שאלה: איזה דברים מותר להכניס לסוכה? וכמו כן האדם מותר לנשק בסוכה או שמא יש לה דין בית הכנסת?
תשובה: בסוכה יש לנהוג כמו שנוהג בחדר מכובד שבביתו ובימינו הוא סלון הבית, או חדר שינה, ועל כן אין להניח בסוכה פלטה חשמלית, וכן כירה, וכמו כן אין לעשות בה ‘מנגל’, וכל שכן שצריך להיזהר מלנהוג שם תשמישי בזיון, כגון, הנחת פח אשפה בקביעות, החלפת טיטול וכיוצ”ב. ומ”מ מותר להניח שם מיחם או קומקום חשמלי, וכן ליטול בה ידיים (ולאחר הנטילה יש להוציא את המים או לכסותם). ומותר להביא בסעודה תבניות אפייה – חד פעמי, אע”ג דאין להכניס לתוכה סירים. ומותר לנשק ולעשן בסוכה.
א). הנה ידוע שקדושת הסוכה גדולה מאד וכמ”ש השל”ה (נר מצווה סי’ ח’), והזהיר שם אפילו מדיבור חול ולדבר שם כי אם קדושה ותורה, וכ”כ המ”ב (סי’ תרלט סק”ב). וכיוצ”ב כתב הרי”ץ גיאות (מאה שערים עמ’ עב) שלא יעשה קפנדריא בסוכה לקצר הילוכו ממקום למקום. וע”ע בר’ בחיי בס’ כד הקמח (ערך סוכה) שכתב, שבסוכה יש השארת השכינה. וע”ע בש”ך עה”ת (פ’ אמור) שאסור להכניס גוי לסוכה לפי שיש שם השארת שכינה. וע”ע בספר פלא יועץ (ערך סוכה) מענין מעלתה וקדושתה של הסוכה.
ב). ומטעם זה אי’ בגמרא סוכה (כט.): מאני מיכלא בר ממטללתא. חצבא ושחיל – בר ממטללתא ושרגא במטללתא, ואמרי לה בר ממטללתא. וכן פסק השו”ע (סי’ תרלט ס”א) דאין להכניס לסוכה כלי אכילה, כגון, קדירות וקערות.
והדבר חמור מאד, שהרי לדעת ר’ מנוח, הרי”ף והראב”ד הסוכה נפסלת בשעה שדברים אלו נמצאים בה וברכתו לבטלה וחשיב כאוכל מחוץ לסוכה. והביא דבריהם השער הציון (סי’ תרלט ס”ק יג), אלא שכתב, דמכיון שכנגד רבינו מנוח יש לנו שלשה ראשונים הלא המה, המאור הרמב”ן והר”ן דס”ל דאין הסוכה נפסלת על ידי כך, ע”כ הכריע המ”ב (סק”ו) דאין הסוכה נפסלת בדיעבד. ומ”מ לכתחילה ראוי מאד להיזהר בזה. וכ”כ בספר חזו”ע (עמ’ קכט) שיש להיזהר בזה מאד.
ג). והגדר בזה, כתב המ”ב (סק”ה) שכל דבר שהדרך לעשותו בבית החיצון, אין לעשותו בסוכה. וכ”כ הגר”ז (סי’ תרלט ס”א). והנה אע”ג דבזמנם היה דרכם לבשל מחוץ לבית, מ”מ אין נפק”מ בזה, דאפילו האידנא שמבשלים בתוך הבית, מ”מ אין הדרך לעשות כן בחדרים חשובים. וכ”כ בספר ערוך השולחן (סימן תרלט סעי’ ד’) וז”ל: כללו של דבר, כל דבר שלא היה משהה בביתו ‘בחדר הנאה שבו’, לא ישהה דבר זה בסוכה, וא”א לבאר כל הפרטים. עכ”ל. הרי דהמדד הוא חדר החשוב בביתו – ובימינו הוא סלון הבית, או אחד מחדר השינה. (ואע”ג שמצוי האידנא בבתים המודרניים שמחברים הסלון והמטבח יחד, מ”מ לגבי תשמישים, סלון לחוד ומטבח לחוד).
ד). ועל כן נראה לענ”ד שכיון שהסוכה נידונה כחדר החשוב של הבית, אין לעשות בה את השימושים הבאים: להכניס בה פלטה או כירה חשמלית, וכן אין לעשות בה ‘מנגל’ מכל סוג שהוא שהרי גם בסלון ביתו לא ינהג כן, (ואף אם יהיה פתוח ולא מקורה לא ינהג שם דבר זה).
וכמו כן אין להחליף שם טיטול לתינוק שהרי לא גרע ממ”ש החיי אדם (כלל קמז ס”ב), דאסור להשתין בסוכה אפילו בכלי. והב”ד המ”ב (סי’ תרלט סק”ט). ואע”ג שבסלון ביתו מצוי שמחליפים לתינוק, מ”מ כיון שהוא תשמיש מבוזה אין לעשותו בסוכה אע”ג שעושה כן בביתו בחדרים החשובים. וכן העלה בס’ חזו”ע (עמ’ קכט).
ומיניה שלא יניח בתוכה פח אשפה אפילו מכוסה. ומ”מ נראה לענ”ד דאותם המכניסים לסוכתם פח אשפה כדי לפנות את השולחן ותיכף מסלקים אותו, שפיר עבדי. שאין זה חשיב תשמיש מבוזה כ”כ, וגם בביתם הדרך להביא לשולחן שאוכל בו את פח האשפה כדי לסלק את הפסולת. (וגם בשבת מותר להביא את פח האשפה לשולחן ואע”ג שהפח מוקצה, מ”מ מותר לטלטל מוקצה כדי לפנות גרף של רעי וכמ”ש המאירי שבת מז. ד”ה יקוד של ברזל. וע”ע בשש”כ פרק כב הערה קכד). ואף דבקערות אין להתיר גם בכה”ג שתיכף מסלקם, התם היינו טעמא שאין הדרך להביאם לשולחנו כל השנה אלא לערותם לתוך קערות ואת הקערות מביאים לשולחן. וכן ראיתי שהעלה הגרנ”ק זצ”ל בספר חוט השני (סוכות עמ’ רלח) שמותר להכניס פח אשפה בשעה שמנקים את הסוכה, ולהוציאו כשמסיימים לנקותה.
ומיהו מיחם וקומקום חשמלי, נראה שמותר להכניסם לסוכה, שהרי הדרך להניחם גם בחדרים חשובים, ואינם בכלל תשמיש מבוזה, וכ”כ בספר הליכות מועד (עמ’ שסג).
ולענין נט”י בסוכה, בספר ערוך השולחן (שם) כתב להחמיר בזה, וגריר בתריה בספר הליכות מועד (שם). ולא”ה לא הבנתי דבריהם, דאיזה גנאי יש בזה, ומ”ש שלא עושים כן בחדרים חשובים, אדרבה ראינו הרבה אדמור”ים ואנשים חשובים שמביאים להם מים למקום סעודתם, וגם אותם שקמים ליטול ידיהם אין זה משום שנט”י הוי תשמיש גנאי ומבוזה ובכמה חדרים חשובים עושים כיורים לנט”י. וכן ראיתי בהרבה בתים שיש להם כיור לנט”י בסלון. ועל כן נראה לענ”ד שאין בזה שום פקפוק. ושוב מצאתי שכן פסק בספר חזו”ע (עמ’ קל). והביא שכן נהג גם מרן החזו”א. וכ”כ להתיר בס’ חוט השני (שם). אולם אפשר דאם המים עומדים מגולים אחר הנטילה, יש בזה מאיסות, וע”כ יש להוציאם או לכסותם לאחר הנטילה. (ומ”ש דגם כיסוי מהני, עי’ בס’ חזו”ע קלא). וה”ה בנט”י שחרית, ובנטילת ידיים למים אחרונים.
ולענין להביא לסוכה סירים וקדרות, כבר נתבאר בשו”ע (סי’ תרלט ס”א) דאין להביאם. ובמ”ב (סק”ה) כתב, שגם קודם אכילה העולם חששו להחמיר בזה ושגם דעת השו”ע כן. ובס’ חזו”ע (עמ’ קכח) כתב בזה”ל: כלי אכילה כגון, הקדרות והסירים חוץ לסוכה, כי אין דרך ארץ להביא הקדרה אצל השולחן לערות ממנה, ואם נהגו כן נשים עצלניות, בטלה דעתן ועל כל פנים לא יעשו כן בסוכה. אולם יש להעיר, דהאידנא ישנם סירים יפים המיועדים גם להגשה, ואותם מותר להביא לסוכה. וכמו כן מותר להביא תבניות אפיה לסוכה, שהרי לאחרונה דבר זה התפשט הרבה בינינו וראינו הרבה נשים המגישות תבניות אלו עם האוכל שבתוכו לשולחן, ואין בזה כל גנאי.
