חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שמעתי שישנה בעיה להלוות כסף לאנשים אחרים ללא שטר או עדים, האם כך נפסק להלכה, ומה הדין אם אני בטוח שהלווה לא ישכח ויחזיר לי את הכסף.

תודה

תשובה:

גם אם הנך בטוח שהלווה יחזיר לך את ההלוואה, אסור להלוות כסף בלא עדים או שטר, אלא”כ הלווה יתן משכון כל שהוא כנגד ההלוואה.

הטעם להלכה זו, הוא משום שגם אדם ישר והגון פעמים שוכח מן ההלוואה, ובכך עלול המלווה להכשיל את הלווה בכפירת ההלוואה ועובר על לפני עוור לא תתן מכשול, בנוסף עלול המלווה לגרום שיחזיקו אנשים אחרים אותו כשקרן, אם יתבע את הלווה והלווה יכחיש.  

 

נימוקים ומקורות:

בגמרא בבבא מציעא דף ע”ה: איתא, אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום “לפני עור לא תתן מכשול”, כלומר שמכשיל את הלווה לכפור בהלוואה. ריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמר “תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק”, כלומר שמכשיל את עצמו לתבוע מהלווה את ההלוואה ויכחיש אותו ויאמרו כי המלווה שקרן.

כן פסק הרמב”ם להלכה פרק ב’ מהלכות מלווה ולווה הלכה ז’ וכן פסק השולחן ערוך להלכה חושן משפט סימן ע’ סעיף א’, שאסור לאדם להלוות מעותיו בלא עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלווהו על המשכון, והוסיף הרמב”ם כי המלווה בשטר משובח יותר. וכל המלווה בלא עדים או שטר עובר משום “ולפני עור” וגורם קללה לעצמו.

אמנם בשו”ת ערוגת הבושם יו”ד סימן רל”ה, כתב ליישב מנהג העולם שלא מקפידים להלות תמיד עם שטר ועדים, שדברי הגמרא אמורים לפני שתיקן רב נחמן שבועת היסת, אולם לאחר שתיקן שבועת היסת למי שכופר בטענת חבירו, שוב אין איסור להלוות בלא עדים, כי אין לחשוש שיכחיש הלווה שקיבל הלוואה.

אולם כבר השיג עליו מרן בשו”ת יביע אומר חלק ז’ חו”מ סימן ז’ אות א’, והוכיח מדברי הלחם משנה על הרמב”ם פרק ב’ מהלכות מלווה ולווה הלכה ז’, שאין טעם האיסור להלוות בלא עדים משום החשש שמא ישקר הלווה ויכפור בהלוואה בכוונה, אלא החשש הוא שמא ישכח הלווה מההלוואה ויכפור בה בשוגג, לפיכך גם לאחר שתיקן ר’ נחמן שבועת היסת לכופר בטענת חבירו, שייך עדיין את טעם האת ההלואה ויכול אפילו להישבע לשקר כיון שהוא סבור שהוא אומר אמת. אבל כשיש עדים אפילו אם הוא לא יזכור חייב לשלם על פי העדים. והראיה מרבינא שאמר לרב אשי כיון שכבודו טרוד בלימודו הוא לא חשש שמא הוא יכפור, רק שמא ישכח.

לפיכך להלכה יש לנהוג כדברי מרן השולחן ערוך הנזכר לעיל בחו”מ סימן ע’ סעיף א’, שלא להלוות כסף לאדם אחר אלא בשטר או בנוכחות עדים, או ע”י נתינת משכון כל שהוא.

שאלה:

שמעתי שישנה בעיה להלוות כסף לאנשים אחרים ללא שטר או עדים, האם כך נפסק להלכה, ומה הדין אם אני בטוח שהלווה לא ישכח ויחזיר לי את הכסף.

תודה

תשובה:

גם אם הנך בטוח שהלווה יחזיר לך את ההלוואה, אסור להלוות כסף בלא עדים או שטר, אלא”כ הלווה יתן משכון כל שהוא כנגד ההלוואה.

הטעם להלכה זו, הוא משום שגם אדם ישר והגון פעמים שוכח מן ההלוואה, ובכך עלול המלווה להכשיל את הלווה בכפירת ההלוואה ועובר על לפני עוור לא תתן מכשול, בנוסף עלול המלווה לגרום שיחזיקו אנשים אחרים אותו כשקרן, אם יתבע את הלווה והלווה יכחיש.  

 

נימוקים ומקורות:

בגמרא בבבא מציעא דף ע”ה: איתא, אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום “לפני עור לא תתן מכשול”, כלומר שמכשיל את הלווה לכפור בהלוואה. ריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמר “תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק”, כלומר שמכשיל את עצמו לתבוע מהלווה את ההלוואה ויכחיש אותו ויאמרו כי המלווה שקרן.

כן פסק הרמב”ם להלכה פרק ב’ מהלכות מלווה ולווה הלכה ז’ וכן פסק השולחן ערוך להלכה חושן משפט סימן ע’ סעיף א’, שאסור לאדם להלוות מעותיו בלא עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלווהו על המשכון, והוסיף הרמב”ם כי המלווה בשטר משובח יותר. וכל המלווה בלא עדים או שטר עובר משום “ולפני עור” וגורם קללה לעצמו.

אמנם בשו”ת ערוגת הבושם יו”ד סימן רל”ה, כתב ליישב מנהג העולם שלא מקפידים להלות תמיד עם שטר ועדים, שדברי הגמרא אמורים לפני שתיקן רב נחמן שבועת היסת, אולם לאחר שתיקן שבועת היסת למי שכופר בטענת חבירו, שוב אין איסור להלוות בלא עדים, כי אין לחשוש שיכחיש הלווה שקיבל הלוואה.

אולם כבר השיג עליו מרן בשו”ת יביע אומר חלק ז’ חו”מ סימן ז’ אות א’, והוכיח מדברי הלחם משנה על הרמב”ם פרק ב’ מהלכות מלווה ולווה הלכה ז’, שאין טעם האיסור להלוות בלא עדים משום החשש שמא ישקר הלווה ויכפור בהלוואה בכוונה, אלא החשש הוא שמא ישכח הלווה מההלוואה ויכפור בה בשוגג, לפיכך גם לאחר שתיקן ר’ נחמן שבועת היסת לכופר בטענת חבירו, שייך עדיין את טעם האת ההלואה ויכול אפילו להישבע לשקר כיון שהוא סבור שהוא אומר אמת. אבל כשיש עדים אפילו אם הוא לא יזכור חייב לשלם על פי העדים. והראיה מרבינא שאמר לרב אשי כיון שכבודו טרוד בלימודו הוא לא חשש שמא הוא יכפור, רק שמא ישכח.

לפיכך להלכה יש לנהוג כדברי מרן השולחן ערוך הנזכר לעיל בחו”מ סימן ע’ סעיף א’, שלא להלוות כסף לאדם אחר אלא בשטר או בנוכחות עדים, או ע”י נתינת משכון כל שהוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש