חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

אבי ז”ל נפטר לפני כמה חודשים, בצוואתו כתב את כל נכסיו לילדיו, אבי נישא לפני כחמש שנים לאשה אחרת, [לאחר פטירת אמנו לפני שבע שנים], והתגורר עם אשתו בדירה ששכרו לאחר נישואיהם. כעת האלמנה מבקשת שנמשיך לשלם את שכר הדירה בה היא מתגוררת מירושת אבינו כפי שהתחייב אבינו בכתובה למדור האלמנה.
השאלה היא האם עלינו לתת לה מזונות ומדור מירושת האב, הואיל ולאלמנה יש דירה משל עצמה המושכרת ומכניסה שכ”ד גבוה.
 

תשובה:

חיוב מדור אלמנה זהה לחיוב מזונות אלמנה שהוא חיוב שמתחייב הבעל לאשתו בעת נישואיהם לדאוג לאשתו למדור ולמזונות מכספו אף לאחר מותו, [כל זמן שאיננו תובעת את תשלום הכתובה ולא נשאת לאחר]. תשלום זה איננו תלוי אם יש לאלמנה מדור משל עצמה או לא, לפיכך למרות שיש לאלמנה דירה משלה, כספי הירושה משועבדים לתשלום מדור האלמנה כל זמן שהיא לא נשאת לאדם אחר.[1]
 

מקורות וציונים:

מתני’ כתובות נ”ב: לא כתב הבעל בכתובה את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין, מבואר כי חכמים תקנו שהבעל מתחייב בעת נישואיו לדאוג למדור אשתו אף לאחר מותו, וחיוב זה הוא מתנאי בית דין אף אם לא כתבו הבעל במפורש בכתובה.

 

נחלקו הראשונים האם חיוב זה קיים אף כאשר האלמנה נטלה את כתובתה, דעת הרשב”א שהחיוב במדור שייך אף במידה שנטלה האלמנה את כתובתה, אולם ראשונים אחרים חולקים, ולהלכה פסק הבית שמואל באבן העזר סימן צ”ד ס”ק א’ כי אם תבעה האלמנה את כתובתה הפסידה את זכותה לקבלת מדור מירושת בעלה.

 

בנוגע לחיוב היורשים במדור אלמנה במקרה בו לאלמנה יש דירה משל עצמה, יעויין בפסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין י”א עמוד תקכ”ד בהערה ב’, שם התבאר כי בהיות ויסוד חיוב המדור דומה לחיוב המזונות, כפי שמורה לשון השולחן ערוך שנביא להלן, לפיכך כשם שהבעל חייב במזונות אשתו אף אם יש לה כסף משל עצמה קודם לנישואיה, כך גם האלמנה זכאית למדור מירושת בעלה שמת אף אם יש לה דירה משל עצמה.

זה לשון השולחן ערוך אבהע”ז סימן צ”ד סעיף א’ כדרך שניזונית אלמנתו מנכסיו כך נותנים לה כסות וכלי תשמיש ומדור וכו’. מבואר כי חיוב המדור הוא חלק מחיוב המזונות.

למרות שישנו גם חיוב עצמאי למדור מכח תנאי כתובה מיוחד, אך חיובו הוא כגדרי החיוב של המזונות. לפיכך כשם שבמזונות חייב ליתן לה אפילו יש לה כסף למזונותיה ממקום אחר, כך גם תשלום מדור מכספי ירושת הבעל, חייב ליתן לה אף אם יש לה דירה משל עצמה או כסף לשכור דירה מעצמה.

כפי שכתב בשו”ת חתם סופר אבהע”ז ח”א סי’ קל”א דאפילו יש לה כמה אלפים מ”מ היא תובעת מזונותיה, למרות שהחתם סופר מיירי במזונות אשה, הוא הדין למזונות אלמנה, ועיין רב פעלים ח”ב אבהע”ז סי’ ל”ב ומשפטי שמואל סי’ ל אות ג, שכתבו כי האלמנה עדיפה מאשה בחיוב המזונות לעניין מותר.

לפיכך בנידון השאלה, על היורשים לשכור מכספי ירושת אביהם דירה לאלמנה, כל זמן שלא נשאת לאחר ולא תבעה את כתובתה.
[1] חשוב לציין כי במקרה בו האלמנה זוכה בירושת הבעל שלא מכוח צוואה, אלא מכוח חוק יחסי ממון, ככל שנוטלת היא מכוח החוק יותר ממה שמגיע לה על פי דין תורה, מאבדת במקביל את זכותה לקבל מדור אלמנה מכוח הכתובה, שהרי אין האשה זכאית גם לזכויות העומדות בחוק וגם לזכויות העומדות מדין תורה.
יעויין בזה בפסק דין שכתב הראש”ל ונשיא בית הדין הגדול הרה”ג יצחק יוסף שליט”א, [תיק מספר 1022288/2 אדר א’ תשע”ו] שם העלה על מקרה בו האלמנה ירשה חלק בדירת הבעל יותר מזכויותיה על פי דין התורה, והיורשים טוענים שהאלמנה נטלה ממון שלא כדין של תורה, ואין היא רשאית ליטול גם זכות מדור לפי דין תורה. בזה”ל: טענה זו צודקת מאוד ולמעשה מעוגנת בחוק. כפי המופיע בסעיף 11 (ג) לחוק הירושה וכו’.

