חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שלום הרב לפעמים בשבת הספוג [לניקוי כלים], או מטלית כל שהיא מונחים בכיור,

האם מותר לפתוח את ברז המים וכן ליטול ידיו שם בשבת על הספוג והמטלית?

תודה  

 

 

תשובה:

מותר לפתוח את ברז המים גם באופן שהוא פסיק רישא שיותזו על גביהם מים ויתנקו.

אולם יזהר לא לסחוט אותם בידיו, ולא לטלטל אותם סתם. 

 

א). לענ”ד אין בכה”ג לא משום איסור כיבוס ולא משום חשש סחיטה, ואבאר בקצרה, ראשית, הנה רבים מסוגי כלים אלו עשויים מניילון או מפלסטיק, ובזה פשיטא דאין חשש כיבוס, לפי שלא דמי לבגד שהמים מחלחלים ונבלעים בתוכו, אלא נמצאים על גבו ובכה”ג אין בו איסור כיבוס, וכמ”ש בשו”ת בשו”ת אגרות משה (אהע”ז ח”ד סימן יג). וכן מבואר בשו”ת אור לציון ח”ב (פרק מז אות לב). וגם לדעות המחמירות בנליון, היינו דווקא בכסכוס ושפשוף, לא כן בנד”ד שרק מגיע במגע עם מים ללא שפשוף. אולם נראה דגם בסוגים העשויים מספוג בלבד ללא ציפוי ניילון, וכן מטליות למיניהן, לא מצאה הקפידא מקום לנוח, דמצד חשש סחיטה דהיא תולדה דמלבן, כבר מבואר בשו”ע (סימן שכ סעיף טו) דאע”ג דאסור לפרוס סודר על פי חבית וליתן על גביו הכלי שדולים בו שמא יבואו לידי סחיטה, אבל בגד העשוי לפרוס עליו, מותר שאינו חושש עליו לסוחטו. והטעם, שלכך הוא עשוי ואינו מקפיד עליו אם הוא שרוי במים. וכן מבואר בשו”ע (סי’ שא סעיף מח) גבי טלטול האלטונית, דלפי שאינו מקפיד על מימיו ל”ח שמא יבוא לסחוט. וכן מבואר בגדולי האחרונים דדבר שדרכו להיות רטוב ועומד לכך וע”כ אין מקפידין על סחיטתו כגון במטלית שמנקים עמה את השולחנות, אין למיחש שמא יסחט ומותר אף לכתחילה להרטיבה, וכ”כ המגן אברהם (סימן שב ס”ק כו), והמאמ”ר (סי’ שיט ס”ק טז), והנהר שלום (שם אות ג’), וע”ע בביה”ל (סי’ שיט ד”ה משום, וד”ה אפילו), ושכן דעת השו”ע שם שהתיר לשתות מים צלולין במשמרת, ע”ש. וכ”כ המ”ב (סי’ שב ס”ק נט). ומיניה לנד”ד דדרך כלים אלו להיות ספוגים במים לצורך ניקוי הכלים תחת ברז המים, ומכיון שמיוחדים לכך מעיקרא, אין בזה בית מיחוש.

ב). ואכתי נשאר לדון מדין שרייתו זהו כיבוסו, והנה להרמב”ם (פ”ח מהל’ שבת הי”ד) שהתיר לסנן מים אפילו בסודרים, והוב”ד בשו”ע (סי’ שיט ס”י), מוכח שלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו היכא שאינו מתכוון, וכ”כ בביאורו הגר”א (שם). והכא נמי אין דעתו ללבנם כלל, ואף אם הוא פס”ר לא אכפת ליה בליבונם.

