג”, והם בבינה, להמשיכם במצחא דזעיר אנפין למתק הדינים שבאותו מצחא ויתרחצו בחלב.
ובספר מגן אברהם טרבסקי הנ”ל כתב שיש לכווין בעת הרחיצה, שהוא רוצה להיות קשר לבורא יתברך שהוא אחד ויחיד, ועל ידי מחשבה טהורה כזו זוכר מעט לליבון עוונות בבחינת “כשלג ילבינו” (ישעיה א’ י”ח). וכוונה זו שווה לכל נפש.
תחליף ל”גלגול שלג”
והנה לא אמנע טוב מלהזכיר בקצרה פרט נוסף בכל זה, דבדברי האריז”ל שהזכרנו בתחילת הדברים, מבואר שמלבד רחיצת המצח ע”י שלג, יש ג”כ בחינה נוספת שגם היא מועיל להסיר שכחת הלימוד, והוא “גלגול שלג”. אך כמובן שזהו תיקון קשה מאוד, ועל כן יש להזכיר בזה עכ”פ מה שהביא מרן הרי”ח הטוב זלה”ה בעל ה”בן איש חי” בספרו לשון חכמים ח”א סי’ ס”ח, שמביא כעין תחליף לגלגול שלג וז”ל: “אם יזדמן לו בו ביום חתיכת שלג הן כברייתו הן עשוי על ידי אדם, יעבירנה על זרועו וכפו ואצבעותיו ימין ושמאל פנים ואחור.” עכ”ל.
