שאלה: אם לא כיון על המצווה שעשה אולם בירך קודם עשייתו עליה, האם יצא ידי חובה?
תשובה: אם כיון בברכה יצא בדיעבד ידי חובת המצווה, אולם אם לא כיון בברכה, אף ידי חובת המצווה לא יצא לדעת השו”ע שפסק דמצוות צריכות כוונה.
מקורות: ראה בביאור הלכה (סי’ ס ד”ה טכן הלכה) שכתב, שהיכא דמוכח שכיון לצאת ידי חובה, כגון בק”ש על ידי סדר התפללה ו”בשאר המצוות על ידי הברכות”. מוכח שעצם הברכה נחשב כמכוון ואומר שרוצה לצאת ידי חובת המצווה.
אולם נראה פשוט דכל זה דווקא היכא שמכוין בברכה לצאת ידי חובת המצווה ואז גם אם לא כיון במצווה עצמה יצא, אולם אם גם בברכה לא כיון, לא יצא ידי חובת המצווה לדעת השו”ע דבעינן כוונה. ועי’ היטב במ”ב (סי’ ריג ס”ק יח).