שאלה:
ישנם כיום מוקדים טלפונים של חברות תקשורת שונות.
אני שוקל להגיש מועמדות לעבודה כזאת.
רציתי לשאול, כיון שמעבר לשירות לקוחות, בירורים על חשבונות, תקלות טכניות וכיוצ”ב, נדרשים בכל שיחה [לא משנה על מה הלקוח פנה] גם לייצר פן מכירתי ולהציע סוגים שונים של מוצרים, זה יכול להיות כל מה שקשור לאינטרנט, טלפונים, טלוויזיה וכיוצ”ב.
האם יש בעיה הלכתית על הנציג להציע וליזום ולשכנע את הלקוח לרכוש עבורו מוצר תקשורת אותו החברה מבקשת מהנציג למכור?
אני שואל על לפני עיוור, או מסייע בדבר עבירה.
חלק מהמוצרים למשל ישרתו ילדים, טלפונים של ילדים, תשתיות אינטרנט יותר טובות, גלישה יותר מהירה, כל מיני חבילות, וכיוצ”ב.
כמובן אין לי דרך לדעת מראש, נכון לרגע זה, מה נדרשים למכור, הרעיון הוא שאפשר למכור כל דבר של תקשורת הקשור למוצרים שאותה חברה מציעה.
או שעלי להמנע מכך הואיל והדבר יכול להביא אנשים לידי חטא בגלישה אסורה באינטרנט.
תודה רבה.
תשובה:
משאלתך ניכר שירא שמים אתה
חשוב שתדע, כי מעיקר הדין מותר להיות נציג מכירות ולהציע את כל מוצרי האינטרנט לרכישה, ואפי’ לשכנע לרכוש מוצרי שיפור גלישה, חבילות גלישה וכדו’.
כיון שאין הדבר מוכרח שמכירתך תגרום חלילה לעבירות, שהרי ניתן לגלוש באינטרנט לדברים המותרים שאין בהם עבירות, וישנם גם כאלו שאינם משתמשים באינטרנט לצרכי עבירה כלל.
כדרך שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק ג’ סימן ס”ז בנוגע למכירת בגדים שאינם צנועים לנשים, כגון שמלות ללא שרוולים, שאם ניתן לתלות שהנשים ילבשו חולצה מתחת השמלה, ניתן למוכרן.
אולם כיון שירא שמים אתה, וליבך יהיה נוקפך כל העת, ותגרום לעצמך לשאלות חדשות בעניין חדשים לבקרים. וגם כיון שכבר אסרו כל גדולי הדור את השימוש באינטרנט שאינו מסונן, בלי קשר לשאלה מה ישתמשו באינטרנט. לכן הנני ממליץ לך שלא לפנות לחפש או להתעניין בסוג עבודה כזאת.
וכבר אמרו חז”ל, אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסקי, אשרי מי שאומנותו בסם ואוי לו מי שאומנותו בורסקי. [בבלי קידושין פ”ב:].
לכן, ככל שאינך עובד כבר בעבודה כזאת, אמליץ לך להמנע מחיפוש עבודה כזאת, ותכוון בזה לשם שמים, והוא יתברך ידריך אותך למציאת עבודה מתאימה וכשרה יותר.
בברכת הצלחה וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיך
מקורות ונימוקים:
ישנם שני גורמי איסור בהצעת דבר העלול לגרום לידי עבירה לרוכש אותו, האחד הוא איסור “לפני עוור לא תתן מכשול”, השני הוא איסור “מסייע לדבר עבירה”.
לפני עוור לא תתן מכשול
בגמרא במסכת עבודה זרה דף ו: איתא, מניין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת”ל ולפני עור לא תתן מכשול. והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו, וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול. הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי נהרא, דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש”מ, ע”כ.
מבואר מדברי הגמרא שאיסור “לפני עוור” נאמר אך ורק כאשר אילולי היה המכשיל מציע לנכשל את דבר העבירה לא היה הנכשל יכול להגיע לעבירה מעצמו, כמו כאשר הנכשל והאיסור נמצאים משני צידי הנהר, שרק בעקבות המצאת המכשיל את דבר האיסור לנכשל, עבר הנכשל על האיסור.
כן מבואר להלכה בדברי הכנסת הגדולה על הטור סימן קנ”ט בהגהותיו על הטור אות י”ג, שאף על פי שהלוה ברבית מישראל עובר משום לפני עור לא תתן מכשול, שמכשיל את המלוה לעבור על איסור רבית, מכל מקום אם המלוה יכול למצוא ישראל אחר להלוותם לו ברבית, ודאי שבזה אין הלוה עובר על לפני עור, כיון שגם אם לא היה הוא לוה ממנו ברבית, היה מלוה מעותיו לישראל אחר ברבית, והרי זה דומה למה שאמרו במסכת עבודה זרה (ו ע”ב) שאין איסור לפני עור לא תתן מכשול נוהג אלא בדקאי בתרי עברי דנהרא, כלומר שאין כל אפשרות לאדם לעבור העבירה אלא על ידי ישראל זה שמכשילו בכך, אבל אם העובר יכול לעשות זאת בלעדיו, כגון המושיט כוס יין לנזיר, באופן שהנזיר יכול ליטלו מעצמו, אין המכשיל עובר על לפני עור לא תתן מכשול ע”כ.
הואיל וכך בנידון שלפנינו, אין לאיסור “לפני עוור”, הואיל וכל אדם בזמנינו חשוף להצעות רכישת חבילות גלישה רבות ומגוונות, ויכול להשיגם בקלות בלחיצת כפתור בכל חברה ובכל חנות. לכן אין הצעת מכירת חבילת גלישה מוגדר “כלפני עוור” גם אם אכן חלילה יכשל הרוכש באיסור בגלישתו בחבילה שרכש מהנציג בחברה.
מסייע לדבר עבירה
אלא שאיסור מסייע לדבר עבירה ישנו אף במצב כזה, הואיל וכך גם בנידון השאלה היה מקום לומר שאסור להציע למכירה חבילות גלישה באינטרנט, על מנת שלא לסייע לדבר עבירה.
אלא שגם על נידון זה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק ג’ סימן ס”ז בזה”ל:
שאלה: חנות הלבשה שמוכרים שם שמלות וחולצות לנשים, האם מותר להם למכור גם שמלות בלי שרוולים, מכיון שאם לא יקנו מהם שמלות כאלה, יוכלו לקנותן בחנות הלבשה אחרת, או שמא יש בזה איסור משום ולפני עור לא תתן מכשול?
תשובה: ראשית כל עלינו לבאר שהאיסור לנשים לצאת ברחובות העיר בשמלות ללא שרוולים, הוא איסור חמור ביותר וכו’…. אלא שאין בזה משום לפני עוור, כיון שאיננו תרי עברי דנהרא.
מכל מקום אין לנו לסייע ידי עוברי עבירה, אפילו הוא יכול ליטלו מעצמו. ומכל מקום נראה שהדבר ברור דלא מקרי מסייע ידי עוברי עבירה אלא כשמסייעו בגופו או בממון שלו דרך שאלה, אבל במוכרו לגמרי לא מקרי מסייע, שהרי קיבל דמים ומכרו לגמרי, וברשותו דלוקח קאי ע”ש. ובשו”ת בית שלמה (חלק אורח חיים סימן ל”ח), בהערה, קילסו, שדבריו קלורין לעין, ושפתים ישק משיב דברים נכוחים ע”ש. ולכאורה מדברי התוספות (גיטין ס”א ע”א) לא משמע כן, ומכל מקום חזי לאצטרופי האי סברא, בצירוף דברי הש”ך וסיעתו, למכור לאשה שידוע שדרכה ללכת ברחוב בבגדי פריצות, ואין בידינו להפרישה, אם יש עוד חנות של גוי המוכרת בגדי פריצות כאלה.
והנה אף שגם בחידושי הרמב”ן והרשב”א והריטב”א והר”ן (גיטין ס”א ע”א) מחלקים בסברא הנ”ל בין שאלה למכירה, מכל מקום לא התירו במכירה אלא כשיש מקום לתלות בהיתר, ולקמן הסתמכנו על דברי הראשונים הנ”ל כשאפשר לתלות בהיתר. אבל כשאין לתלות בהיתר קשה לסמוך על סברא הנ”ל בלבד, אף על פי שיש חנות של גוי שמוכרת שמלות כאלה, ואין האיסור אלא מדרבנן משום מסייע ידי עוברי עבירה. אלא אם כן נצרף בזה דעת הש”ך וסיעתו הנ”ל שאם דרכה של האשה לצאת בבגדי פריצות ומוחזקת היא בכך יש להקל וצ”ע.+
אולם יש מקום לצדד להתיר בנידון דידן, לפי מה שנוהגות נשים רבות ללבוש חולצה עם שרוולים מתחת לשמלה שהיא בלי שרוולים (סרפן), ולפעמים גם מעל השמלה, ואם כן אין הדבר ברור כלל שנעשה איסור כל שהוא במכירת שמלה ללא שרוולים כי שמא הקונה אותה מתכוונת ללבוש מתחתיה חולצה עם שרוולים. וכבר כתב הריטב”א בחידושיו לעבודה זרה (ס”ג ע”ב) שכל שאין אנו נותנים את האיסור עצמו, והדבר ספק אם יפגע באיסור אם לאו, אין בו משום לפני עור לא תתן מכשול.
את דבריו סיים מרן הרב עובדיה יוסף כך: מכל האמור למדנו חומר האיסור בלבישת בגדי שחץ כשמלות וחולצות ללא שרוולים, שהוא עון גדול. והמוכר בגדי פריצות כאלה עובר משום לפני עור לא תתן מכשול. ורק אם יש לתלות שתוכל להשתמש בשמלה כזאת בהיתר, כגון שתלבש מתחתיה חולצה עם שרוולים וכדומה, אפשר להתיר למכור. ושומע לנו ישכון בטח, עכ”ל.
מן האמור ניתן ללמוד שגם בנידון השאלה שלפנינו, אם מותר לעבוד בחברת תקשורת כאשר במסגרת העבודה נדרש להציע מכירת חבילות גלישה באינטרנט, ניתן להתיר את הדבר מעיקר הדין, הואיל ואין בדבר וודאי איסור, ואפשר שיקנו את חבילות הגלישה לשימוש מותר. לכן אין בדבר משום לפני עוור ואף לא משום מסייע.
אלא שכפי האמור בדברי לעיל, אינני ממליץ לך אישית לעבוד בזה, על מנת להימנע מחששות חוזרות ונשנות ונקיפת מצפון שעלולה גם לפגוע באיכות העבודה, וממילא להגיע לשאלה של דיני ממונות כלפי המעסיק. בפרט שגדולי הדור אסור לחלוטין את השימוש באינטרנט בלא קשר למטרת השימוש בו.
לכן ככל שאינך עובד בחברה כזאת, אלא מעוניין לחפש עבודה, המלצתי שלא לחפש עבודה בתחום זה, ככל שישנה ברירה אחרת.
