שאלה:
אתמול לאחר יציאתי מבית המדרש הבחנתי בשטר כסף בכיס חליפתי, ככל הנראה אדם אחר התבלבל וחשב שהחליפה היא שלו, והניח בה את הכסף. האם מוטל עלי לקיים מצוות השבת אבדה ולהכריז. אציין כי אין בכסף סימן.
תשובה:
מאחר והכסף לא אבד מהבעלים אלא הונח על ידם בטעות במקום אחר, לפיכך לא התייאשו הבעלים ועליך להכריז על האבדה ולנסות לאתר את בעל הכסף. למרות שאין סימן בכסף, מכל מקום יש סימן לפי מקום הנחת האבדה.
מקורות ונימוקים:
בגמרא בב”מ כ”א. מבואר כי המוצא מעות מפוזרות, הרי אלו שלו. כן פסק השולחן ערוך בחו”מ סימן רס”ב סעיף ו’. אולם בדברי הגמרא והשולחן ערוך התבאר כי טעם הדין הוא, משום שהאדם ממשמש בכיסו בכל שעה ובוודאי שם ליבו לנפילתן, והתייאש כי אין בהם סימן.
הואיל וכן, הרי שבכל מקום בו לא שם האדם ליבו לנפילת המעות מכיסו, המוצאם חייב להשיבם. לפיכך בנידון השאלה שהניח המאבד את כספו בכיס החליפה והיה סבור שהניחו בכיס חליפתו, אין המאבד שם לב לאיבודם ועל המוצאם להשיבם לבעליהם.
בנוסף, מבואר בסמ”ע ס”ק י”ג, כי סיבת הדבר שבמעות אין המקום סימן, משום שהמעות נפלו מכיסו של האדם לפיכך לא נתן ליבו לדעת היכן נפלו. הואיל וכך הרי בנידון שלפנינו שהמאבד הניחם בכיס חליפתו בוודאי המקום מהווה סימן, ולפיכך גם לאחר ששם ליבו לאבדה לא מתייאש, ועל המוצא מוטל להכריז ולקיים מצוות השבת אבדה. כן העלה גם בספר השבת אבדה כהלכתה פרק ז’ הלכה ט’.