שאלה:
שלום.
הבית של ההורים שלי הוא בית דו קומתי, בקומה העליונה יש שני חדרים, בעבר היה מרפסת גם, אך סגרנו את המרפסת לטובת יחידת דיור, אותה אנו משכירים לדיירים.
בתוך אחד החדרים, שנמצא בקומה השניה אצלנו בבית, יש שעון מים. תמיד אבא שלי היה מסתכל על שעון מים זה כדי לחשב את חשבון המים של הדיירים.
היות ומדובר בקומה שנייה, ויש רק קיר שמפריד ביננו, רציתי לשאול:
1] האם יכול להיות שבעצם השעון של הדיירים, הוא גם של החדרים בעליית גג שלנו?
ככה אני סבור.
2] נניח אני קם בשלוש בלילה, אם אני משתמש במים אצלי בחדר, בהנחה ואני והדיירים יושבים על אותו מונה, אני אמור לראות את המונה מסתובב?
3] אם המונה מסתובב כשהן אינם בבית, ומסתמא אין מים זורמים אצלם ואין נזילות, והמונה עוצר, ורק כשאני פותח מים הוא מסתובב- זה אומר שאנחנו יושבים על אותו מונה?
4] האם יש דרך יותר קלה לבדוק האם גם אני משתמש לדיירים במונה?
5] בהנחה ועד היום השתמשתי על חשבון המים של הדיירים, ומדובר על יותר מחמש עשרה שנה, ודיירים שונים, וכמובן לא היה לי מושג שכך הדבר, האם אני מחוייב הלכתית ליידע כל דייר ודייר על זה שהייתי משתמש [בכיור ושירותים] על חשבונו במים? [הייתי מעל גיל בר מצווה כל הזמן הזה].
האם אני מחוייב להחזיר את הכסף מדיני שמיים?
אם מחוייב- איך עושים תחשיב?
האם מעיקר הדין גם מדיני שמיים אני לא מחוייב ליידע אותם?
אשמח להתייחסות בדיני אדם ודיני שמיים. גם לצאת ידי חובת דיני שמיים.
תשובה:
כל הכבוד על הערנות והרגישות, שאלתך חשובה.
אכן שיטת הבדיקה הפשוטה והברורה לבדוק אם הנך משתמש במים עליהם משלמים השוכרים ביחידת הדיור, היא לפתוח את ברזי המים אצלך ולראות אם השעון שבקומה השניה מסתובב, ככל שהוא מסתובב עקב פתיחת המים בבית הוריך גם כאשר השוכרים אינם בבית, הדבר מוכיח בוודאות שגם המים שבברזים שבשימושך עוברים דרך שעון המים של היחידה ועל השימוש במים אלו משלמים שוכרי היחידה בשגגה.
ככל שהוברר לך שאכן שילמו השוכרים בטעות על מים שהם לא צרכו והשתמשו, וברור לך שאביך מטיל על השוכרים את מלוא התשלום על צריכת כל המים לפי הרשום במונה, וזאת ללא ידיעת השוכרים שיש צריכה נוספת שאינה קשורה אליהם. אביך צריך להחזיר את הכסף שגבה בטעות שלא כדין לשוכרים בדיני אדם ובדיני שמים.
חשוב להבהיר החובה להחזיר את הכספים איננה עליך או על כל מי שהשתמש במים בקומה העליונה, אלא על מי שדרש מהשוכרים תשלום מעבר למה שהשתמשו, הואיל ולך לא היה כלל איסור או מניעה מלהשתמש במים, האיסור היה לגבות מהשוכרים תשלום מעבר למה שהם צרכו.
לפיכך היות והכסף שולם על פי דרישת אביך, עליו לדאוג להשיגם ולהחזיר להם את המגיע להם. והואיל קשה לדייק בחישוב הצריכה המדוייקת במקרה זה, לכן כדאי להגיע לחישוב משוער ולהודיע לשוכרים שהחישוב הוא על פי השערה ולהשיג את הסכמתם לנוסחה שתציעו לחישוב המשוער.
בהצלחה
מקורות ונימוקים:
תשלום בטעות חוזר לעולם, כפי שפסק השולחן ערוך חושן משפט סימן רל”ב סעיף א’,
המוכר לחבירו במדה ובמשקל או במנין, וטעה בכל שהוא, חוזר לעולם, שאין אונאה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר. כיצד, מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו ק”א או צ”ט, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים. וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מהמנין שפסקו, חוזר. ואפילו לאחר שקנו מידו שלא נשאר לו אצל חבירו כלום, חוזר, שקנין בטעות הוא.
כך מבואר גם בסעיף ב’ שם, המקבל מעות מחבירו בין שהם במכר בין בהלואה בין בפרעון, ומצא יתרון במעות, אפילו אם לא תבעו חייב להחזיר אם הוא בכדי שהדעת טועה, וכו’.
לפיכך ככל שהתברר שתשלום המים ששילמו השוכרים הינו מעבר למה שהם צרכו, ומעבר למה שהיו אמורים לשלם לפי מה שסוכם עמם שישלמו רק על צריכתם, למרות ששילמו מרצון התשלום הוא בטעות ואין בתשלום היתר שום הבעה הסכמה או מחילה, על כן צריך להחזיר להם את ההפרש.
