שאלה:
אמש השתתפתי בשמחה באולם אירועים, לקראת סיום האירוע חבר הניח כוס במרכז השולחן במטרה שהסועדים יניחו שם ‘טיפ’ עבור המלצר. אני וכמה מהיושבים הנחנו כסף בכוס עבור המלצר, אולם כעבור כמה דקות ביקשתי מהמלצר דבר מה והוא דיבר לא יפה, החלטתי לקחת בחזרה את הכסף שהנחתי בכוס, חבר אמר לי שנראה לו שאסור לי לחזור בי כי הכסף כבר נקרא של המלצר.
מה ההלכה אומרת?
תודה מראש.
תשובה:
מאחר והכוס שהונחה במרכז השולחן איננה של המלצר, אלא היא מהכלים שבאולם, לפיכך המלצר לא זכה בכסף שהונח עבורו בכוס, ולמרות שהמטרה הייתה לתת את הכסף למלצר, כל זמן שהכסף לא הגיע לידו, רשאים המסובים להתחרט ולקחת בחזרה את כספם.
עם זאת במידה והוצאת בפיך שאתה נותן סכום מסוים למלצר, לא ראוי לחזור בך ממוצא פיך, כפי שאמרו חז”ל כי החוזר בו מדבריו נחשב מחוסר אמנה.
מקורות ונמוקים:
על מנת לקנות כסף שהונח בכוס במטרה לשלמו למלצר, צריך שהכוס עצמה תהיה של המלצר, שבמקום כזה קיימ”ל כליו של אדם קונים לו כאשר הינם במקום בו יש לו רשות להניחם.
כפי שכתב השולחן ערוך להלכה חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן ר’ סעיף ג’, כליו של אדם, כל מקום שיש לו רשות להניחו, קנה לו, וכיון שנכנסו המטלטלים בתוך הכלי אין אחד מהם יכול לחזור בו והרי זה כמי שהונחו בתוך ביתו, ע”כ.
הואיל וכך, בנידון שלפנינו מאחר ואין הכוס של המלצר אלא של בעל האולם, למרות שנועדה לשימוש כל אדם שישתמש בה, איננה קונה את המונח בתוכה, והכסף שהונח בה למרות ייעודו למלצר, איננו קנוי לו עד שיגיע לידו.
עם זאת במידה והוציא הנותן בפיו, כי הוא נותן סכום מסויים כטיפ למלצר, מאחר והוציא מפיו, והסכום הינו סכום מועט. קיימ”ל כי האומר ליתן מתנה לחבירו וחוזר בו הרי הוא מחוסר אמנה שאין רוח חכמים נוחה הימנו. כמבואר בדברי הגמרא בבא מציעא מ”ט.
כן פסק השולחן ערוך להלכה חו”מ סימן ר”ד סעיף ח’ בזה”ל, וכן מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה ולא נתן, הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים, במתנה מועטת שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו. אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שהם נקנים בהם.
לאור האמור בנידון השאלה שלפנינו, ככל שלא הוציא מפיו שיתן את הסכום שרוצה ליתן למלצר, מאחר ואין הכוס של המלצר, רשאי הנותן לחזור בו מכוונתו לתת את הכסף במתנה למלצר, ולקחתו בחזרה. כדין השולח שליח להוליך מתנה לחבירו ורוצה לחזור בו באמצע הדרך שרשאי לעשות כן.