אלא דיש לעיין לדעת מרן השו”ע דאסר (שם) לסנן מים צלולים בסודרים משום ליבון, האם יש להתיר בנידון שלפנינו. והנה אם הבגד נקי לכאו’ נחתינן בהא לפלוגתת הפוסקים אם אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בבגד נקי, וגם בדעת מרן השו”ע נחלקו האחרונים בביאור דעתו בזה, דהמג”א (סי’ שלט ס”ק יא), והנשמת אדם (כלל כב אות א’), ס”ל דדעת השו”ע דמותר לשרות בגד נקי במים, אולם לדעת השכנה”ג (סי’ שיט בהגב”י אות יב), הגר”ז (בקונטרס אחרון אות א’), הנהר שלום (סי’ שיט אות ג’) והמשנה ברורה (סי’ שב ד”ה שיש) ס”ל לכולהו לאסור אף כשהבגד נקי, ושכן דעת מרן. אולם גם לשיטתם נצטרך לפרש דמה שהתיר מרן השו”ע (סי’ שיט סעיף י’) ליתן מים צלולין בתוך משמרת, היינו משום שהיא עשויה לכך, ואינו מקפיד על ליבונה, וכמבואר בטור. וא”כ אף בנד”ד יש מקום להקל מכיון שאין דרך בני אדם להקפיד על ליבונו. וכן מוכח ממ”ש השו”ע (סימן שיט סעיף טז) שמים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת, וצ”ע למה לא אמרינן בזה שרייתו זהו כיבוסו להני פוסקים הסוברים דאף בבגד נקי אמרינן כן, ועי’ בשער הציון (שם ס”ק נא) מה שיישב בשם האליה רבה כיון דנשרה רק דבר מועט, לא אמרינן ביה שרייתו זהו כיבוסו. אולם השעה”צ כתב, שתרוצו דחוק, וע”כ חילק דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדבר שאינו מתכוון, ושכ”כ הסמ”ג. וכן צידד בבהגר”א (סי’ שיב ס”ט) דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו כשאינו מתכוון. ולפי דבריהם גם בנד”ד יש להקל. אולם המאמר מרדכי (סי’ שיט ס”ק טז) כתב סברא אחרת בטעם ההיתר של השו”ע, דלפי שהיא מפה המיוחדת לכך אין חשש של ליבון. וכ”כ הבן איש חי (פרשת בשלח סעיף יז). והיינו כמו שנתבאר דבדבר המיוחד לכך לא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו. וכ”כ בספר מנוחת אהבה ח”ב (עמוד רנב ד”ה ולעיקר מה שביאר), ובח”ג (פרק יב). וה”ה בנד”ד, דהדרך לשרות סקו’צ במים ומיוחד לכך להעבירו תחת הברז ואין מקפיד על ליבונו.

ג). ועוד נראה לצדד בזה לקולא, ע”פ מ”ש שכתבו התוס’ (שבת קיא: ד”ה האי), על האי דינא דההולך להקביל פני אביו או רבו עובר עד צווארו במים, והיק’, אמאי לא נימא שרייתו זהו כיבוסו, ותי’ בתי’ הראשון, דאיירי שאין בבגד שום לכלוך, אי נמי, דהוי דרך לכלוך ולא דרך ניקיון ומותר. (והנפק”מ בין ב’ תרוצי התוס’ היכא דהבגד מלוכלך). וראה בב”י (סו”ס שב) שהביא מחלוקת איזה תרוץ הוא עיקר לדינא, שמדברי התוס’ בביצה (יח.) נראה שנקטו תי’ ב’ לדינא, אולם הסמ”ג והסמ”ק וסה”ת נקטו כתי’ קמא. ועי’ ברמ”א (סי’ שב סעיף י’) דתפס לדינא שכל שהוא בדרך לכלוך מותר, וכ”פ שם השו”ע מעיקר הדין. וא”כ הכא נמי שאין דעתו כלל לנקות את הספוג והמטלית המונחים בצמיתות בכיור, והרבה פעמים מערה על גביהם שיורי כוסות וצלחות ופסולת שבהם, ובכה”ג גם אם יתלבנו מהמים הצלולים, לא הוי כי אם דרך לכלכוך ושרי. ולא דמי למה שסיים הרמ”א (סי’ שב סעי’ י’) דאסור ליתן מים ממש על בגד שיש בו מי רגלים כדי לבטלן, וכ’ במ”ב (ס”ק נה) דגם ליטול ידיו עליהם, אין להתיר אף דנעשו שופכין ואע”ג דהוא פס”ר. מ”מ בנד”ד קיל טפי, לפי שלא מתכוין כלל למטלית שבכיור, ודמי למ”ש הביה”ל (סי’ שב ד”ה דלא) לגבי הצעת המטפחת תחת הקטן, דשרי לרחצו ביו”ט אף שממילא מתכבס.

