שאלה: שר התורה הגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי זצוק”ל נפטר כידוע בשבוע שעבר, בערב שבת ט”ו אדר ב’, יום פורים דמוקפין. וכאן בחו”ל היה עדיין הרבה זמן עד שבת, ורצו אצלנו בבית הכנסת להספידו ולא ידענו אם אפשר מפני שהיה פורים. מה ההלכה בזה?
תשובה: היה מותר ומצוה להספידו. ועכ”פ תקפידו להספידו עכשיו בתוך ימי השבעה, שלא יהיה חלילה בגדר “מתעצל בהספדו של חכם וכו'”.
מקורות בקצרה:
במועד קטן דף ז”ך ע”ב: “אמר רב פפא אין מועד בפני תלמיד חכם (פרש”י שיכולים להפסידו), וכל שכן חנוכה ופורים. והני מילי בפניו, אבל שלא בפניו לא. איני, והא רב כהנא ספדיה לרב זביד מנהרדעא בפום נהרא. אמר רב פפי יום שמועה הוה, וכבפניו דמי.” וכן נפסק בשו”ע או”ח סי’ תר”ע סע’ ג’ (לענין חנוכה וה”ה פורים), וביו”ד סי’ ת”א סע’ ה’. וכל זה פשוט. ונהי דבמג”א סי’ תקמ”ז סק”ח כתב לענין דנן, דאין דין ת”ח בזה”ז (והוא כדברי מור”ם יו”ד סי’ רמ”ג), כבר האריך הרחיב מרן מלכא מוהרע”י זלה”ה בכמה וכמה דוכתי (כגון בשו”ת יביע אומר ח”ז סי’ ל”א, וח”ט סי’ מ”ו, וח”י חו”מ סי’ ג’ אות י”א, ובשו”ת יחוה דעת ח”ג סי’ ע’, וח”ד סי’ ט”ז, וח”ה סי’ ס”א ד”ה ונראה שבדין, ועוד). וכן העלה גם לענין הספד ביום השמועה שם ביביע אומר ח”ט ענ”ל ובחזו”ע אבלות ח”א עמ’ פר”ח. ומה גם דבימינו רוב ההפסדים אינם לעורר הציבור לבכות כי אם דברי שבח על הנפטר וחיזוק בתורה ויראת שמים לשומעים, וכפי שהזכיר סברא זו בחזו”ע שם עמ’ רצ”א. והדברים פשוטים ואין צורך להרחיב את היריעה.
ומה שכתבנו בענין מתעצל בהספדו של חכם, הוא בגמ’ בשבת דף ק”ה ע”ב כידוע.
הוספת מערכת משיב כהלכה: צפו בברכתו של שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל לתורמי מוסדות ברכת אברהם!!