שאלה:

אבי ז”ל נפטר לפני כמה חודשים, בצוואתו כתב את כל נכסיו לילדיו, אבי נישא לפני כחמש שנים לאשה אחרת, [לאחר פטירת אמנו לפני שבע שנים], והתגורר עם אשתו בדירה ששכרו לאחר נישואיהם. כעת האלמנה מבקשת שנמשיך לשלם את שכר הדירה בה היא מתגוררת מירושת אבינו כפי שהתחייב אבינו בכתובה למדור האלמנה.

השאלה היא האם עלינו לתת לה מזונות ומדור מירושת האב, הואיל ולאלמנה יש דירה משל עצמה המושכרת ומכניסה שכ”ד גבוה.

 

תשובה:

חיוב מדור אלמנה זהה לחיוב מזונות אלמנה שהוא חיוב שמתחייב הבעל לאשתו בעת נישואיהם לדאוג לאשתו למדור ולמזונות מכספו אף לאחר מותו, [כל זמן שאיננו תובעת את תשלום הכתובה ולא נשאת לאחר]. תשלום זה איננו תלוי אם יש לאלמנה מדור משל עצמה או לא, לפיכך למרות שיש לאלמנה דירה משלה, כספי הירושה משועבדים לתשלום מדור האלמנה כל זמן שהיא לא נשאת לאדם אחר.[1]

 

מקורות וציונים:

מתני’ כתובות נ”ב: לא כתב הבעל בכתובה את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין, מבואר כי חכמים תקנו שהבעל מתחייב בעת נישואיו לדאוג למדור אשתו אף לאחר מותו, וחיוב זה הוא מתנאי בית דין אף אם לא כתבו הבעל במפורש בכתובה.

 

נחלקו הראשונים האם חיוב זה קיים אף כאשר האלמנה נטלה את כתובתה, דעת הרשב”א שהחיוב במדור שייך אף במידה שנטלה האלמנה את כתובתה, אולם ראשונים אחרים חולקים, ולהלכה פסק הבית שמואל באבן העזר סימן צ”ד ס”ק א’ כי אם תבעה האלמנה את כתובתה הפסידה את זכותה לקבלת מדור מירושת בעלה.

 

בנוגע לחיוב היורשים במדור אלמנה במקרה בו לאלמנה יש דירה משל עצמה, יעויין בפסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין י”א עמוד תקכ”ד בהערה ב’, שם התבאר כי בהיות ויסוד חיוב המדור דומה לחיוב המזונות, כפי שמורה לשון השולחן ערוך שנביא להלן, לפיכך כשם שהבעל חייב במזונות אשתו אף אם יש לה כסף משל עצמה קודם לנישואיה, כך גם האלמנה זכאית למדור מירושת בעלה שמת אף אם יש לה דירה משל עצמה.

זה לשון השולחן ערוך אבהע”ז סימן צ”ד סעיף א’ כדרך שניזונית אלמנתו מנכסיו כך נותנים לה כסות וכלי תשמיש ומדור וכו’. מבואר כי חיוב המדור הוא חלק מחיוב המזונות.

למרות שישנו גם חיוב עצמאי למדור מכח תנאי כתובה מיוחד, אך חיובו הוא כגדרי החיוב של המזונות. לפיכך כשם שבמזונות חייב ליתן לה אפילו יש לה כסף למזונותיה ממקום אחר, כך גם תשלום מדור מכספי ירושת הבעל, חייב ליתן לה אף אם יש לה דירה משל עצמה או כסף לשכור דירה מעצמה.

כפי שכתב בשו”ת חתם סופר אבהע”ז ח”א סי’ קל”א דאפילו יש לה כמה אלפים מ”מ היא תובעת מזונותיה, למרות שהחתם סופר מיירי במזונות אשה, הוא הדין למזונות אלמנה, ועיין רב פעלים ח”ב אבהע”ז סי’ ל”ב ומשפטי שמואל סי’ ל אות ג, שכתבו כי האלמנה עדיפה מאשה בחיוב המזונות לעניין מותר.

לפיכך בנידון השאלה, על היורשים לשכור מכספי ירושת אביהם דירה לאלמנה, כל זמן שלא נשאת לאחר ולא תבעה את כתובתה.

[1] חשוב לציין כי במקרה בו האלמנה זוכה בירושת הבעל שלא מכוח צוואה, אלא מכוח חוק יחסי ממון, ככל שנוטלת היא מכוח החוק יותר ממה שמגיע לה על פי דין תורה, מאבדת במקביל את זכותה לקבל מדור אלמנה מכוח הכתובה, שהרי אין האשה זכאית גם לזכויות העומדות בחוק וגם לזכויות העומדות מדין תורה.
יעויין בזה בפסק דין שכתב הראש”ל ונשיא בית הדין הגדול הרה”ג יצחק יוסף שליט”א, [תיק מספר 1022288/2 אדר א’ תשע”ו] שם העלה על מקרה בו האלמנה ירשה חלק בדירת הבעל יותר מזכויותיה על פי דין התורה, והיורשים טוענים שהאלמנה נטלה ממון שלא כדין של תורה, ואין היא רשאית ליטול גם זכות מדור לפי דין תורה. בזה”ל: טענה זו צודקת מאוד ולמעשה מעוגנת בחוק. כפי המופיע בסעיף 11 (ג) לחוק הירושה וכו’.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש