שאלה:
הבת שלי נכנסה להריון בעזרת הפריה חוץ גופית מביצית של תורמת גויה, התינוק ניזון ברחמה, האם התינוק צריך הטבלה במקווה, התינוק הוא בן וכמובן שאנו נעשה לו ברית מילה בזמנו?
תשובה:
כל הכבוד לך שאתה דואג כסבא לעתידו של נכדך, שאלתך חשובה.
בדין זה נחלקו גדולי הפוסקים בדור האחרון, האם התינוק מיוחס מבחינת הלאום, לאם הפונדקאית או לאם בעלת הביצית. יש שכתבו שהאם היא בעלת הביצית, ואילו האם הפונדקאית היא רק כעין אינקובטור, אולם יש שכתבו כי האם הפונדקאית המעניקה את החיות לעובר בכל שלבי ההתפתחות היא האם, ואילו האם בעלת הביצית משמשת רק כמסייעת ליצירת הוולד אך איננה מוגדרת כאם.
במקורות אציין את דעות הפוסקים השונות בעניין זה. חשוב לציין שלא זכינו להכרעה ברורה בנידון זה ממרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, ובשמו נאמרו דעות שונות כפי שהביא בנו הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א.
למעשה הסכימו הפוסקים, שמאחר ושאלה זו נתונה במחלוקת ללא הכרעה ברורה, כיון שהדבר החשוב ביותר הוא לדאוג לתינוק שיהיה יהודי לפי כל הדעות, יש לעשות לתינוק ‘גיור לחומרא’. כך גם כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בתשובה בכתב ידו סמוך לפטירתו, כמענה לשאלה על דינו של הנולד מפונדקאית גויה, השיב ‘טוב לגיירו לחומרא’[1]. כן כתב גם הראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליט”א[2].
לפיכך, כאשר יוולד התינוק בשעה טובה, יש למולו בן שמונה ימים לשם מצוות מילה ‘וגם לשם גירות’ בפני שלשה נוכחים הכשרים לדון. ולהטביל את התינוק במקווה בפני שלשה דיינים, כדין גר קטן שמטבילין אותו על דעת בית דין.
חזק ואמץ וראה נחת מכל ילדיך ונכדיך.
מקורות ונימוקים:
נחלקו הפוסקים בקביעת מעמד תינוק הנולד מתורמת ביצית גויה
בנידון מעמדו ההלכתי של תינוק הנולד מאם פונדקאית יהודיה ותורמת ביצית גויה נחלקו גדולי הפוסקים בדורנו. ונאמרו בזה דעות שונות כדלהלן:
יש שראו בתורמת הביצית את האם ההלכתית לכל דבר ועניין, שהרי היא האם הגנטית אשר הולד יקבל את תכונותיה ויהא דומה לה במראה ובתכונות כשם שיהיה דומה לאביו. לפיכך לשיטתם האם נושאת ההיריון איננה אלא כעין אינקובטור המכילה ברחמה את התפתחות הילד שאיננו שלה.
אולם יש שראו באם נושאת ההיריון את האם ההלכתית אחריה מיוחס הבן, שהרי היא האם שהכילה את התפתחות העובר והעניקה לו חיות בכל שלבי התפתחותו, ולבסוף גם ילדתו, בעוד תורמת הביצית משמשת רק כמסייעת ליצירת הוולד ואיננה מוגדרת כאם.
מאידך, יש מן הפוסקים שנקטו כי במצב מיוחד זה, מיוחס הולד לשתי הנשים, ושתיהן אימהותיו. יש מן הפוסקים שנקטו כך מן הדין, ויש מן הפוסקים שנקטו כך מן הספק. כאשר בין כך ובן כך, מצב זה בו הבן מיוחס לשני אימהות, הינו חריג ובעייתי בהחלט.
הפוסקים שהכריעו שהאם היא היולדת נושאת ההיריון
בשו”ת ציץ אליעזר חלק י”ט סימן מ’, כתב להכריע כי האם היא היולדת, מאחר ובהשתלת הביצית מתבטלת הביצית בגופה של האם היולדת.
כן כתב הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו זצ”ל במכתבו למכון פוע”ה, להכריע כי ולד הנולד לבני זוג יהודיים מתרומת ביצית של גויה, איננו צריך אף גיור לחומרא כי יהודי הוא לכל דבר.
