חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרה"ג מאיר פנחסי

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

האם מותר להסתפר בין פסח לראש חודש?
(נא לציין בבקשה את המנהגים בזה ולא רק דעת הספרדים).

תשובה:

היו מקומות רבים שנהגו להסתפר עד ראש חודש אייר, ומר”ח אייר עד שבועות לא היו מסתפרים כלל, וכן נהגו רבים בקרב בני אשכנז. [וכמ”ש הרמ”א, וכן היה מנהג וילנא הובא בחיי”א כלל קלא סי”א].
והיו מקומות שנהגו לאסור מפסח ועד שבועות מלבד ג’ ימים אלו שנהגו בהם קולא, שהם: ר”ח אייר, ל”ג בעומר, וב’ ימים של ר”ח סיון.  [הובא במהרי”ל ובדרכי משה ורמ”א סי’ תצג ס”ג].
היו מקומות שנהגו איסור מפסח ועד ר”ח אייר , אבל בר”ח עצמו הסתפרו משום כבוד ר”ח. [הובא בשו”ע סעיף ג’].
היו מקומות שנהגו להסתפר כל ערב שבת. [ראה תשובת הרדב”ז].
אולם יש לציין שבזמננו פשט המנהג גם בקרב מרבית מבני אשכנז שלא כמנהגים  אלו, אלא אינם מסתפרים מערב פסח עד ל”ג או ל”ד (תלוי בין בני ספרד לבני אשכנז) ברצף כולל בראש חודש עצמו, ואותם שנוהגים ע”פ תורת הסוד אינם מסתפרים מערב פסח עד חג שבועות.
 
מקורות:
ע”פ השו”ע והרמ”א (סי’ תצג סעיף ב’ וג’), וטעם למנהגים אלו ראה בביאור הלכה (שם ד”ה יש נוהגים) שביאר יפה השיטות, דשיטה אחת ס”ל, דתלמידי ר”ע מתו ל”ד יום, וראיה ממדרש שמתו מפסח עד פרוס עצרת והוא ט”ו יום קודם עצרת וכשתסיר ט”ו יום ממ”ט נשארו ל”ד יום שלמים שמתו אלא דמקצת היום ככולו ומשו”ה מסתפרין ביום ל”ד בבקר, וה”ה לישא אשה מותר מכאן ואילך, וזה דעת המחבר אכן לדעת הרמ”א שם, משמע דס”ל דפסקו מלמות ביום ל”ג וכמו שכתב הגר”א שם ומקצת היום ככולו ולפי שיטה זו המנהג שאין מסתפרין מפסח עד יום ל”ג בבוקר ומשם והלאה עד עצרת מותר.

שיטה שניה היא, מה שאומרים בשם התוספות דתלמידי ר”ע מתו ל”ג ימים שלמים דהיינו ביום שא”א תחנון לא מתו א”כ כשתוציא שבעת ימי הפסח דהיינו מיום שני של פסח ועוד ששה שבתות ושני ימים ר”ח אייר ויום אחד ר”ח סיון שלא מתו א”כ הרי נשארו ל”ג שלימין שמתו ולפ”ז מתו עד עצרת ולנגד אלו הל”ג ימים קבלו ישראל ע”ע קצת אבילות ל”ג ימים (אלא שיום אחד מהן יש להקל במקצת יום דהוא ככולו ובחרו ביום ל”ג בעומר ואולי מאיזה טעם. פמ”ג) לענין תספורת ונשואין, דהיינו לנכות ממ”ט יום של העומר ט”ז ימים הראשונים דהיינו מיום שני של פסח עד יום שני של ר”ח אייר יש ט”ז ימים שאותן ימים מקילין בהן ונשארו ל”ג שלימין עד עצרת ומתאבלין בהן ולפ”ז אותן שמסתפרין מל”ג ואילך וגם בר”ח אייר טעות הוא בידם דליכא ל”ג יום וזהו כונת המחבר. עכ”ד.

וגם בראש חודש עצמו אין המנהג להסתפר וכמ”ש השו”ע (שם סעיף ג’), שאותם הנוהגים להסתפר בר”ח טעות היא בידם. ואע”ג שהרדב”ז בתשובותיו הראה מקום למנהג זה, והוסיף, שכן נהגו להסתפר כל ערב שבת, והזכיר דבריו אלו מרן זצ”ל בספרו חזון עובדיה – הלכות ימי בין המיצרים (דיני התספורת), מ”מ לא נהגו כן, אלא מי שמוכרח להסתפר אנו מורים לו שיעשה כן בר”ח.