ה). ואם רוצה לעשות אחד מן התשמישים האסורים בסוכה, יש לו להניח בסוכה סכך פסול יותר מארבע טפחים. (32 על 32 ס”מ, או לשיטות המחמירות 40 ס”מ על 40 ס”מ) ותחתיו לעשות תשמיש מגונה, ואע”ג ששאר הסוכה כשרה. ובספר הליכות שלמה – סוכות (עמ’ קיז או’ לג) הסתפק האם מותר לעשות דבר מגונה תחת דופן עקומה, אולם בספר ביכורי יעקב (סי’ תרלט סק”י) כתב, שאם יש לסוכה ג’ דפנות גם לולא הדופן עקומה, מותר הדבר מפני שהדופן עקומה אינה נצרכת לסוכה ואינה נחשבת כדופן שלה, אך אם יש רק ב’ דפנות והדופן עקומה נצרכת, יש לאסור. ומ”מ נראה דמשום מראית העין, שנראה שעושה תשמיש מבוזה בתוך הסוכה, המחמיר בזה תבוא עליו ברכה.
ו). ולענין נישוק בניו ובנותיו בסוכה, ראיתי שהביא בספר בית מתתיהו – גבאי ח”ג (עמ’ קיד) בשם הגרח”ק שליט”א שאין ראוי לנשק בניו בסוכה. שהרי יש לסוכה דין בית הכנסת ובשו”ע (סימן צח ס”א) בהגה כתב, דאין לנשק בבית הכנסת בניו ובנותיו הקטנים. ולפי”ד ה”ה שאין לישב בסוכה רגל על רגל, וכדין בית הכנסת וכמ”ש הסמ”ק (מצווה יא), והבא”ח (פרשת יתרו או’ ט’) ומשום דהוי דרך שררה וגאווה ולא דרך אימה וכבוד. ולכאו’ נמי אין לעשן שם, דהא אין לעשן סתם בבית הכנסת ראה כה”ח (סי’ קנא ס”ק יג).
אולם באמת לא אוכל להאמין שדבר זה יצא מפי”ק, שהרי בסוכה אנו מצווים על אכילה ושינה ואפילו תשמיש המיטה שרי וכדאי’ בביה”ל (סי’ תרלט ד”ה ואל) ואע”ג דכל אלו התשמישים אסורים בבית כנסת, וכדאי’ בשו”ע (סי’ קנא ס”א), וע”כ דמשום ד”תשבו” כעין תדורו אמר רחמנא, וכל תשמישי הבית אמרה תורה לעשות בסוכה וכדרך שדר בביתו כל השנה ואי”ז סותר את קדושתה ומעלתה של הסוכה. וע”ע בשו”ת שואלין ודורשין ח”ח (סי’ יא) שג”כ העלה להתיר נישוק בסוכה. וכ”כ בספר חזו”ע (עמ’ קל) שמותר לעשן בסוכה, ובהערות שם כתב, דאע”ג דבבית הכנסת יש לאסור וכנז’ באחרונים, מ”מ הסוכה היא כמו ביתו דכתיב “תשבו” כעין תדורו. (ואע”ג שרבים אינם מעשנים בסלון ביתם, אין זה מחמת שהוא תשמיש מבוזה, אלא שהעישון בבית מפריע ומזיק לסובבים, או מסיבות אחרות. ולא דמי לעשיית ‘מנגל’ בביתו, ודו”ק). ופשוט.
ובדרך אגב יש להעיר עמ”ש בס’ בית מתתיהו הנ”ל להקשות כיצד משה נישק את אהרן בהר האלוקים הלא אסור לנשק בבית הכנסת. ויש ליישב, דהנה כל שחייב בכבודם מותר לנשק מפני הכבוד אפי’ בבית הכנסת וכמ”ש הבא”ח (פ’ ויקרא או’ יא), וכיון שמשה היה חייב בכבוד אהרן אחיו שהיה גדול ממנו בשנים, ע”כ נשקו.