 

 

שאלה:

שלום הרב לפעמים בשבת הספוג [לניקוי כלים], או מטלית כל שהיא מונחים בכיור,

האם מותר לפתוח את ברז המים וכן ליטול ידיו שם בשבת על הספוג והמטלית?

תודה  

 

 

תשובה:

מותר לפתוח את ברז המים גם באופן שהוא פסיק רישא שיותזו על גביהם מים ויתנקו.

אולם יזהר לא לסחוט אותם בידיו, ולא לטלטל אותם סתם. 

 

א). לענ”ד אין בכה”ג לא משום איסור כיבוס ולא משום חשש סחיטה, ואבאר בקצרה, ראשית, הנה רבים מסוגי כלים אלו עשויים מניילון או מפלסטיק, ובזה פשיטא דאין חשש כיבוס, לפי שלא דמי לבגד שהמים מחלחלים ונבלעים בתוכו, אלא נמצאים על גבו ובכה”ג אין בו איסור כיבוס, וכמ”ש בשו”ת בשו”ת אגרות משה (אהע”ז ח”ד סימן יג). וכן מבואר בשו”ת אור לציון ח”ב (פרק מז אות לב). וגם לדעות המחמירות בנליון, היינו דווקא בכסכוס ושפשוף, לא כן בנד”ד שרק מגיע במגע עם מים ללא שפשוף. אולם נראה דגם בסוגים העשויים מספוג בלבד ללא ציפוי ניילון, וכן מטליות למיניהן, לא מצאה הקפידא מקום לנוח, דמצד חשש סחיטה דהיא תולדה דמלבן, כבר מבואר בשו”ע (סימן שכ סעיף טו) דאע”ג דאסור לפרוס סודר על פי חבית וליתן על גביו הכלי שדולים בו שמא יבואו לידי סחיטה, אבל בגד העשוי לפרוס עליו, מותר שאינו חושש עליו לסוחטו. והטעם, שלכך הוא עשוי ואינו מקפיד עליו אם הוא שרוי במים. וכן מבואר בשו”ע (סי’ שא סעיף מח) גבי טלטול האלטונית, דלפי שאינו מקפיד על מימיו ל”ח שמא יבוא לסחוט. וכן מבואר בגדולי האחרונים דדבר שדרכו להיות רטוב ועומד לכך וע”כ אין מקפידין על סחיטתו כגון במטלית שמנקים עמה את השולחנות, אין למיחש שמא יסחט ומותר אף לכתחילה להרטיבה, וכ”כ המגן אברהם (סימן שב ס”ק כו), והמאמ”ר (סי’ שיט ס”ק טז), והנהר שלום (שם אות ג’), וע”ע בביה”ל (סי’ שיט ד”ה משום, וד”ה אפילו), ושכן דעת השו”ע שם שהתיר לשתות מים צלולין במשמרת, ע”ש. וכ”כ המ”ב (סי’ שב ס”ק נט). ומיניה לנד”ד דדרך כלים אלו להיות ספוגים במים לצורך ניקוי הכלים תחת ברז המים, ומכיון שמיוחדים לכך מעיקרא, אין בזה בית מיחוש.

ב). ואכתי נשאר לדון מדין שרייתו זהו כיבוסו, והנה להרמב”ם (פ”ח מהל’ שבת הי”ד) שהתיר לסנן מים אפילו בסודרים, והוב”ד בשו”ע (סי’ שיט ס”י), מוכח שלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו היכא שאינו מתכוון, וכ”כ בביאורו הגר”א (שם). והכא נמי אין דעתו ללבנם כלל, ואף אם הוא פס”ר לא אכפת ליה בליבונם.

