האם מותר להמם את הבהמה לאחר השחיטה

שאלה:

רב יקר,

אני רוצה לשאול אם המום הבהמה לאחר השחיטה הופך את הבשר ללא כשר.

האם יש להימנע מכך?

אודה לך אם תוכל לומר לי היכן אוכל למצוא מידע נוסף בנושא הספציפי הזה.

תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך חשובה

המום הבהמה ‘לפני השחיטה’ חמור מאוד, כפי שבטח ידוע לך ישנו חשש ממשי שהבהמה תיטרף לפני השחיטה מכוח המום הבהמה במכת חשמל.

אולם ככל ששאלתך היא רק בנוגע להמום הבהמה ‘לאחר השחיטה’, הנושא קל יותר, ומעיקר הדין ניתן להתיר את הדבר, ככל שממתינים כעשרים שניות לאחר השחיטה. אולם נחלקו בזה הפוסקים וראוי להימנע מכך במידת האפשר. והכל לפי העניין וצורך השעה.

ידוע שישנם כמה גופי כשרות שמאפשרים להמם את הבהמה לאחר השחיטה, במידה וממתינים כעשרים או שלושים שניות לאחר השחיטה. ויש בזה כמה דעות וכל גוף נותן כשרות יש לו דרישות משלו.

בקצרה אציין כי לחששות ההלכתיים בהמום הבהמה לאחר השחיטה במכת חשמל.

• הבלעת הדם באברים באופן שגורם למליחה שלא תוכל להוציא את כל הדם.

• חשש שמא מכת החשמל תפריד את הסרכות שבריאות הבהמה.

• מראית העין, שהדבר נראה כאילו במכת חשמל הורגים את הבהמה.

להרחבת הידיעה בנושא זה עיין, בספר מאמר מרדכי כרך ב’ יורה דעה סימן א’, שם השיב הגאון הרב מרדכי אליהו זצ”ל בשבתו כרב הראשי לישראל על שאלה זו שנשלחה אליו מדרום אפריקה, שם החוק האזרחי מחייב את המום הבהמה לאחר השחיטה.

עיין עוד בשו”ת שבט הלוי חלק ח’ סימן קפ”ב, עיין עוד בתשובתו של הגאון הרב משה שטרנבוך שליט”א בספר תשובות והנהגות חלק א’ סימן תי”ד.

ועיין עוד בדברי הגאון הרב ישראל מאיר לוינגר שהוא הרב נותן הכשרות בבאזל שבשוויץ שכתב בקובץ מאור לכשרות, שחיטה פרק י”ד פרק מיוחד העוסק בעניין זה. במקורות לתשובה אציין לדבריהם.

בברכה מרובה

מקורות ונימוקים:

כתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע יו”ד סימן כ”ג סעיף ה’, אם לאחר ששחט רוב שנים שוהה הבהמה או העוף למות יכנו על ראשו להמיתו, ולא יחזור וישחוט, ע”כ.

וכתבו הפוסקים שגם לחתוך את הראש בקרדום אסור לאחר השחיטה משום הבלעת הדם באברים, עיין בכף החיים שם אות מ”ט – נ’, ובספר חכמת אדם כלל ז’ אות י”ד.

אלא שישנן כמה ארצות שם החוק דורש את המום הבהמה לאחר השחיטה לשם כך כתבו כמה מגדולי הפוסקים דרכי היתר לכך, לבצע את המום הבהמה לאחר שיהוי זמן מעט לאחר השחיטה. אציין בזה לדבריהם.

בחודש אלול תשמ”ט יצאו צוות שוחטים של הרבנות הראשית בישראל לדרום אפריקה לביצוע שחיטה כשרה לארץ ישראל, ולקהילה היהודית המקומית. כשהגיעו למקום התברר להם שקיים חוק בדרום אפריקה שיש לירות בראש הבהמה יריה מרובה מיד לאחר השחיטה, כדרישת “אגודת צער בעלי חיים”. צוות השוחטים וראש הצוות אז התקשרו לרבנות הראשית וביקשו לדעת את דעת הרבנים הראשיים בשאלה זו אם מותר לשחוט בהמות ולתת יריה בראש הבהמה לאחר השחיטה בבשר המיועד לארץ ישראל.

