חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב שמואל כהן משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

ה: המתפלל שמנה עשרה בימי חנוכה או פורים, וכשהגיע לברכת ‘מודים’, התחיל הש”צ לומר לחזרת התפלה, ואם ימשיך זה היחיד להתפלל כדרכו, לא יספיק לומר ‘קדושה’ עם הצבור. האם רשאי לדלג “על הנסים” כדי שיספיק לענות קדושה עם הצבור, או לא?

תשובה:

בה: אין לדלג או לקצר על הנסים בחנוכה ופורים כדי להגיע לקדושה או לקדיש. וה”ה בתענית יחיד שאומר עננו, וכן בערבית של ליל ר”ח אין לו לדלג או לקצר ביעלה ויבא כדי לענות קדיש.  וישתדל לשמוע לקדושה והקדיש מפי הש”צ ולצאת י”ח מדין שומע כעונה.

מקורות: ע”פ המבואר בשו”ת יביע אומר חלק ב (או”ח סימן לד), ובשו”ת יחוה דעת חלק א (סימן עז) ובשו”ת רבבות אפרים (ח”ב סי’ קפה אות ז עמ’ של. ובמפתחות שם), ובספר בירור הלכה זילבר (או”ח סי’ תרפב), ובשו”ת ברכת ראובן שלמה שלזינגר (ח”ז סי’ לא), ובספר ישמח לבנו (או”ח סי’ בן).  ובס’ ישמח לבב (סי’ כד). ובספר אשמח בהשם (או”ח סי’ טו). ובספר דבר תורה אבראהאם (בראשית עמ’ נח). וע”ע בשו”ת יביע אומר חלק ט (או”ח סימן סו), ובספר חזון עובדיה – הלכות חנוכה (עמ’ קצו). ובספר חזון עובדיה – הל’ ד”ת (עמ’ צג).

וה”ה שאין לדלג אפילו לאמירת ‘ובספר חיים’, (כדי להספיק קדושה עם הציבור), אע”פ שהיא רק תקנה מאוחרת. מכיון שאפשר לשמוע לקדושה מהש”צ, ויחשב כעונה. (חזון עובדיה – הלכות י”נ עמ’ רה,  ושו”ת יבי”א ח”ט או”ח ס”ס סו). וע”ע אריכות בעורי דבורה ח”ג סימן א’.

שאלה: המתפלל שמנה עשרה בימי חנוכה או פורים, וכשהגיע לברכת ‘מודים’, התחיל הש”צ לומר לחזרת התפלה, ואם ימשיך זה היחיד להתפלל כדרכו, לא יספיק לומר ‘קדושה’ עם הצבור. האם רשאי לדלג “על הנסים” כדי שיספיק לענות קדושה עם הצבור, או לא?

תשובה: אין לדלג או לקצר על הנסים בחנוכה ופורים כדי להגיע לקדושה או לקדיש. וה”ה בתענית יחיד שאומר עננו, וכן בערבית של ליל ר”ח אין לו לדלג או לקצר ביעלה ויבא כדי לענות קדיש.  וישתדל לשמוע לקדושה והקדיש מפי הש”צ ולצאת י”ח מדין שומע כעונה.

מקורות: ע”פ המבואר בשו”ת יביע אומר חלק ב (או”ח סימן לד), ובשו”ת יחוה דעת חלק א (סימן עז) ובשו”ת רבבות אפרים (ח”ב סי’ קפה אות ז עמ’ של. ובמפתחות שם), ובספר בירור הלכה זילבר (או”ח סי’ תרפב), ובשו”ת ברכת ראובן שלמה שלזינגר (ח”ז סי’ לא), ובספר ישמח לבנו (או”ח סי’ בן).  ובס’ ישמח לבב (סי’ כד). ובספר אשמח בהשם (או”ח סי’ טו). ובספר דבר תורה אבראהאם (בראשית עמ’ נח). וע”ע בשו”ת יביע אומר חלק ט (או”ח סימן סו), ובספר חזון עובדיה – הלכות חנוכה (עמ’ קצו). ובספר חזון עובדיה – הל’ ד”ת (עמ’ צג).

וה”ה שאין לדלג אפילו לאמירת ‘ובספר חיים’, (כדי להספיק קדושה עם הציבור), אע”פ שהיא רק תקנה מאוחרת. מכיון שאפשר לשמוע לקדושה מהש”צ, ויחשב כעונה. (חזון עובדיה – הלכות י”נ עמ’ רה,  ושו”ת יבי”א ח”ט או”ח ס”ס סו). וע”ע אריכות בעורי דבורה ח”ג סימן א’.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש