שאלה:
שלום כבוד הרב
אני נשוי כבר חמש שנים, יש לי ולאשתי שני ילדים ברוך ה’. לפי כשבועיים התגלה לי שהסבתא של אשתי, [אמו של חמי] איננה יהודייה. אני כהן, השאלה מה זה אומר לגבי הנישואין שלי ושל אשתי ולגבי הילדים שלנו, האם אנחנו צריכים להתגרש, קשה לי לחשוב על זה.
תשובה:
שלום וברכה
בהחלט מבין אותך ואת הקושי לחשוב על גירושין פתאום.
אקדים וארגיע אותך, אינך צריך לגרש את אשתך, וילדיך כשרים הם,
אולם חשוב שתדע:
ראשית, ככל שאמו של חמיך איננה יהודיה, על פי ההלכה גם חמיך איננו יהודי, במידה וחמיך מעוניין להיות יהודי עליו להתגייר כדת וכדין בפני בית דין אורתודוקסי לגיור.
שנית, אשתך יהודייה לכל דבר ועניין שהרי אמה יהודיה היא, והלאום נקבע לפי האם.
שלישית, למרות שרעייתך יהודייה, בנוגע לאשה שאביה איננו יהודי, נחלקו הפוסקים האם מותר לכהן לשאתה לאשה, להלכה פסק השולחן ערוך שאין לכהן לשאתה לאשה, אך אם נשאת לא תצא.
לפיכך למעשה, אינכם נדרשים להתגרש ואף ילדיכם כהנים כשרים הם.
שאו ברכה וראו נחת מילדיכם.
מקורות ונימוקים:
יהדות הוולד נקבעת על פי האם
הזהות היהודית נקבעת לפי לאום האם ולא לפי לאום האב, לפיכך ככל שאמו של חמיך איננה יהודיה, אף חמיך איננו יהודי.
כפי המבואר בדברי המשנה בפרק עשרה יוחסין קידושין ס”ו: כל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה ואיזה זה זה ולד שפחה ונכרית ע”כ.
מבואר כי וולד שנולד לאם יהודייה ואב גוי, או לאם נכריה ואב יהודי, הוולד מתייחס אחר האם. כך גם פסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן ד’ סעיף ה’, כי יהודי שבא על גויה וילדה הוולד כמותה. בשונה משאר הדתות, בהם מעמד הוולד נקבע לפי מעמד האב.
לפיכך ככל שאמו של חמיך איננו יהודי, חמיך אף הוא איננו יהודי, וככל שחפץ הוא להיות יהודי עליו להתגייר כדת וכדין, בפני בית דין אורתודוכסי לגיור.
אולם רעייתך שנולדה לאם יהודייה, הרי היא יהודייה כשרה על פי ההלכה.
בת שנולדה לאם יהודיה ואב גוי לא תנשא לכהן
למרות שבת ישראל שאמה יהודיה ואביה גוי, הינה יהודייה כשירה כאמור לעיל. נחלקו הראשונים האם כשירה היא גם לכהונה.
דהנה בגמרא ביבמות מ”ה: איתא נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, פשטות דברי הגמרא משמע שהבת כשרה להנשא לכל מי שתחפוץ גם לכהונה, כך גם מורים דברי הרמב”ם. אולם דעת הרא”ש שלמרות שהבת כשרה, פגומה היא לכהונה, מק”ו דאלמנה לכה”ג שאין איסורה שווה בכל בתה פגומה לכהונה, ק”ו לבת ישראל שנבעלה לעכו”ם שאיסורו שווה בכל שבתה תהא פגומה לכהונה, ואילו דעת הרי”ף שהדבר ספק האם הבת כשרה לכהונה או לא.
להלכה פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן ד’ סעיף ה’, כי הבת כשרה אלא שפגומה לכהונה, לכן לכתחילה בת שנולדה לאם יהודייה ואב גוי לא תנשא לכהן.
בת ישראל שאביה גוי ונשאת לכהן האם עליהם להתגרש
לעניין דיעבד, אם נשאת בת ישראל שאביה גוי לכהן, כתבו הב”ש והח”מ דאם נשאת לכהן לא תצא. והיינו טעמא משום שלדעת הרמב”ם הבת כשרה לכהן אף לכתחילה, ואף לדעת הרי”ף אין הדבר אלא ספק.