כמענה לשאלה זו השיב הרב הראשי לישראל דאז, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ”ל תשובה מפורטת, שנדפסה בשו”ת מאמר מרדכי כרך ב יורה דעה סימן א’, בזה”ל:

יריות בבהמה לאחר השחיטה בבית המטבחיים

קיימות שתי בעיות: מדין הבלעת דם באברים ואין נ”מ אם נעשה בקרדום או ביריה. חשש של מראית עין, שיאמרו זו היא השחיטה וכך שוחטים ע”י קרדום או ע”י יריה. הדינים לבעיה השניה נמצאים ביו”ד סימן כ”ג סעיף ה’. ולבעיה הראשונה בסימן ס”ז סעיף ג’.

בהצעה שגוי יירה את הכדור בראש הבהמה לאחר השחיטה הכשרה קיים חשש של שתי הבעיות הנ”ל. אך אם אין שום אפשרות עיין בכה”ח (סי’ כ”ג אות’ מ”ט – נ’), ועיין שם בשם השפ”ד (אות י”ג) וחכ”א (כלל ז’ אות י”ד) שגם לחתוך אחרי השחיטה בקרדום אסור. אולם אם ברור שיצאה נפשה – מותר. עיין שמ”ח שם (אות ה’) וכה”ח (ס”ק נ”א). ולסברת הרמ”א (סי’ ס”ז סעי’ ג’) שחושש אף לצלי מדין בליעת דם באברים לכאורה אין להקל, ובפרט שיש הבדל בין הכאה על ראש הבהמה שלשם כך עושים שתמות מהר והוי כשבירת מפרקת או תחיבת סכין בלב, ועיין בכה”ח (סי’ ס”ז אות י”ג), ובפרט שלסברת הט”ז כאן (סי’ ס”ז ס”ק ב’) איירי שכבר יצא הדם בזינוק עיין שם. ולפי הדרישה (סי’ ס”ז ס”ק ב’) שהטעם שאין כוח בבהמה להיאנח ולהוציא דם, ולכאורה דחה הוא בזה את סברת הש”ך (שם ס”ק ט’) שיש לחלק בין הכאה בראש לשבירת מפרקת וכו’.

בכל אופן אם כפי המתואר במכתב אין שום אפשרות אחרת כי בתי המטבחיים הם של גויים, אפשר להקל בתנאים דלהלן: א. להשהות כמה שאפשר את הירייה אחר השחיטה. ב. שהשוחטים ישתדלו לשחוט כל הסימנים ואם אפשר גם הוורידים. ג. שהיורה יהא אינו יהודי. ד. שהבשר יודח ויומלח לפני יציאתו מבית המטבחיים.

אם כך ייעשה אפשר בנ”ד להקל בצורה חד פעמית.

מרדכי אליהו

ועיין עוד בשו”ת תשובות והנהגות לגאון הרב משה שטרנבוך שליט”א חלק א’ סימן תי”ד שם העלה גם הוא להתיר בשעת הדחק והצורך. זה לשונו שם:

לפי תקנות המדינה כאן ע”פ הנחיות האגודה נגד צער בעלי חיים, צריכים לירות בבהמה לאחר שחיטה שלא לצערה, ועיין בט”ז ביו”ד (ס”ז ס”ק ב’) ובאחרונים שם וברמ”א לעיל כ”ג סק”ה ואחרונים שאוסרים בזה מפני שהדם נבלע באיברים, והצלחתי לפעול שימתינו שלשים שניות אחר השחיטה, ולפעמים להדר שלא ירו כלל. (והאמת שכל הירייה למנוע צער בעלי חיים בשקר יסודו ומזויף מתוכו, ובעיני ראיתי בגויים שיורים ואין מקפידים לירות במקום הראוי, ולבהמה הרבה צער בע”ח מזה וע”ז לא מקפידים כלל).

ונהגו כאן במכת “חשמל” בפנים אחר שחיטה לרכך הבשר, והתנגדתי לזה מפני שאפשר שיתפרק בזה סירכא, וכל שינוי בשחיטה ובבדיקות אסור, וכן אפילו שהסכימו לפעול כן לאחר הבדיקות אסרתי משום שיש לחשוש שבזה הדם לא יוצא כולו במליחה, וב”ה ביטלנו החשמל (אלקטרי) וזכינו לשחיטה ובדיקה ומליחה בדרך אבותינו דור דור.

ומיהו במקום שהממשלה לא תתן השחיטה להתקיים אלא ביריות לאחר השחיטה כשמפרכסת, (אף ששקר וכזב שיש בזה צער בעלי חיים, ואולי להיפוך ביריה גופא אז גורם צעב”ח), מ”מ כשהשחיטה תתבטל אם לא יתירו יריות הלוא יש גדולים שהתירו כשיורים במוח ע”ש ב”דרכי תשובה”, אבל חייבין להשתדל כפי האפשר למנוע יריות מיד, ומיהו יש לצדד בשעת הדחק להתיר, ומ”מ למעשה הבאנו לקמן (בסוף התשובה) מקונטרס “הבלעת הדם” להחמיר.

עוד אציין לדברי הרב ישראל מאיר לוינגר רב הכשרות בבאזל שבשוויץ, בקובץ מאור לכשרות, שחיטה פרק י”ד כתב פרק מיוחד לנושא זה של מתן זרמים חשמליים אחרי השחיטה. זה תוכן דבריו.

ישנם גורמים שונים, שבגינם מעוניינים לתת זרמים חשמליים לבהמה לאחר השחיטה:

א. שיתוק הרפלקסים או הרדמת הבהמה. ב. הקלת הפשטת העור.  ג. עידון הבשר.

יש הבדל בין שיטות נתינת הזרם בין המטרות השונות. לצורך הרדמת הבהמה שמים את האלקטרודות משני צדי הראש. לצורך שיתוק הרפלקסים שמים אלקטרודה אחת בראש ואחת בזנב, בעוד שלצורך עידון הבשר כדאי לשים את האלקטרודה הקדמית ביד (או בצוואר) והשניה ברגל.

שאלו משטוקהולם אם אפשר להמם את הבהמה לאחר השחיטה על מנת למנוע פרכוס, הואיל ויתכן שהבהמה סובלת. הוצעה הצעה להמם לאחר השחיטה פעם נוספת בהימום חשמלי חזק. העליתי את השאלה בפני מוהר”ר הרב ש. ז. אויערבאך זצ”ל, והוא אמר שאינו רואה בזה כל בעיה. את התשובה העברתי לשבדיה וזמן קצר נהגו לפיה. הרב שטרנבוך חושש במקרה זה לניתוק סירכות . כעבור זמן הוזמנתי לקאלמאר שבשבדיה, ושם נעשו ניסיונות בהימום החשמלי, בנוכחות וטרינרים, רופאים מרדימים, אנשי צער בעלי חיים ובעלי מקצועות שונים. בסוף הגיעו למסקנה שההימום החשמלי אינו טוב לבקר. לכן בטלו אותו בשבדיה כליל.

עוד פעם נתקלתי בטיפול לאחר השחיטה במנצ’סטר. הייתי בבית המטבחיים בליווי הרב חנוך ערנטריא שהיה אז אב”ד של מנצ’סטר. ראיתי שהם יורים לתוך המוח, אחרי השחיטה, ומכניסים כבל פלדה לתוך החור ומשחילים אותו לאורך כל עמוד השדרה. שאלתי אותם, ‘מדוע עושים זאת?’ הוסבר לי שבזה מפסיקים את הפרפורים, והדבר נעשה ע”פ הוראת מוהר”ר הרב וייס זצ”ל, בעל המנחת יצחק, שהיה אב”ד של מנצ’סטר, לפני עלותו לשמש כרב העדה החרדית בירושלים.

עיין עוד שם, שנשא ונתן בהיבטים ההלכתיים שבעניין זה.