חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ברזיל

שאלה:

שלום הרב
מצאתי כסף בבית הכנסת כאן בסאן פאולו, האם אני צריך לשים אותו בקופת הצדקה של בית הכנסת?
 

תשובה:

המוצא כסף בבית הכנסת, באופן שאין בו סימן [שאינו בארנק וכדו’] הרי הם של המוצא, כדין המוצא מעות מפוזרים שהרי אלו שלו.
 

מקורות ונימוקים:

בפרק אלו מציאות (דף כא ע”ב) מובאת ברייתא “המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הרי אלו שלו”. ובדף כד ע”ב מבואר שהם בתי כנסיות של ישראל, כלומר שהרשות היא רשות של ישראל, ואעפ”כ הרי אלו שלו ולא נקנים להקדש מדין חצר.

בטעם הדבר נאמרו שני ביאורים: ספר ‘האגודה’ [הביאו הקצות החושן בסימן ר] מבאר משום שחצר קונה לבעליה מדין ‘יד’ ואין יד להקדש, וזאת ע”פ שיטת תוספות בבבא בתרא (עט ע”א ד”ה ואין) הסוברים שאין יד להקדש.

אבל שיטת הרמב”ן בבבא בתרא (שם) שיש יד להקדש, ולשיטתו ביאר הקצות החושן (סימן ר) טעם אחר מדוע לא יקנו המעות לבית הכנסת מדין חצר, והוא שאמנם בית הכנסת חצר הוא, אבל חצר השותפין הוא, כלומר כל הציבור שותפים בו, ולא של הקדש הוא, ובחצר השותפין אין החצר קונה “שלא מדעת” ולכן כדי שיהיו המעות שייכים לכלל הציבור צריך דעת כולם, וכיון שלא נודעה להם אבידה זו, לא קנו, ושייכת היא למוצאה, ועיי”ש עוד ביאורים מדוע לא תקנה חצר השותפין.

לפיכך בשאלה שלפנינו רשאי לקחת את המעות לעצמו.

 

שאלה:

שלום הרב

מצאתי כסף בבית הכנסת כאן בסאן פאולו, האם אני צריך לשים אותו בקופת הצדקה של בית הכנסת?

 

תשובה:

המוצא כסף בבית הכנסת, באופן שאין בו סימן [שאינו בארנק וכדו’] הרי הם של המוצא, כדין המוצא מעות מפוזרים שהרי אלו שלו.

 

מקורות ונימוקים:

בפרק אלו מציאות (דף כא ע”ב) מובאת ברייתא “המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הרי אלו שלו”. ובדף כד ע”ב מבואר שהם בתי כנסיות של ישראל, כלומר שהרשות היא רשות של ישראל, ואעפ”כ הרי אלו שלו ולא נקנים להקדש מדין חצר.

בטעם הדבר נאמרו שני ביאורים: ספר ‘האגודה’ [הביאו הקצות החושן בסימן ר] מבאר משום שחצר קונה לבעליה מדין ‘יד’ ואין יד להקדש, וזאת ע”פ שיטת תוספות בבבא בתרא (עט ע”א ד”ה ואין) הסוברים שאין יד להקדש.

אבל שיטת הרמב”ן בבבא בתרא (שם) שיש יד להקדש, ולשיטתו ביאר הקצות החושן (סימן ר) טעם אחר מדוע לא יקנו המעות לבית הכנסת מדין חצר, והוא שאמנם בית הכנסת חצר הוא, אבל חצר השותפין הוא, כלומר כל הציבור שותפים בו, ולא של הקדש הוא, ובחצר השותפין אין החצר קונה “שלא מדעת” ולכן כדי שיהיו המעות שייכים לכלל הציבור צריך דעת כולם, וכיון שלא נודעה להם אבידה זו, לא קנו, ושייכת היא למוצאה, ועיי”ש עוד ביאורים מדוע לא תקנה חצר השותפין.

לפיכך בשאלה שלפנינו רשאי לקחת את המעות לעצמו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש