חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אסי הלוי אבן יולי משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

ה:

שלום וישע רב

בימינו אנו, שבקמח לבן המשווק לבתים לא מוצאים תולעים אף פעם, האם חובה לנפות את הקמח בנפת משי או לא.

 

תשובה:

בה:

אין חובה ואף אין צריך כלל לנפות את הקמח בימינו אנו, והמחמיר תבא עליו ברכה. אלא אם כן רואה עיפוש או כעין קורי עכביש בקמח, אז חובה לנפות את הקמח בנפת משי.

מקורות:

הרמ”א (יו”ד סי’ פד ס”ס ח) פסק כרשב”א שחיוב בדיקת תולעים תלוי במיעוט המצוי, ובב”י שם הביא עוד כן מהר”ן, ודיליף הכי ברמב”ם וברא”ש, ועע”ש. והכי הוא הסכמת הפוסקים כפי שפשוט. נמצא שאם אין מיעוט המצוי של חשש מציאות התולעים באותו הדבר, אין חיוב בדיקה.

 

גדר מיעוט המצוי

ברם מהו גדר מיעוט המצוי, הנה כבר עמד על כך בשו”ת הריב”ש (סי’ קצא) שהוא מיעוט הקרוב לרוב. וכדבריו הקל בשו”ת מנחת שמואל פנחסי (ח”א יו”ד ס”ס יז) ושיש ראשונים שאינם חוששים למיעוט המצוי ע”ש. וכן פסק מכח דברי הריב”ש בספר ילקו”י בדוכתי טובי בהלכות תולעים, (כגון בחלק איסור והיתר כרך ב עמ’ ריא הלכות תולעים סי’ פד סעיף יג), ובילקו”י מצוות התלויות בארץ (ח”ג עמ’ תיד) ועוד, ושלא כאחרוני זמנינו. וכן בקיצור שולחן ערוך שבהוצאת ישיבת כסא רחמים בסופו, הכי נקיט ואזיל הגאון הנאמ”ן לתפוס כריב”ש, וכדעבדינן בכל דוכתי לתפוס כדברי הראשונים בפני האחרונים וכנודע, ושם נמשך אחר הרה”ג פרץ ממקסיקו שהחליט שגדר קרוב לרוב של הריב”ש היינו 30 אחוזים, ועל פי זה עשה בדיקה לכל דברים החייבים בדיקת תולעים מי יש בו 30 אחוזים שחייב בדיקה ומי לא, ושם מופיעה טבלה של מיני הפירות והירקות המצוים. שוב ראיתי להרה”ג שניאור זלמן רווח בתולעת שני ד”ח על דיני תולעים ובח”א (פ”ז סעיף ג עמ’ צב בהערה) מביא את דברי האחרונים המחמירים ושוב כותב, אולם בשבתי עם מו”ר הראש”ל הגר”ע יוסף שליט”א, אמר לי כמה פעמים שאפשר והשיעור הוא הרבה יותר מעשה אחוזים, ובכל אופן המחמיר לא יחמיר בפחות מעשרה אחוזים, וכפי הנראה מהמשכנות יעקב. עכ”ל. וניכר שדעת הרב עובדיה היא כריב”ש [שלא הזכירה שם] וכמו שפשוט, ורק שהמחמיר לא יחמיר בפחות מעשר אחוז. [אגב בואנו הלום הנה הב”י (או”ח סי’ תלז) יצא לחלק מתי יש חובה לברר ומתי לא, וכתב דבטרפויות כיון שיש לבהמה חזקת כשרות א”צ לברר, ואילו בבדיקת חמץ שכל השנה הבית בחזקת שאינו בדוק חובה לבדוק. וממילא מובן שבתולעים א”צ לברר ולבדוק כל שהוא מיעוט, כיון שאינו בחזקת תולעים. וכאמור תלו זאת הראשונים במיעוט המצוי.] ועל כן יש לדחות את אחרוני דורנו שכל אחד אמר מסברא דנפשיה שיעור למיעוט המצוי, זה אומר עשרה אחוז, וזה שמונה, וזה חמש, וכיוצ”ב. [ליקוט דעות אלו הובא במבוא לספר של הרב ויא שליט”א על תולעים, שהלך צדיק לשאול את גדולי הדור בהאי מילתא וגם בתולעת שני (שם).]

לאור האמור, בנידו”ד גבי ניפוי קמח, כיון דאכשור דרי ואין כלל תולעים בקמח ביתי, רק במקרים נדירים עד מאוד. לא מבעי לריב”ש דהלכה כוותיה, דא”צ בדיקה וניפוי הקמח. אלא אף לדעת אחרוני זמנינו אין צריך הקמח ניפוי, שהרי בקמח לא נמצאים תולעים אפילו בחמש אחוז. והחפץ להחמיר תע”ב, ברם אין זה מדינא, אלא חסידות גדולה ועצומה.

שאלה:

שלום וישע רב

בימינו אנו, שבקמח לבן המשווק לבתים לא מוצאים תולעים אף פעם, האם חובה לנפות את הקמח בנפת משי או לא.

 

תשובה:

אין חובה ואף אין צריך כלל לנפות את הקמח בימינו אנו, והמחמיר תבא עליו ברכה. אלא אם כן רואה עיפוש או כעין קורי עכביש בקמח, אז חובה לנפות את הקמח בנפת משי.

מקורות:

הרמ”א (יו”ד סי’ פד ס”ס ח) פסק כרשב”א שחיוב בדיקת תולעים תלוי במיעוט המצוי, ובב”י שם הביא עוד כן מהר”ן, ודיליף הכי ברמב”ם וברא”ש, ועע”ש. והכי הוא הסכמת הפוסקים כפי שפשוט. נמצא שאם אין מיעוט המצוי של חשש מציאות התולעים באותו הדבר, אין חיוב בדיקה.

 

גדר מיעוט המצוי

ברם מהו גדר מיעוט המצוי, הנה כבר עמד על כך בשו”ת הריב”ש (סי’ קצא) שהוא מיעוט הקרוב לרוב. וכדבריו הקל בשו”ת מנחת שמואל פנחסי (ח”א יו”ד ס”ס יז) ושיש ראשונים שאינם חוששים למיעוט המצוי ע”ש. וכן פסק מכח דברי הריב”ש בספר ילקו”י בדוכתי טובי בהלכות תולעים, (כגון בחלק איסור והיתר כרך ב עמ’ ריא הלכות תולעים סי’ פד סעיף יג), ובילקו”י מצוות התלויות בארץ (ח”ג עמ’ תיד) ועוד, ושלא כאחרוני זמנינו. וכן בקיצור שולחן ערוך שבהוצאת ישיבת כסא רחמים בסופו, הכי נקיט ואזיל הגאון הנאמ”ן לתפוס כריב”ש, וכדעבדינן בכל דוכתי לתפוס כדברי הראשונים בפני האחרונים וכנודע, ושם נמשך אחר הרה”ג פרץ ממקסיקו שהחליט שגדר קרוב לרוב של הריב”ש היינו 30 אחוזים, ועל פי זה עשה בדיקה לכל דברים החייבים בדיקת תולעים מי יש בו 30 אחוזים שחייב בדיקה ומי לא, ושם מופיעה טבלה של מיני הפירות והירקות המצוים. שוב ראיתי להרה”ג שניאור זלמן רווח בתולעת שני ד”ח על דיני תולעים ובח”א (פ”ז סעיף ג עמ’ צב בהערה) מביא את דברי האחרונים המחמירים ושוב כותב, אולם בשבתי עם מו”ר הראש”ל הגר”ע יוסף שליט”א, אמר לי כמה פעמים שאפשר והשיעור הוא הרבה יותר מעשה אחוזים, ובכל אופן המחמיר לא יחמיר בפחות מעשרה אחוזים, וכפי הנראה מהמשכנות יעקב. עכ”ל. וניכר שדעת הרב עובדיה היא כריב”ש [שלא הזכירה שם] וכמו שפשוט, ורק שהמחמיר לא יחמיר בפחות מעשר אחוז. [אגב בואנו הלום הנה הב”י (או”ח סי’ תלז) יצא לחלק מתי יש חובה לברר ומתי לא, וכתב דבטרפויות כיון שיש לבהמה חזקת כשרות א”צ לברר, ואילו בבדיקת חמץ שכל השנה הבית בחזקת שאינו בדוק חובה לבדוק. וממילא מובן שבתולעים א”צ לברר ולבדוק כל שהוא מיעוט, כיון שאינו בחזקת תולעים. וכאמור תלו זאת הראשונים במיעוט המצוי.] ועל כן יש לדחות את אחרוני דורנו שכל אחד אמר מסברא דנפשיה שיעור למיעוט המצוי, זה אומר עשרה אחוז, וזה שמונה, וזה חמש, וכיוצ”ב. [ליקוט דעות אלו הובא במבוא לספר של הרב ויא שליט”א על תולעים, שהלך צדיק לשאול את גדולי הדור בהאי מילתא וגם בתולעת שני (שם).]

לאור האמור, בנידו”ד גבי ניפוי קמח, כיון דאכשור דרי ואין כלל תולעים בקמח ביתי, רק במקרים נדירים עד מאוד. לא מבעי לריב”ש דהלכה כוותיה, דא”צ בדיקה וניפוי הקמח. אלא אף לדעת אחרוני זמנינו אין צריך הקמח ניפוי, שהרי בקמח לא נמצאים תולעים אפילו בחמש אחוז. והחפץ להחמיר תע”ב, ברם אין זה מדינא, אלא חסידות גדולה ועצומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

סימן שאלה
במעגל החיים

קבורת שלייה

מקורות ונימוקים: בשו”ת אגרות משה (יורה דעה חלק א סימן רלא) הביא בשם הנו”ב תנינא (סי’ רט) שכתב בפשיטות שליכא

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש