שאלה:
שלום כבוד הרב,
יש לי שני ילדים, ואחד מהם שבר את העציץ בסלון, אשתי שואלת אותי אם אני יודע מי שבר, מותר לי להגיד לה?
תשובה:
לשון הרע אסור גם על ילד קטן, אולם כאשר האם שואלת את האב מי מהילדים שבר את העציץ, מותר לספר, הואיל והסיפור לא יגרום נזק לילד, שהרי האם לא תאהב אותו פחות בגלל זה, ולא תוציא אותו מהבית בגלל זה, אדרבה אולי יגרום תועלת לילד ו/או לאם, שעל ידי כך האם תדע לחנך את הילד למודעות לזהירות, או שעל ידי כך תוכל האם פעם הבאה שלא להניח עציצים בהישג ידו וכדו’.
עם זאת במידה והנך חושש שאם תספר לאם מי שבר את העציץ הדבר יגרום רע לילד ולא תועלת, כגון שהאם כועסת מאוד על מי ששבר, ועלולה להגיב בצורה שתפגע בילד ללא תועלת, בוודאי שאסור לספר, אלא תמתין עד יעבור זעם ותספר מי שבר, ובוודאי האם רוצה בתועלת בנה.
מקורות וציונים:
כתב בספר חפץ חיים חלק א’ הלכות לשון הרע כלל ח’ הלכה ג’, כי לפעמים שייך איסור לשון הרע גם על קטן, כגון במקרה שעל ידי כך יגרם לו רע. כגון לספר בגנותו של יתום קטן שמגדלין אותו אחרים בביתם, שעל ידי סיפור הלשון הרע יתכן ויסובב לו רעה שיוציאוהו מביתם וכדו’.
טעם הדבר שלא כתב החפץ חיים כי לפעמים שייך איסור סיפור לשון הרע על קטן כגון כשמספר לב על בנו או בתו קטנים, אלא כתב זאת על קטן יתום וכדו’, ביאר בבאר מים חיים ס”ק ה’, שהוא משום שבדרך כלל מסיפור לשון הרע לקטן לא יוצא נזק לילד אלא במקרים מעין אלו של יתום הגדל בבית אחרים, והואיל והגדרת סיפור לשון הרע הוא כאשר תוצאתו רע או נזק למי שסיפרו עליו, לפיכך איננו שייך בסיפור לשון הרע על קטן הגדל בבית הוריו.
מטעם זה אף אין צריך לכל שבעת הכללים על מנת להתיר סיפור לשון הרע לתועלת, כי כאן ההגדרה היא שאין זה לשון הרע כלל, הואיל ולא יצא רע מסיפורו לאדם מי שבר את העציץ.
הואיל וכך הוסיף החפץ חיים שם כי במידה ואכן על ידי סיפור הלשון הרע יגרם רע לילד הדבר אסור. לפיכך ככל שהנך משער שעלול להגרם נזק לילד, כגון אם האם כועסת מאוד על הילד ששבר את העציץ ועלולה לגעור בו באופן שלא יגרור תועלת לילד אלא נזק, יש איסור לספר מי שבר את העציץ, אלא תמתין ולאחר זמן מה תספר.
