שאלה: האם מניחים תפילין בחול המועד?
תשובה: המנהג הרווח היום בכל מקום שלא להניח תפילין בחול המועד, ומי שנהג להניח תפילין בחול המועד, בארץ ישראל ישנה את מנהגו.
מקורות:
במנחות (צו א.) אמרו, תניא רבי עקיבא אומר, יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים, תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך, מי שצריכים אות, יצאו אלו שהן גופן אות. ורבי יוסי הגלילי יליף לה מדכתיב, ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, ימים ולא לילות, מימים ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים.
וכן כתב מרן בשלחן ערוך (סימן לא סעיף ב’): בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין, מהטעם הזה בעצמו, שימי חול המועד גם הם אות. ע”כ.
ואמנם הרמ”א שם כתב, ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין. וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחן במועד ולברך עליהן, אלא שאין מברכין עליהן בקול רם בבית הכנסת כמו בשאר ימות השנה. ע”כ. ועיין בשו”ת הרש”ל (סימן צח) מה שכתב בשם אבותיו ורבותיו הקדושים לחייב להניח תפילין בחול המועד, והשיג בתוקף על הפוסקים כהזוהר הקדוש. ע”ש. גם האליה רבה נוטה לחייב להניח תפילין בחול המועד. וכתב הט”ז (סק”ב), דהמניחם בחול המועד בלא ברכה שפיר עבד. ע”ש. גם בשו”ת שואל ומשיב (קמא חלק ב’ סימן עה, ותנינא חלק ד’ סימן קלה, ותליתאה חלק א’ סימן רמז, וחלק ג’ סימן סד) מבואר, דמי שנתיילד על ברכי האשכנזים צריך גם להניח תפילין בחול המועד. וראה בזה באורך בספר שלחן מלכים (עמוד רסד, ושמג). ע”ש. אך אחר שהזוה”ק החמיר בזה, וכמבואר חומר הדבר בשער הכוונות (דרוש ב’ דחזרת העמידה). ועיין בשו”ת הרמ”ע מפאנו (סימן קח, דף רכב) שכתב, שיש לו תשובות נכוחות לסתור כל הראיות שזכר הרא”ש שם, ולקיים דברי הרב ועמו רבים וגדולים האומרים שיש בו חיוב שביתה דאורייתא. אמת דכולהו קראי דדרשינן מנייהו איסור מלאכה בלאו, לקושטא דמילתא ביום טוב כתיבי, ואסמכוהו רבנן לחולו של מועד, אהנהו קראי דלא ליתו לזלזולי ביה, וחובה עלינו לקיים מצות שביתה בחול המועד וכו’, ויש בו מצות עשה דכתיב, אלה מועדי ה’ מקראי קודש וגו’, כדברי ר”ע בפרק אין דורשין (יח א) ברירא מילתא דכולהו מצות עשה הכי נמי שלא מסרן הכתוב אלא לחז”ל, כגון תפילין ד’ טוטפות ולא חמש וכו’, ולענין תפילין לאו באיסור מלאכה תליא מילתא, אלא בקדושת היום תליא מילתא. תדע, שהרי בעל הלכות גדולות סובר דאיסור מלאכה בחול המועד מדרבנן, וסבירא ליה דאסור להניח תפילין בחול המועד. וע”ש מה שהאריך הרבה בענין זה. גם הגר”א בביאורו כתב שאין להניח תפילין בחול המועד.
גם בספר משנת חסידים (במאמר תפילין דמרי עלמא) האריך להוכיח דהעיקר להלכה ולמעשה דאסור להניח תפילין בחול המועד, ושכן דעת הש”ס ירושלמי ובבלי והפוסקים המפורסמים, הרמב”ם והרמב”ן הרשב”א הראב”ד בה”ג ותשובות הגאונים ופוסקים אחרים לרוב. ואותן שסוברין שיש להניח נתלו בהרא”ש, והוא לא ראה קבלת רבן שמעון בר יוחאי, כי נעלמה ממנו ולא נגמר מיניה האי מילתא אשר יצאה מפיו כשגגה מלפני השליט, ואין לילך אחר מנהג זה, כמו שכתב הרא”ש עצמו בתשובה (כלל נה דין י’) דמנהג שיש בו עבירה, יש לשנות המנהג, אפילו הנהיגו גדולים את המנהג הזה. ע”ש. וכל שכן שיש לילך אחר מנהג זה שאפילו מכל אשכנזים לא נתפשט, כמו שכתב בעל מעגלי צדק [בפירוש המחזור] שבמקומות אלו אינם מניחים כלל על פי הזוהר, וכמו כן כל האשכנזים בארץ אינם מניחין תפילין בחול המועד, כאשר מעיד כן הרב חקי חיים. וע”ש שהאריך לדחות כל הראיות שהביאו שיש להניח, והביא מדרש (ילקוט תשלו, ומדרש רבה פרשה יד) דחול המועד הוא בכלל יום טוב, דאמר שם אספה לי שבעים איש כנגד שבעים יום טוב וכו’, ז’ ימים פסח, ח’ ימי סוכות, ר”ה ויוהכ”פ, עצרת, ונ”ב שבתות, הרי שבעים. וממילא המניח תפילין בחול המועד הוי בכלל המבזה את המועדות. ע”ש. ובסדר הדורות (ערך רשב”י) כתב, דכיון שבתלמוד שלנו אין הדבר מפורש להדיא, אנו לוקחים סברת הזוהר שהוא אסור. שדברי הזוהר אמתיים, ונתגלה אחר הרמב”ן והרא”ש, וכבר הוא מוסכם בישראל. ע”ש. והו”ד בשו”ת שמע ישראל (סימן ו’). וכן העלה שם שלא להניח תפילין בחוה”מ. ע”ש.
וכ”כ בס’ ילקוט יוסף ציצית ותפילין (הערות סימן לא – דין תפילין בשבת יום טוב וחול המועד אות ו’). ובשו”ת יביע אומר חלק ג’ (סימן ה’ סק”ג).
