שאלה: שלום כבוד הרב .
כמה שאלות על סעודה שלישית בשבת: להבדיל מ 2 הסעודות הראשונות של שבת שכידוע פשוט שצריך לאכול לחם
א) באופן כללי, חייבים לאכול סעודה שלישית?
ב) אם חייבים בעיקרון לאכול, במצב שאדם היה מעדיף לא לאכול כי הוא יחסית שבע אז הוא פטור?
ג) אם אדם שבע לא חייב בסעודה, אז היה צריך להשתדל מלכתחילה לא להגיע למצב כזה?
ד) אם רוצה לאכול עוגה במקום לחם ?
ה) מה נכתב על חשיבות סעודה זו?
תשובה: שאלותיך במקום בפרט בשבתות אלו של החורף שזמן סעודה ג’ מתקצר והולך ורבים שבעים מסעודת הבוקר, וע”כ נשיב בקצרה אודות שאלותיך:
א. יש להשתדל לאכול לחם גם בסעודה שלישית, ולפי הזוהר והקבלה חובתה שווה ליתר הסעודות, אמנם לפי הפשט אין חובתה כמו ביתר הסעודות שהינם בפת דווקא,
וע”כ כשחש תחושת שבע והאכילה קשה עליו, אין עליו חיוב סעודה כלל, דסעודת שבת לעונג ניתנה ולא לצער, אמנם אם יכול יקיים סעודה זו, בכביצה (54 גרם) עוגות – ה’ מיני דגן, ואם גם זה קשה לו, יאכל כזית בשר או דגים או אפילו פירות וירקות, ודי בזה. (וטוב יותר בעוגות שהם ספק פת הבאה בכיסנין).
ב. בודאי דלכתחילה כל אדם יקיים עיקר ההלכה, ולא יביא עצמו לידי שבע על ידי אכילה מופרזת בסעודת הבוקר, או בין הסעודות, וע”ז נאמר החכם עיניו בראשו.
והמקפיד בג’ סעודות, עליו נאמר, שניצל משלש פורעניות: מחבלו של משיח וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גיהנם. ובכלל זה הצלה מהצרות שניתרבו בדורנו ה’ ירחם.
מקורות: גמ’ מסכת שבת (דף קיז:), שלחן ערוך (סי’ רצא סעיף ה’), בן איש חי (פ’ חיי שרה), ובס’ חזון עובדיה – שבת