כן כתב בשו”ת שבט הלוי חלק י”א סימן רל”ו אות ד’. דמאחר ועובר ירך אמו פשיטא דהאם היולדת היא האם על פי ההלכה, ואם ילדה בת ישראל וולד מתרומת ביצית של גויה איננו צריך גיור.
כן כתב הגאון הרב אפרים גרינבלט, [בשו”ת פועה, עמ’ 303] כי אף כאשר הביצית היא מגויה, היות וההיריון נעשה ברחמה של בת ישראל, הוולד מתייחס אחריה. כי מהנוכרית כבר נפרדו ממנה תכלית פירוד, וכעת הביצה מקבלת שם חדש, והוולד אף איננו צריך גירות.
כ”כ הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל, במאמרו בתחומין ה’ עמוד 258. כי הנולד אסור בקרובותיו מהאם היולדת מן הדין.[3]
כ”כ הגאון הרב מנחם מנדל שפרן שליט”א, הובאה תשובתו בקובץ הזכרון עטרת שלמה חלק ה’ עמוד ע”ד, תחת הכותרת שו”ת בענייני רפואה, כי האם היא אך ורק האם היולדת, ולא האם בעלת הביצית.
כן כתב גם הגאון הרב משה שטרנבוך שליט”א בספרו תשובות והנהגות חלק ב’ אבן העזר סימן תרפ”ט, כי האם היא היולדת, ואין קירבה כלל לבעל הביצית אפי’ ‘קורבה קלישתא’ כלשונו.[4]
בנוסף, יש שכתבו כי מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל אמר לחתנו הרב עזרא בר שלום שקביעת האימהות נעשית לפי היולדת[5]. כמו כן בפד”ר ירושלים כתבו כך משמיה דהגרי”ש אלישיב זצ”ל.
כעין האמור, כתב בספר נשמת אברהם [אבן העזר מהדו”ב עמוד ל”ג], משמיה דהגריש”א זצ”ל[6], ומשמיה דהגרש”ז אוייערבאך, דיותר נראה כי האם היא היולדת, אלא שאין ראיה ברורה להכריע בזה.
הפוסקים שהכריעו שהאם היא בעלת הביצית
מנגד מצינו לדעת פוסקים המצדדים כי האם הינה בעלת הביצית, והאם היולדת איננה אלא פונדקאית המשמשת כאם המארחת את העובר ברחמה עד עת הלידה.
כן כתב הראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליט”א בשו”ת הראשון לציון חלק א’ אהע”ז סימן ו’, ובמכתב שכתב למכון דורות[7]. שם כתב עוד ששמע כי אאמו”ר כבוד הראשון לציון מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל, הורה כן בעל פה לשואל, שמעיקר הדין האם היא בעלת הביצית. [אלא שהביא שיש אחרים ששמעו מפי מרן זצ”ל כי האם היא היולדת].
כן כתב גם הראשון לציון הגאון הגדול הרב שלמה משה עמאר שליט”א בשו”ת שמע שלמה חלק ח’ סימנים א’ – ג’, להוכיח באריכות כי האם היא בעלת הביצית. שם הביא עוד שנשא ונתן עם מרן הראשון לציון הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף זצ”ל, והסכים עמו בכך.[8]
כך כתב הגאון הרב מאיר ברנדסדופר זצ”ל בשו”ת קנה בושם חלק ד’ סימן צ”ה, כי האם הביולוגיות היא לבדה המוגדרת כאם על פי ההלכה, ואילו האשה נושאת ההיריון משמשת כאינקובטור בלבד.
כן כתב הגאון הגדול הרב אברהם שרמן בקובץ ישורון כ”א עמ’ תקמ”ג משמיה דהגריש”א שלדעתו תורמת הביצית היא האם אחריה מיוחס הולד, אלא שלמעשה יש להחמיר לחוש גם לאם היולדת.[9]
הפוסקים שכתבו ליחס הולד לשתי האימהות
בספר אור לציון יבמות מ”ב. כתב הגאון הגדול הרב בן ציון אבא שאול זצ”ל, כי הולד מיוחס אחר שני האימהות, ויש שנחלקו בהבנת דבריו אם כוונתו מדינא או מספק.
בשו”ת תשובות והנהגות לגאון הרב משה שטרנבוך שליט”א חלק ה’ סימן שי”ח כתב שיש לחשוש אולי שתי האימהות הינם אימהות מדינא ולא רק מספק.