אולם נחלקו הפוסקים מהו ביאור הדברים אם נשאת לא תצא, האם ההבנה היא שלא מוטל על הצדדים להתגרש כלל מאחר ונשאו כבר זה לזה, או שההבנה היא שאין כופין את הבעל לגרש משום חשש גט מעושה, שהרי יש צד שאין נישואיו אסורים, אולם בוודאי שמוטל עליו החובה לגרש משום החשש שמא אסור הוא הכהן באשתו שאביה גוי.
דעת שער המלך, הביאו הפתחי תשובה אבן העזר סימן ד’ ס”ק ג’, שדווקא בעל כורחו אין כופין אותו להוציא, אולם וודאי שעליו לגרש משום חשש איסור בת גוי לכהן, ולפיכך אף ילדיהם ספק חללים הם.
אולם פשטות דברי הב”ש והח”מ מורים שאם נשאת לא תצא כלל, ואין צריכים להתגרש כלל. כן מורים גם דברי המהרש”ל בים של שלמה, וטעם הדבר הוא כפי המבואר בדברי הגאון רעק”א בחידושיו למסכת יבמות דף מ”ה, משום שאף לדברי הרא”ש דעבדינן ק”ו מאלמנה לכה”ג אין זה אלא מדרבנן ואסמכתא בעלמא הוא, לפיכך לא שייך לומר ספק דאורייתא לחומרא.
כך גם העלה להלכה מרן ביביע אומר חלק ז’ אבן העזר סימן ט’ עיי”ש באות ו’ שכתב בזה”ל, ומצאתי להגאון רבי אברהם רווח בשו”ת ויען אברהם (חאה”ע סי’ עט), שהאריך למעניתו בדין גוי הבא על בת ישראל וילדה בת ונישאת לכהן, אם תצא, ומסקנתו שלא אמרו שהיא פגומה לכהונה אלא לענין לכתחלה, אבל בדיעבד לא תצא, ובפרט לפי מ”ש הגאון רעק”א שכל האיסור אינו אלא מדרבנן וא”כ הו”ל ספיקא דרבנן ולקולא. וכ”כ החלקת מחוקק (סי’ ז ס”ק כו) והבית מאיר (סי’ ה) וכו’.
יתר על כן הוסיף וכתב, וזכור אזכור מה שהוגד לי מרב אחאי גאון הראב”ד הרה”ג המשמ”ח אליקים נר”ו, מזה כמה שנים, דהוה עובדא בכהן שנשא בערכאות בתולה שנולדה מישראלית שנבעלה לגוי, והורה הרה”ג מרא דאתרא להתירה להנשא לכהן בחופה וקידושין כדמו”י, והסכים על ידו מורנו ורבנו עטרת ראשנו ראש הרבנים בארץ ישראל מופת הדור כמהר”ר רפאל מאיר פאניזיל, המרפ”א, זצוק”ל. וצ”ל שטעמם לפי שהנישואין שעל ידי הערכאות הצרפתים אי אפשר להפרידם זה מזה, ותמיד הם קשורים יחדיו זל”ז, ונחשב הדבר כדיעבד, ולכן התירו להם להנשא כדמו”י. ע”כ.
לפיכך בנידון דידן, הואיל והצדדים נשואים, ורק כעת נודע להם שאבי האשה איננו יהודי, על כגון זה נאמר אם נשאת לא תצא, בפרט שיש להם ילדים וקשורים זה בזה.
נוסף לכל זה יש צד לצרף את שיטת המהרשד”ם אה”ז סימן רל”א, הרואה בכל כהני זמנינו כהני ספיקות, והואיל וכך הוא ספק ספיקא, ספק אם בת ישראל שאביה גוי כשר לכהונה או פגום לכהונה, וגם את”ל פגום לכהונה שמא איננו כהן. אף שאין פוסקים כדברי המהרשד”ם, אולם כצירוף נוסף לסלק חשש ניתן לצרפו, כפי שהביא כבר מרן ביבי”א שם חלק ז’ סימן ט’ אותיות א’ – ב’.
על כן למעשה בני הזוג אינם צריכים להתגרש, וילדיהם כהנים כשרים הם ככל כהני זמנינו.
