חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
סופרמרקט עם קופה

קנו שני מוצרים שונים במחירים שונים וקיבלו קופון הנחה

הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

חשבנו לקנות מתנה להורים כל האחים במשותף ‘שייקר’ חשמלי, אחי אמר שהוא רואה את המוצר בזול בעלות של 400 שקלים באתר מכירות מסויים, ביקשתי ממנו שיקנה את המוצר, ובגלל שהמחירים שם זולים אמרתי לו שיקנה גם לי ‘שייקר’ אחר פשוט יותר שעלותו שם 300 שקלים.
לאחר שהוא צירף גם אותי לרכישה, תוך כדי ביצוע התשלום, התברר שיש מבצע באתר שהקונה בסכום העולה על חמש מאות שקלים, מקבל קופון הנחה על מאה שקלים.
השאלה היא האם קופון ההנחה הזה צריך להתחלק בין שני הקונים באחוזים בייחס למחיר ששילמו על השייקר, או שהוא צריך להתחלק שווה בשווה בין שני הקונים. אולי בכלל הקופון מגיע לאח שביצע את הקניה.

תשובה:

האח שביצע את הקניה מוגדר כשליח, לפיכך אילו היה מדובר ב’קופון מתנה’ המזכה אותו לרכוש מוצרים במאה שקלים בקניה זו או אחרת, הקופון היה צריך להתחלק חצי חצי בין השליח לבין המשלחים.
אולם מאחר ומדובר ב’קופון הנחה’ על הקנייה הספציפית בה קנו הרוכשים בסכום העולה על חמש מאות שקלים, אין הקופון מוגדר כמתנה אלא כ’הנחה’, שבא להפחית את מחיר הקניה של המוצרים שרכשו המשלחים. לפיכך הנחה זו שייכת במלואה לרוכשים, שבעצם שילמו פחות על המוצרים אותם קנו.
בנוגע לחלוקת הקופון בין הרוכשים, ככל שהיה מדובר על הנחת עשר אחוז או עשרים אחוז וכדו’, אין ספק שהקופון היה מתחלק בהתאם למחיר המוצרים עליהם שילמו המשלחים, שהרי ההנחה תלויה במחיר ששילמו הרוכשים. אך מאחר וכאן מדובר בקופון הנחה שניתן לרוכשים בסך העולה על חמש מאות שקלים, ועל מנת להגיע לסכום זה תורמים שני הקונים את חלקם בשווה, הקופון צריך להתחלק בין הקונים בשווה.
 

 

מקורות ונימוקים:

הקופון ניתן לרוכשים ולא לשליח

בגמרא בכתובות צ”ח: ישנה מחלוקת בדין שליח שנשלח לקנות סחורה עבור משלחו והוסיף לו המוכר סחורה במתנה בלא תוספת תשלום, האם התוספת למשלח או לשליח. להלכה הביאה הגמרא לדברי ר’ פפא שאמר, הלכתא דבר שיש לו קצבה חולקין, דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות.

טעם הדבר הוא, שכאשר רוכש השליח סחורה שיש לה מחיר קצוב, הרי שהתוספת שקיבל מהמוכר מוגדרת כמתנה, לפיכך מתחלק במתנה עם בעל המעות. אולם כאשר רוכש השליח סחורה שאין לה קצבה, הרי שהתוספת שקיבל בחנות מוגדרת כהנחה ומחיר מוזל על הסחורה, לפיכך כל הסחורה לבעל המעות. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך חושן המשפט סימן קפ”ג סעיף ו’.

חילוק זה שמבואר בגמרא ובפוסקים, מתייחס למקח הנוסף שקיבל השליח בתמורה לכספו של המשלח. אולם בגמרא לא נמצאה התייחסות מפורשת למקרה בו ניתנה הנחה לשליח, למי שייך שווי ההנחה.

התייחסות לנידון הדומה לרכישה בהנחה ניתן למצוא בדברי הרמ”א בחושן המשפט סימן קפ”ג סעיף ט’ שהביא לדברי הגהות מרדכי בכתובות, שכתב על מי שנתן ביד חבירו חמישים זהובים בכדי להתפשר עם בעלי חובותיו, והצליח השליח להתפשר עמם בעשרים וחמש זהובים, המותר למשלח. עוד הביא שם הרמ”א שכך הדין גם אם נתן המשלח לשליח מאתים זוז לשלם לעובד כוכבים, והשליח הטעה לעובד כוכבים ונתן לו רק מאה, והעובד כוכבים סבור שנתן לו מאתים, דהכל למשלח, דהוה ליה כאילו מחל העובד כוכבים חצי החוב, דהוי של משלח.

מבואר שבכל מקרה בו מסיבה כל שהיא נותר כסף המשלח בעינו, חוזר הוא למשלח. יעויין בזה עוד בדברי השו”ע חו”מ קפ”ג סעיפים ח’ ט’, ובדברי הסמ”ע שם ס”ק כ”ה כ”ו.

