שאלה:
שלום הרב.
יש לי עץ אפרסמון ורציתי להשתיל על העץ הזה ענף קטן של עץ אפרסמון שונה ופרודוקטיבי יותר.
יש עץ כזה באוניברסיטה המקומית, ניסיתי כמה פעמים ללא הצלחה ליצור קשר עם מישהו שם שייתן לי רשות להסיר כמה ענפים מהעץ.
לפני כמה ימים מצאתי את עצמי בקמפוס מול העץ ולא יכולתי להתאפק לקחת כמה ענפים ללא רשות. אחרי שהגעתי הביתה, או אפילו בזמן שחתכתי את הענפים, הבנתי שאני גונב.
השאלה שלי היא איך אני עושה תשובה לפעולה הזאת. אין אף אחד שאני יכול להחזיר את הענפים האלה, האדם האחראי לא עונה לשיחות הטלפון שלי לבקש רשות להשתמש בהם.
אני יכול לתת צדקה לארגון, אבל אני לא יודע איך לעשות את התשובה הנכונה ולנקות את המצפון שלי. מהי הדרך ההלכתית לפתור סוגיה זו?
אני יכול להשתמש בענפים האלה? אני צריך להשליך אותם?
אני מודה לך מאוד מראש לעצתך. כל טוב.
תשובה:
צדקת בדבריך, קציצת ענפים או נטילת כל דבר ללא רשות הוא אסור ונחשב גזל. הפעולה המתבקשת כעת היא השבת הגזלה, אלא שבנידון השאלה לא ניתן ואין תועלת להשיב ענפים לאחר שנקצצו הואיל ולאוניברסיטה לא יהיה מה לעשות בהם, מצד שני אם לא תשתמש בהם הענפים יתייבשו ויאבדו.
לכן הדבר הנכון לעשות כרגע הוא, שתרשום אצלך חוב ממוני לשלם לאוניברסיטה עבור הענפים שנטלת, לאחר רישום החוב תוכל להשתמש בענפים אלו לצרכך או לכל צורך אחר שתחליט.
ככל שלא תמצא את האדם המתאים באוניברסיטה לשלם לו על הענפים, תוכל לתרום לקופה ציבורית של האוניברסיטה או לחילופין לקופה ציבורית כללית.
בברכת הצלחה בכל מעשי ידיך.
מקורות ונימוקים:
ראשית חשוב להבהיר כי למרות שהשנה היא שנת השמיטה, מאחר והשאלה היא מארה”ב, לפיכך אין כאן עניין של הפקר ושמיטה כלל.
לגוף השאלה, גזל הגוי אסור כפי המבואר בשולחן ערוך סימן שנ”ט סעיף א’, אמנם נחלקו הראשונים אם אסור הוא גזל הגוי מדאורייתא או מדרבנן כפי המבואר בדברי הש”ך שם ס”ק ב’, אכן לכו”ע גזל הגוי אסור הוא.
אולם, למרות האיסור, הסכימו הפוסקים כי אין חיוב השבה בגוי מדאורייתא אלא מדרבנן משום חילול ה’, כפי המבואר בדברי נתיבות המשפט סימן שמ”ח ס”ק א’. אף שהיה מקום ללמוד שבכל מקום בגזל הגוי ישנו חיוב השבה מדרבנן, בפתחי חושן כתב כי אין חיוב השבת גזל הגוי אלא במקום שיש בו חילול ה’. עיין פתחי חושן הלכות גניבה פרק ד’ סעיף י”ט ובהערה שם.
לפיכך בנידון ההשבה מעיקר הדין ניתן לפטור את הגזלן מחיוב ההשבה, אולם פשטות דברי נתיבות המשפט נראה שישנו חיוב השבה מדרבנן בכל גזל הגוי, ומשום חילול ה’ הוא טעם התקנה אך איננו תלוי אם ישנו חילול ה’ או לא, מלבד זה גם בנידון השאלה יתכן וישנו חילול ה’, בפרט כיום שרוב המקומות מצולמים ועלולים להבחין במעשיו.
אלא שמאחר ולא ניתן להשיב את הענפים עצמם, שהרי אין מה לעשות בהם, והאוניברסיטה לא תחזור ותשתמש בענפים, לפיכך ירשום הנוטל חוב ממון לעצמו בשווי ענפים אלו, ויוכל להשתמש בענפים אלו. כפי המבואר במשנה בפרק המפקיד בבא מציעא ל”ב. המפקיד פירות אצל חבירו והן אובדין מוכרן בפני ב”ד מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים. כן פסק השו”ע חו”מ רצ”ב ט”ו.
במידה ולא ימצא דרך לשלם את הכסף לאוניברסיטה, יכול לשלם את הכסף לקופה ציבורית של האוניברסיטה או לקופה כללית של ציבור, כפי שפסק השו”ע חו”מ סימן שס”ב סעיף ב’.