הוראת הפוסקים למעשה לערוך גיור לחומרא
מאחר וכפי האמור רבו דעות הפוסקים בהכרעת שאלה זו לכאן ולכאן. ומאחר ולצערנו לא זכינו לפסיקת גדולי ההוראה בדור בהלכה זו. שהרי בדעת מרן הרב עובדיה זצ”ל נאמרו דעות לכאן ולכאן, כפי שהביא הראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליט”א במאמר שכתב לקובץ הלכה ורפואה, בהוצאת מכון דורות.[10]
כמו כן, דעות שונות נאמרו בשם מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ”ל, כאשר בספר נשמת אדם העיד המחבר ששמע מהרב אלישיב שהיולדת היא האם. וכך הרב ד”ר מרדכי הלפרין העיד בפני הרב אריה כץ עורך שו”ת פוע”ה (עמוד 296 הערה 7) שהרב חיים ואלקין אמר לו שאף הוא שמע ישירות מהרב אלישיב שהיולדת נחשבת האם. לעומתם כתב הגאון הרב אברהם שרמן בירחון ישורון כ”א (עמ’ תרל”ה והלאה) שהרב אלישיב אמר לו שיש להתייחס לבעלת הביצית כאם הוולד כאשר היא יהודייה, אך מ”מ באם היולדת גויה יש להצריך את הוולד גיור מספק. [11]
לפיכך מורים רוב ככל הפוסקים לחוש מספק לשתי האימהות, לאסור את הולד בקרובותיו משתי האימהות, ולערוך גיור לחומרא במקרה בו אחת האימהות איננה יהודייה.
כן דעת הגאון הרב שלמה זלמן אוייערבך, כפי שכתב בספר נשמת אברהם אבן העזר סימן א’ אות ו, שהדבר ספק מי היא המוגדרת האם על פי ההלכה ואין בזה הכרעה ברורה לפיכך ככל שהשאלות הללו נוגעות לדיני תורה צריכים להחמיר.
כך גם הביא למעשה הגאון הרב אברהם שרמן משמיה דהגריש”א בקובץ ישורון כ”א עמוד תקמ”ג.
כן כתב למעשה הראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליט”א במאמר שכתב למכון דורות, התפרסם בקובץ הלכה ורפואה בהוצאות מכון דורות. שקשה הדבר להכריע ללכת אחר בעלת הביצית נגד דעתם של הגרש”ז והגריש”א, והביא שהיה מי שהעיד בשם מרן הרב עובדיה זצ”ל שאף הוא לא הכריע הדבר בבירור.
כן כתב גם הגאון הגדול הרב משה שטרנבוך שליט”א בשו”ת תשובות והנהגות חלק ה’ סימן שי”ח, דמאחר ואין לנו מקורות בקדמונים בנידון זה, על כן יש לחשוש לשתי האימהות.
כך כתב גם הגאון הגדול הרב אשר וייס שליט”א במכתב ששיגר לנגיד הר”ר צבי רייזמן הי”ו, מובא בספר רץ כצבי על פוריות יוחסין ואישות. דמאחר ואין הכרעה בשאלה זו לכאן או לכאן, למרות שנטיית הלב לומר שבעלת הביצית היא האם, מ”מ אין בידינו להכריע בזה מסברא, ומשו”כ יש להחמיר בה לחוש לשתי האימהות.
כמו כן, אמר לי הגאון הגדול ראב”ד ירושלים הרב ברוך שרגא שליט”א, כי לדעתו העניין הינו ספק ללא הכרעה. עוד אמר לי שאף הגאון הגדול הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר שליט”א שכתב להוכיח בנחרצות, כי האם היא בעלת הביצית ולא האם היולדת, אמר כי למעשה יש לחשוש לחומרא לשתי האימהות, ואין להתיר לוולד לישא את קרובותיו מהאם היולדת.
אף בבתי הדין הרבניים מורים כך, עיין בפסק בית הדין האזורי באר שבע מתאריך י”ז אלול תשע”ה, בהרכב הגאונים הרב אליעזר איגרא הרב משה בצרי והרב אהרון דרשביץ שליט”א. שם הורו לחוש לחומרא, ולהצריך גיור לחומרא למי שנולד מתרומת ביצית של נכרית.