יעויין עוד בספר מנחת שלמה שהסיק כך, שהנחה שניתנה לשליח, מותירה את הפרש מחיר ההנחה כולו למשלח. כן כתב גם בספר פתחי חושן פרק י”א ועיין שם בהערה כ”ו.

לפיכך בנידון שלפנינו, אין ספק כי הקופון שמהווה קופון הנחה ולא קופון מתנה, שהרי אי אפשר לרכוש באמצעותו בקניה אחרת, ניתן לקונים, שבעצם רכשו את המוצר במחיר נמוך מהמחיר הראשוני הרשום על המוצר.

 

הקופון מתחלק שווה בשווה ולא ביחס למחיר הקניה

בנוגע לשאלה כיצד יתחלק קופון ההנחה בין הרוכשים, האם בהתאם לגובה התשלום ששילמו על המוצרים, או שווה בשווה. יש לחלק ולהבחין בזה בין סוגי ההנחות, שככל שההנחה ניתנת ביחס למחיר הקניה, כגון שההנחה עומדת על עשרה אחוז או עשרים אחוז ממחיר הקניה, תתחלק ההנחה ביחס לתשלום.

אולם ככל שההנחה ניתנה מכוח העובדה שהרכישה הגיעה לסך חמש מאות שקלים, ההנחה צריכה להתחלק שווה בשווה בין כלל הגורמים שגרמו לכך שהגיעו לסכום של חמש מאות שקלים.

כפי שמבואר בהלכות שותפים חו”מ סימן קע”ו סעיף ה’, וביתר ביאור בדברי הסמ”ע שם ס”ק ט”ו, שכתב לבאר כי כל שותפות בדבר שיכולים לרכוש אותו רק אם ישתתפו בו כלל השותפים יחד, כגון שור חי וכדו’, הרווח מתחלק בין כלל השותפים בשווה, ללא ייחס ההשקעה של כל שותף ברכישת השור.

כך גם כתב בנתיבות המשפט שם סימן קע”ו ס”ק י’ בזה”ל, אמנם נראה דאפילו הריווח או ההפסד העולה כשהמעות עדיין בעין, מ”מ אותו הריווח שעלה שלא היה באפשרי להרוויח בזה בלא זה, כגון שאין נותנין הריווח רק מחמת שמוכרין הכל ביחד, ודאי השכר לאמצע מטעם שכתב הסמ”ע דהחלקים מצורפים, והטעם שכתב סמ”ע בס”ק זה דאף אם היה ביד כל אחד בביתו, לא שייך כאן, דהא אין נותנין ריווח רק מחמת מכירת הכל ביחד דוקא, עכ”ל.

שאלה:

חשבנו לקנות מתנה להורים כל האחים במשותף ‘שייקר’ חשמלי, אחי אמר שהוא רואה את המוצר בזול בעלות של 400 שקלים באתר מכירות מסויים, ביקשתי ממנו שיקנה את המוצר, ובגלל שהמחירים שם זולים אמרתי לו שיקנה גם לי ‘שייקר’ אחר פשוט יותר שעלותו שם 300 שקלים.

לאחר שהוא צירף גם אותי לרכישה, תוך כדי ביצוע התשלום, התברר שיש מבצע באתר שהקונה בסכום העולה על חמש מאות שקלים, מקבל קופון הנחה על מאה שקלים.

השאלה היא האם קופון ההנחה הזה צריך להתחלק בין שני הקונים באחוזים בייחס למחיר ששילמו על השייקר, או שהוא צריך להתחלק שווה בשווה בין שני הקונים. אולי בכלל הקופון מגיע לאח שביצע את הקניה.

תשובה:

האח שביצע את הקניה מוגדר כשליח, לפיכך אילו היה מדובר ב’קופון מתנה’ המזכה אותו לרכוש מוצרים במאה שקלים בקניה זו או אחרת, הקופון היה צריך להתחלק חצי חצי בין השליח לבין המשלחים.

אולם מאחר ומדובר ב’קופון הנחה’ על הקנייה הספציפית בה קנו הרוכשים בסכום העולה על חמש מאות שקלים, אין הקופון מוגדר כמתנה אלא כ’הנחה’, שבא להפחית את מחיר הקניה של המוצרים שרכשו המשלחים. לפיכך הנחה זו שייכת במלואה לרוכשים, שבעצם שילמו פחות על המוצרים אותם קנו.

בנוגע לחלוקת הקופון בין הרוכשים, ככל שהיה מדובר על הנחת עשר אחוז או עשרים אחוז וכדו’, אין ספק שהקופון היה מתחלק בהתאם למחיר המוצרים עליהם שילמו המשלחים, שהרי ההנחה תלויה במחיר ששילמו הרוכשים. אך מאחר וכאן מדובר בקופון הנחה שניתן לרוכשים בסך העולה על חמש מאות שקלים, ועל מנת להגיע לסכום זה תורמים שני הקונים את חלקם בשווה, הקופון צריך להתחלק בין הקונים בשווה.