אלא דיש לעיין לדעת מרן השו”ע דאסר (שם) לסנן מים צלולים בסודרים משום ליבון, האם יש להתיר בנידון שלפנינו. והנה אם הבגד נקי לכאו’ נחתינן בהא לפלוגתת הפוסקים אם אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בבגד נקי, וגם בדעת מרן השו”ע נחלקו האחרונים בביאור דעתו בזה, דהמג”א (סי’ שלט ס”ק יא), והנשמת אדם (כלל כב אות א’), ס”ל דדעת השו”ע דמותר לשרות בגד נקי במים, אולם לדעת השכנה”ג (סי’ שיט בהגב”י אות יב), הגר”ז (בקונטרס אחרון אות א’), הנהר שלום (סי’ שיט אות ג’) והמשנה ברורה (סי’ שב ד”ה שיש) ס”ל לכולהו לאסור אף כשהבגד נקי, ושכן דעת מרן. אולם גם לשיטתם נצטרך לפרש דמה שהתיר מרן השו”ע (סי’ שיט סעיף י’) ליתן מים צלולין בתוך משמרת, היינו משום שהיא עשויה לכך, ואינו מקפיד על ליבונה, וכמבואר בטור. וא”כ אף בנד”ד יש מקום להקל מכיון שאין דרך בני אדם להקפיד על ליבונו. וכן מוכח ממ”ש השו”ע (סימן שיט סעיף טז) שמים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת, וצ”ע למה לא אמרינן בזה שרייתו זהו כיבוסו להני פוסקים הסוברים דאף בבגד נקי אמרינן כן, ועי’ בשער הציון (שם ס”ק נא) מה שיישב בשם האליה רבה כיון דנשרה רק דבר מועט, לא אמרינן ביה שרייתו זהו כיבוסו. אולם השעה”צ כתב, שתרוצו דחוק, וע”כ חילק דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדבר שאינו מתכוון, ושכ”כ הסמ”ג. וכן צידד בבהגר”א (סי’ שיב ס”ט) דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו כשאינו מתכוון. ולפי דבריהם גם בנד”ד יש להקל. אולם המאמר מרדכי (סי’ שיט ס”ק טז) כתב סברא אחרת בטעם ההיתר של השו”ע, דלפי שהיא מפה המיוחדת לכך אין חשש של ליבון. וכ”כ הבן איש חי (פרשת בשלח סעיף יז). והיינו כמו שנתבאר דבדבר המיוחד לכך לא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו. וכ”כ בספר מנוחת אהבה ח”ב (עמוד רנב ד”ה ולעיקר מה שביאר), ובח”ג (פרק יב). וה”ה בנד”ד, דהדרך לשרות סקו’צ במים ומיוחד לכך להעבירו תחת הברז ואין מקפיד על ליבונו.

ג). ועוד נראה לצדד בזה לקולא, ע”פ מ”ש שכתבו התוס’ (שבת קיא: ד”ה האי), על האי דינא דההולך להקביל פני אביו או רבו עובר עד צווארו במים, והיק’, אמאי לא נימא שרייתו זהו כיבוסו, ותי’ בתי’ הראשון, דאיירי שאין בבגד שום לכלוך, אי נמי, דהוי דרך לכלוך ולא דרך ניקיון ומותר. (והנפק”מ בין ב’ תרוצי התוס’ היכא דהבגד מלוכלך). וראה בב”י (סו”ס שב) שהביא מחלוקת איזה תרוץ הוא עיקר לדינא, שמדברי התוס’ בביצה (יח.) נראה שנקטו תי’ ב’ לדינא, אולם הסמ”ג והסמ”ק וסה”ת נקטו כתי’ קמא. ועי’ ברמ”א (סי’ שב סעיף י’) דתפס לדינא שכל שהוא בדרך לכלוך מותר, וכ”פ שם השו”ע מעיקר הדין. וא”כ הכא נמי שאין דעתו כלל לנקות את הספוג והמטלית המונחים בצמיתות בכיור, והרבה פעמים מערה על גביהם שיורי כוסות וצלחות ופסולת שבהם, ובכה”ג גם אם יתלבנו מהמים הצלולים, לא הוי כי אם דרך לכלכוך ושרי. ולא דמי למה שסיים הרמ”א (סי’ שב סעי’ י’) דאסור ליתן מים ממש על בגד שיש בו מי רגלים כדי לבטלן, וכ’ במ”ב (ס”ק נה) דגם ליטול ידיו עליהם, אין להתיר אף דנעשו שופכין ואע”ג דהוא פס”ר. מ”מ בנד”ד קיל טפי, לפי שלא מתכוין כלל למטלית שבכיור, ודמי למ”ש הביה”ל (סי’ שב ד”ה דלא) לגבי הצעת המטפחת תחת הקטן, דשרי לרחצו ביו”ט אף שממילא מתכבס.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש