לשון הרע במסירת פרטים בהגשת תלונה

שאלה:

שלום רב.

ביקשתי מהבנקאית בסניף הבנק שלי לפני כחודש שתשלח עבורי בדואר ישראל כרטיס אשראי דיירקט.

היא אמרה שזה ייקח כחודש ימים, עבר יותר מחודש וחצי, והכרטיס טרם הגיע.

התקשרתי לבנק, אומרים שלא רואים שם את ההזמנה, אליי לחשבון באינטרנט שלחו קובץ, עם פירוט הפעולה של ההזמנה, בציון הבנקאית שעשתה את הפעולה, ואסמכתא וכו’.

האם מותר לי לשלוח את האסמכתא הזו, המכילה את שם הבנקאית, אל הבנק בקובץ דיגיטלי ע”מ שיטפלו בזה לראות אם אכן נעשה פעולה כזו, או שמא הבנקאית עשתה טעות שבגללה זה טרם אושר במערכת או כל טעות אחרת שגרמה שהפעולה לא תתבצע?

1. האם יש לחוש ללשון הרע שיש בו נזק או גנאי, בכך שאולי ייגרם לה נזק בעבודה בעקבות ידיעת הטעות לכלל העובדים, אולי גם הלבנת פנים, ייתכן שייגרם לה נזק או גנאי, מכל סוג שהוא.

   האם יש לחוש לכך?

2. האם יש חילוק בין דיני אדם לדיני שמיים?

3. גם לגבי אבק לשון הרע.

4. האם אני מחוייב הלכתית לעקוף את הבעיה, להגיע לאסוף כרטיס פיזית מהמקום עצמו [יש לי כזו אפשרות] כדי להימנע מלעשות דבר [להעלות את הנושא של העובדת שטיפלה בי וכנראה טעתה] שאולי יגרום לנזק או גנאי לעובדת? [במקרה הנ”ל שתיארתי. יש לציין שזה ייגרום לי טורח].

תשובה:

אינך חייב להגיע פיזית לסניף על מנת לקחת את הכרטיס, זכותך המלאה לעמוד על זכויותך ולקבל את הכרטיס בדואר כפי שביקשת.

בנוגע לשליחת הקובץ הדיגיטלי שנשלח אליך בו מופיע פרטי ההזמנה עם שמה של הפקידה, מותר לך לשלוח את הקובץ לבנק על מנת שישלחו לך את הכרטיס בדואר, מהטעמים המפורטים בנימוקים.

אולם עליך לנסות תחילה לדרוש מהבנק שיכנסו למערכת שלהם ויראו את כל המסמכים שנשלחו אליך, שם ימצאו את הפרטים המלאים של הפניה, נראה לא הגיוני ולא מקצועי שהם צריכים שתשלח להם את המסמכים שהם שלחו לך, ובלעדיך לא יוכלו לראות מה הם שלחו לך, רק אם לא תצליח בדרך זו תוכל לשלוח להם את הקובץ המדובר.

בהצלחה.

מקורות ונימוקים:

כתב הרמב”ם הלכות דעות פרק ז’ הלכה ה’, אחד המספר לשון הרע בפני חבירו או שלא בפניו, והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע. כן פסק גם החפץ חיים להלכה שכל דיבור שעלול לגרום נזק לחברו נחשב לשון הרע אף כאשר איננו דיבור דבר גנות על חברו.

אולם בנידון השאלה, אין לנו ידיעה מהי סיבת התקלה שגרמה לכך שנשמט מהמערכת שהכרטיס צריך להשלח אליך בדואר, יתכן בהחלט שזוהי תקלה במערכת ולא בפקידה.

נוסף על כך גם אם התקלה נגרמה בעטיה של הפקידה שלא דיווחה נכון וכדו’, אין לנו ידיעה האם יגרם לה עקב כך נזק, יתכן והיא פקידה חדשה שלא ידעה נהלים, ועל ידי כך יוסברו לה הנהלים ודרכי הפעולה במקרה של הזמנת כרטיס בדואר.

וכבר כתב מרן זצ”ל בספרו שו”ת יחווה דעת שהמוצא בגד שאינו צנוע יכול להחזירו לבעליו, אם ניתן לתלות שילבשו מעליו בגד עליון צנוע. גם בנידון דידן ככל שניתן לתלות שלא יארע שום דבר רע מעצם סיפור המעשה אין לחשוש לחששות רחוקות.

למרות שבגמרא בערכין ט”ז. איתא תני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו. משמע שאסור לספר גם אם הסיפור רק יגרום לחשש דיבור גנות. כתב הרמב”ם שאין הכוונה שאין לספר בשבחו של אדם סתם, אלא רק בפני שונאיו, שם הדבר קרוב לוודאי שיבוא לידי דיבור בגנותו. כן פסק גם בספר חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ט’ סעיף א’. לפיכך ככל שאין הדבר ברור שיביא לידי גנות על מי שהוא מספר עליו, אין הדבר נקרא אף אבק לשון הרע.

נוסף על כך, גם אם אכן התרשלה הפקידה בעבודתה, ועלול להגרם לה נזק ע”י שליחת הקובץ לבנק, יתכן בהחלט והדבר מוגדר כלשון הרע לתועלת, הן תועלת לך שתקבל את הכרטיס לידך, הן תועלת לבנק שעל ידי כך ימנע מהם בעתיד תקלות כאלו. אף שבכלל התנאים הנדרשים על מנת להשתמש בהיתר לשון הרע לתועלת הוא, להוכיח את האדם בפני עצמו, וגם לנסות לסובב את התועלת בדרך אחרת, האמור הוא כאשר ישנה אפשרות מציאותית כזו בידך להוכיח ולסבב תועלת זו בדרך אחרת, בנידון השאלה, אם לא תשלח את הקובץ לגורמים המוסמכים בבנק אלא תיסע לקחת את הכרטיס בעצמך מהסניף, לא תוכל להסב לבנק את התועלת בדרך אחרת, לכן אין הדבר נחשב כאפשר להביא תועלת בדרך אחרת. כמו כן אין לך את האפשרות להוכיח את הפקידה בעצמך ולבקש ממנה שתגרום לתועלת מעצמה הואיל ואין לך את פרטיה.

לפיכך למעשה מותר לך לשלוח את הקובץ לבנק, אלא שעליך לנסות להפנות את הבנק שיראו את הקובץ במערכת בעצמם, בלא שתשלח להם מצידך את הקובץ, כך גם תוכל להמנע מחשש אבק לשון הרע, לא נראה הגיוני שאין לבנק את הקובץ שהם שלחו לך.