 

 

מקורות ונימוקים:

הקופון ניתן לרוכשים ולא לשליח

בגמרא בכתובות צ”ח: ישנה מחלוקת בדין שליח שנשלח לקנות סחורה עבור משלחו והוסיף לו המוכר סחורה במתנה בלא תוספת תשלום, האם התוספת למשלח או לשליח. להלכה הביאה הגמרא לדברי ר’ פפא שאמר, הלכתא דבר שיש לו קצבה חולקין, דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות.

טעם הדבר הוא, שכאשר רוכש השליח סחורה שיש לה מחיר קצוב, הרי שהתוספת שקיבל מהמוכר מוגדרת כמתנה, לפיכך מתחלק במתנה עם בעל המעות. אולם כאשר רוכש השליח סחורה שאין לה קצבה, הרי שהתוספת שקיבל בחנות מוגדרת כהנחה ומחיר מוזל על הסחורה, לפיכך כל הסחורה לבעל המעות. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך חושן המשפט סימן קפ”ג סעיף ו’.

חילוק זה שמבואר בגמרא ובפוסקים, מתייחס למקח הנוסף שקיבל השליח בתמורה לכספו של המשלח. אולם בגמרא לא נמצאה התייחסות מפורשת למקרה בו ניתנה הנחה לשליח, למי שייך שווי ההנחה.

התייחסות לנידון הדומה לרכישה בהנחה ניתן למצוא בדברי הרמ”א בחושן המשפט סימן קפ”ג סעיף ט’ שהביא לדברי הגהות מרדכי בכתובות, שכתב על מי שנתן ביד חבירו חמישים זהובים בכדי להתפשר עם בעלי חובותיו, והצליח השליח להתפשר עמם בעשרים וחמש זהובים, המותר למשלח. עוד הביא שם הרמ”א שכך הדין גם אם נתן המשלח לשליח מאתים זוז לשלם לעובד כוכבים, והשליח הטעה לעובד כוכבים ונתן לו רק מאה, והעובד כוכבים סבור שנתן לו מאתים, דהכל למשלח, דהוה ליה כאילו מחל העובד כוכבים חצי החוב, דהוי של משלח.

מבואר שבכל מקרה בו מסיבה כל שהיא נותר כסף המשלח בעינו, חוזר הוא למשלח. יעויין בזה עוד בדברי השו”ע חו”מ קפ”ג סעיפים ח’ ט’, ובדברי הסמ”ע שם ס”ק כ”ה כ”ו.

יעויין עוד בספר מנחת שלמה שהסיק כך, שהנחה שניתנה לשליח, מותירה את הפרש מחיר ההנחה כולו למשלח. כן כתב גם בספר פתחי חושן פרק י”א ועיין שם בהערה כ”ו.

לפיכך בנידון שלפנינו, אין ספק כי הקופון שמהווה קופון הנחה ולא קופון מתנה, שהרי אי אפשר לרכוש באמצעותו בקניה אחרת, ניתן לקונים, שבעצם רכשו את המוצר במחיר נמוך מהמחיר הראשוני הרשום על המוצר.

 

הקופון מתחלק שווה בשווה ולא ביחס למחיר הקניה

בנוגע לשאלה כיצד יתחלק קופון ההנחה בין הרוכשים, האם בהתאם לגובה התשלום ששילמו על המוצרים, או שווה בשווה. יש לחלק ולהבחין בזה בין סוגי ההנחות, שככל שההנחה ניתנת ביחס למחיר הקניה, כגון שההנחה עומדת על עשרה אחוז או עשרים אחוז ממחיר הקניה, תתחלק ההנחה ביחס לתשלום.

אולם ככל שההנחה ניתנה מכוח העובדה שהרכישה הגיעה לסך חמש מאות שקלים, ההנחה צריכה להתחלק שווה בשווה בין כלל הגורמים שגרמו לכך שהגיעו לסכום של חמש מאות שקלים.

כפי שמבואר בהלכות שותפים חו”מ סימן קע”ו סעיף ה’, וביתר ביאור בדברי הסמ”ע שם ס”ק ט”ו, שכתב לבאר כי כל שותפות בדבר שיכולים לרכוש אותו רק אם ישתתפו בו כלל השותפים יחד, כגון שור חי וכדו’, הרווח מתחלק בין כלל השותפים בשווה, ללא ייחס ההשקעה של כל שותף ברכישת השור.

כך גם כתב בנתיבות המשפט שם סימן קע”ו ס”ק י’ בזה”ל, אמנם נראה דאפילו הריווח או ההפסד העולה כשהמעות עדיין בעין, מ”מ אותו הריווח שעלה שלא היה באפשרי להרוויח בזה בלא זה, כגון שאין נותנין הריווח רק מחמת שמוכרין הכל ביחד, ודאי השכר לאמצע מטעם שכתב הסמ”ע דהחלקים מצורפים, והטעם שכתב סמ”ע בס”ק זה דאף אם היה ביד כל אחד בביתו, לא שייך כאן, דהא אין נותנין ריווח רק מחמת מכירת הכל ביחד דוקא, עכ”ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש