מילה שנעשתה ביום השלישי ללידה

שאלה:

לכבוד כבוד הרב.

ברוך השם היה לי ברית מילה לפני 67 שנים בבית חולים בלוס אנג’לס שבוצע על ידי רופא יהודי (לא כל כך שומר מצוות) ביום השלישי לחיי. אני שומר תורה ומצוות במשך 32 השנים האחרונות, ותמיד הרגשתי רע בנושא האישי הזה.

תודה לאל, בלי עין הרע, יש לי ילדים נפלאים, שומרי מצוות, כמה מהם תלמידי חכמים נשואים ומתגוררים בירושלים. יש לי גם הרבה נכדים שגרים בארץ קודש. אני לא רוצה שהנושא הזה יהפוך לידע “ציבורי” במשפחתי ורק אשתי יודעת על הנושא האישי הזה. היא אומרת שמכיוון שאני כל כך לא שש “להקיז טיפת דם” שהיא בשמחה תבצע את הברית בשבילי, בערך כמו איך שציפורה עשתה לבנה אליעזר, כפי שמופיע (בספר שמות, פרק ד, פוסקים יט כ) (אבל אני מקווה, לא באבן חדה).

רוב פוסקי ההלכה סבורים שניתן לערוך את הברית על ידי אישה, אך אני הייתי מעדיף להשתמש במוהל. ההלכה המבוססת במסכת ע”ז (כ”ז ע”א) באה על פי דעתו של רבי יוחנן, שפירוש שאישה רשאית לבצע ברית. אם אשתי מבצעת את ההליך הכירורגי הקטן הזה, אני צריך לומר את הברכה המסורתית מראש?

עוד ברצוני לברר האם יש לרב דעה על המצב ה”כואב” הרגשית שלי? אני מעריך מאוד מאוד
תודה רבה.

תשובה:

אני מבין מאוד לליבך, ומצטער לשמוע שאתה נושא כאב זה בליבך כל כך הרבה שנים.

חשוב שתדע שמבחינת ההלכה אינך צריך הטפת דם ברית, כי דעת מרן הבית יוסף כי מי שנימול קודם שעברו שמונה ימים ללידתו, איננו צריך הטפת דם ברית, כפי שפסק הרמ”א להלכה יו”ד סימן רס”ב. כך גם פסק מרן הרב עובדיה בתשובה שהובאה בירחון אור תורה אלול תשנ”ב עמוד תתפ”ה, ומאוחר יותר נדפסה בשו”ת יביע אומר חלק ז’ יו”ד סימן כ”ד.

למרות שגם הרופא שמל אותך לא כל כך שומר מצוות, המילה כשרה ואין צריך לעשות הטפת דם ברית.

לכן עליך להיות שמח בעצמך שגופך שלם וכך היה מעולם, ואינך צריך הקזת דם ברית כלל. אין שמחה כהתרת הספיקות.

היה שמח בילדיך הנפלאים, זכות גדולה זכית שילדיך תלמידי חכמים ושומרי מצוות.

חזק ואמץ, ותזכו אתה ורעייתך המסורה לרוות רוב נחת מילדיך הנפלאים, מתוך אריכות ימים ובריאות, אמן.

מקורות ונימוקים:

מילה קודם זמנה אינה צריכה הטפת דם ברית

מרן הבית יוסף הביא ביורה דעה סימן רס”ב לדברי הרא”ש שמי שנימול תוך שמונה ימים איננו צריך לחזור ולהטיף דם ברית. כך גם פסק הרמ”א בהגהה לשולחן ערוך. למרות שהש”ך במקום כתב לחלוק על דברי הרמ”א, אנו קיבלנו את הוראת מרן הבית יוסף גם כאשר לא ציין זאת בשולחן ערוך, כפי שהעלה בספר חקרי לב או”ח נ”ד וכפי שכתבו עוד פוסקים.

עיין בזה לדברי מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, שכתב ביום א’ דר”ח תמוז תשמ”ח תשובה על שאלה כזו בתינוק שנימול תוך שמונה ימים, והעלה שאין צריך לעשות הטפת דם ברית מהטעם הנ”ל. תשובה זו נדפסה מאוחר יותר בשו”ת יביע אומר חלק ז’ יורה דעה סימן כ”ד. כן העלה גם בילקוט יוסף שובע שמחות חלק ב’ עמוד ל”ה כי אם עברו ומלו את התינוק בתוך שמונה ימים, אין צריך להטיף דם ברית. ונראה שגם הרמ”א מודה לזה.

מילה על ידי רופא מומר אינה צריכה הטפת דם ברית

למרות שכפי שהוזכר בשאלה, המוהל לא היה שומר מצוות כל כך, להלכה גם אם המוהל היה מחלל שבת אין צריך להטיף דם ברית. אע”פ שהרמ”א ביו”ד סימן רס”ד פסק שמומר לכל התורה כולה או מומר לערלות דינו כעכו”ם שאם מל צריך הטפת דם ברית. כבר תמהו הפוסקים על הרמ”א דלדידן קיימא לן מעיקר הדין אשה כשרה כיון דמהילא דמיא, והוא הדין מומר מהול, משום שפסול עכו”ם הוא מפני שאינו בר מילה דכתיב המל ימול, אבל ישראל מומר הוא בן ברית ואם כן מועילה המילה אצלו.

כן כתב בגליון הגרע”א ובביאור הגר”א הביא דברי התוס’ שמכשיר במומר גם כן דכמהילא דמיא, ואם כן הוא הדין מחלל שבת כשר שהוא מהול. כ”כ האבן העוזר או”ח סי’ קכ”ט שמומר מהול כשר למול, וכן בחת”ס יו”ד סי’ א’. כן העלו להלכה גם הפוסקים האחרונים, עיין בשו”ת יביע אומר חלק י’ יורה דעה סימן כ”ה שהעלה כן לגבי מוהל מחלל שבתות במצרים, שאין הנימולים על ידו צריכים הטפת דם ברית. כמו כן העלה בשו”ת תשובות והנהגות כרך א’ סימן תע”א ובספר ילקוט יוסף שובע שמחות חלק ב’ עמוד קי”ז – קי”ט.

כיצד עושים הטפת דם ברית

לגוף עניין הטפת דם ברית, צריך לדעת שזהו הליך פשוט מאוד, שגם אם ירצה מישהו לעשותו לחומרא, אין צריך לזה אלא שריטה קטנה או דקירה קטנה שתגרום להוצאת טיפת דם קטנה, פעולה זו ניתן לעשותה בציפורן או במחט. יש לעשותה בעור שמתחת לעטרה לכיוון הגוף, כפי שכתב החזון איש יורה דעה סימן קנ”ד ס”ק ג’, ועיין בזה עוד לאור לציון חלק א’ יורה דעה סימן י”א.

אבל בכל מקרה אין לברך בנידון השאלה על הטפת דם ברית, שהרי מעיקר הדין אין צורך כלל לבצע הטפת דם ברית בנידון השאלה.

למעשה השואל איננו צריך להטיף דם ברית

הואיל וכך למעשה בנידון השאלה, אין לבצע הטפת דם ברית, ובטח שאין לברך עליו. על השואל לשמוח שלא היה צריך מעולם תיקון לברית, וגופו שלם היה מעיקרו, ואין שמחה כהתרת הספיקות.