בס”ד

שאלה:
האם מותר להסתפר בין פסח לראש חודש?
(נא לציין בבקשה את המנהגים בזה ולא רק דעת הספרדים).

תשובה: היו מקומות רבים שנהגו להסתפר עד ראש חודש אייר, ומר”ח אייר עד שבועות לא היו מסתפרים כלל, וכן נהגו רבים בקרב בני אשכנז. [וכמ”ש הרמ”א, וכן היה מנהג וילנא הובא בחיי”א כלל קלא סי”א].

והיו מקומות שנהגו לאסור מפסח ועד שבועות מלבד ג’ ימים אלו שנהגו בהם קולא, שהם: ר”ח אייר, ל”ג בעומר, וב’ ימים של ר”ח סיון.  [הובא במהרי”ל ובדרכי משה ורמ”א סי’ תצג ס”ג].

היו מקומות שנהגו איסור מפסח ועד ר”ח אייר , אבל בר”ח עצמו הסתפרו משום כבוד ר”ח. [הובא בשו”ע סעיף ג’].

היו מקומות שנהגו להסתפר כל ערב שבת. [ראה תשובת הרדב”ז].

אולם יש לציין שבזמננו פשט המנהג גם בקרב מרבית מבני אשכנז שלא כמנהגים  אלו, אלא אינם מסתפרים מערב פסח עד ל”ג או ל”ד (תלוי בין בני ספרד לבני אשכנז) ברצף כולל בראש חודש עצמו, ואותם שנוהגים ע”פ תורת הסוד אינם מסתפרים מערב פסח עד חג שבועות.

 

מקורות:

ע”פ השו”ע והרמ”א (סי’ תצג סעיף ב’ וג’), וטעם למנהגים אלו ראה בביאור הלכה (שם ד”ה יש נוהגים) שביאר יפה השיטות, דשיטה אחת ס”ל, דתלמידי ר”ע מתו ל”ד יום, וראיה ממדרש שמתו מפסח עד פרוס עצרת והוא ט”ו יום קודם עצרת וכשתסיר ט”ו יום ממ”ט נשארו ל”ד יום שלמים שמתו אלא דמקצת היום ככולו ומשו”ה מסתפרין ביום ל”ד בבקר, וה”ה לישא אשה מותר מכאן ואילך, וזה דעת המחבר אכן לדעת הרמ”א שם, משמע דס”ל דפסקו מלמות ביום ל”ג וכמו שכתב הגר”א שם ומקצת היום ככולו ולפי שיטה זו המנהג שאין מסתפרין מפסח עד יום ל”ג בבוקר ומשם והלאה עד עצרת מותר.

שיטה שניה היא, מה שאומרים בשם התוספות דתלמידי ר”ע מתו ל”ג ימים שלמים דהיינו ביום שא”א תחנון לא מתו א”כ כשתוציא שבעת ימי הפסח דהיינו מיום שני של פסח ועוד ששה שבתות ושני ימים ר”ח אייר ויום אחד ר”ח סיון שלא מתו א”כ הרי נשארו ל”ג שלימין שמתו ולפ”ז מתו עד עצרת ולנגד אלו הל”ג ימים קבלו ישראל ע”ע קצת אבילות ל”ג ימים (אלא שיום אחד מהן יש להקל במקצת יום דהוא ככולו ובחרו ביום ל”ג בעומר ואולי מאיזה טעם. פמ”ג) לענין תספורת ונשואין, דהיינו לנכות ממ”ט יום של העומר ט”ז ימים הראשונים דהיינו מיום שני של פסח עד יום שני של ר”ח אייר יש ט”ז ימים שאותן ימים מקילין בהן ונשארו ל”ג שלימין עד עצרת ומתאבלין בהן ולפ”ז אותן שמסתפרין מל”ג ואילך וגם בר”ח אייר טעות הוא בידם דליכא ל”ג יום וזהו כונת המחבר. עכ”ד.

וגם בראש חודש עצמו אין המנהג להסתפר וכמ”ש השו”ע (שם סעיף ג’), שאותם הנוהגים להסתפר בר”ח טעות היא בידם. ואע”ג שהרדב”ז בתשובותיו הראה מקום למנהג זה, והוסיף, שכן נהגו להסתפר כל ערב שבת, והזכיר דבריו אלו מרן זצ”ל בספרו חזון עובדיה – הלכות ימי בין המיצרים (דיני התספורת), מ”מ לא נהגו כן, אלא מי שמוכרח להסתפר אנו מורים לו שיעשה כן בר”ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש