שאלה: האם מותר בשבת ליטול גלולות או להתיז ספריי כדי לחזק את ‘כח הגברא’?
תשובה: מותר ליטול בשבת גלולות וכן להתיז ספריי כדי לחזק ‘כח הגברא’.
מקורות:
א). נשאלתי מיהודי שצריך ליטול תרופות כדי לחזק אצלו את מערכת כח הגברא, האם מותר ליטול תרופות אלו בשבת? ובשורש הספק האם דינו כחולה החושש באחד מאבריו והוא מתחזק והולך כבריא, שאסור לעשות בשבילו שום רפואה וכמבואר בשו”ע (סי’ שכח סעיף א’), או שמא דינו כבריא שמותר לו ליטול תרופות של חולים וכמבואר בשו”ע (שם סעיף לז), מאחר ואין לו שום כאב או מיחוש בגופו והוא מתהלך כאחד האדם, ליכא גביו חשש דשחיקת סממנים.
והנה הרשב”א בתשובה ח”ג (סי’ רעב) כתב מהו הגדרת ‘חושש’ וז”ל: וחולה שחושש ואין בו אפילו סכנת אבר ‘ואין חוליו כבד עליו לנפול למשכב’, חושש בעלמא הוא זה. וכן מלשון הר”ן (דף לט: ד”ה ומהא), הרב המגיד (פ”ב מהל’ שבת הלכה י’) והטשו”ע (שם) שכתבו, אבל חושש והוא ‘מתחזק והולך’ כבריא. מוכח, דהוא חלוש אלא שאין בכוח החולי הזה להפילו למשכב, והולך כבריא, (והכי מוכח מלשון המ”ב סק”א), ומשמע דהיכא שהוא בריא ממש כשאר בני אדם, אלא שאין בכוחו לעשות פעולה מסוימת, נידון כבריא שיכול לאכול אפילו מאכל חולים, וכמ”ש השו”ע (סי’ שכח סעי’ לז).
ואע”ג דאפילו החושש באבר אחד, אסור לו להתרפאות אם אינו סכנה כלל, וכדמוכח בע”ז (כח ע”ב), גבי עין שמרדה דאי לאו דשוריינא דעיינא בליבא תלי, היה אסור, וכ”כ הרדב”ז (ח”ג סי’ תרמ), וע”ע בשו”ע (סעי’ יז). מ”מ בנד”ד אין לו שום מיחוש או כאב, אלא שיש לו חלישות כח וזהו החסרון בכח גברא שאינו בא על פי הרוב כתוצאה מחולי כל שהוא, ודמי קצת למ”ש המרדכי דמותר לגמוע ביצה חיה להנעים את הקול, ואין בו משום רפואה כיון דאין לו ‘מכה’ בגרונו, והוב”ד בב”י ובשו”ע (סעי’ לח), ובפרט כשמתקרב ובא לגבורות דהולך הוא כדרך כל הארץ, ע”כ אין לאסור. ועי’ בשו”ת חלקת יעקב ח”א (סימן קנ).
ב). ונראה דמטעם זה כתב מרן בב”י (סי’ שכח סעיף לז) להתיר למי שאינו חולה לאכול ולשתות מאכל חולים אפילו אינו רעב וצמא, ומ”ש הטור לרעבו או לצמאו, לאו דווקא, אלא אורחא דמילתא נקט. וצ”ב, דאם אינו רעב וצמא למה אוכלן? וע”כ דרוצה לחזק את מיזגו, ואפ”ה שרי דלא חשיב בכלל החולה, וכן מבואר במחצית השקל (סי’ שכח ס”ק מג), ובלבושי שרד (שם), ופליג הב”י ע”ד המג”א (ס”ק מג) שאוסר כדי לחזק מזגו וכמ”ש הפמ”ג בדעתו. ונראה דנחלקו בגדר ‘חושש’, דלדעת הב”י בעינן דווקא מעט חולי או כאב, ולדעת המג”א, אע”ג דלית ליה חולי אלא חיזוק המזג, נידון כחושש. ולדינא אע”ג שהרבה אחרונים פסקו כדברי המג”א, ומכללם הגר”ז (או’ מג), והמ”ב (ס”ק קכ) דאפילו ‘בריא גמור’ אסור אם אוכלן כדי לחזק מזגו. מ”מ לדידן יש לנקוט כדעת הב”י. ומ”ש המג”א להוכיח מדברי הרמב”ם (פכ”א הלכה כ) דבריו צ”ע, דהא הרב המגיד כבר ביאר דבריו דמיירי בבריא שחושש. וכבר פקפק על ראייתו הביה”ל (שם ד”ה אבל).
ג). ובלא”ה נראה דיש להתיר בנד”ד גם לדעת המג”א, לפמ”ש הרדב”ז (ח”ג סי’ תרמ) להוכיח במישור, דגזירת שחיקת סממנין קילא טפי מאיסור אמירה לעכו”ם באיסור דרבנן, ולפי”ז כיון שלוקח כדורים אלו לצורך מצווה וקיום עונה, ומטיל שלום בית וכדאי’ ברש”י (שבת קנב:), ממילא אם אמירה לעכו”ם התרנו בשבות דשבות לצורך מצווה, וכדאי’ בשו”ע (סי’ שז ס”ה), כל שכן שנתיר נטילת כדורים אלו. ואע”ג דאין אנו מתירים שבות לקיום מצווה עונה וכדמוכח ברמ”א (סי’ שטו ס”א), ובחיי אדם (כלל לט סימן ד’), מ”מ גזירה זו של שחיקת סממנים קילא טפי. וכן ראיתי שהסתמך ע”ד הרדב”ז הללו בשו”ת מנחת יצחק ח”א (סי’ קח) והעלה להתיר למי שקשה לו התשמיש ורוצה לחזק מזגו. גם בשו”ת שבט הלוי ח”ט (סי’ סז) הסתמך ע”ד הרדב”ז הללו. וכן בחזו”ע שבת ח”ג (עמ’ שסו, שסח). וע”ע מ”ש בס’ שלחן שלמה – שבת ח”ג (או’ נז) בשם הגרשז”א להתיר נטילת גלולות הריון, ע”ש נימוקו, ומיניה לנד”ד. ואין חילוק בכל זה בין נטילת גלולות להתזת ספריי או משחה רכה שאין בה חשש מרוח.
