שאלה:
שלום כבוד הרב
אתמול חיממתי במיקרוגל בבית הכנסת כוס קפה נמס עם חלב שהתקרר לי, אח”כ נודע לי שהמיקרוגל החלבי הועבר מקום, ובטעות חיממתי את כוס הקפה במיקרוגל הבשרי. אני מבין שהמיקרוגל טרף, מצידי רציתי להכשיר את המיקרוגל, אולם רוב המשתמשים במיקרוגל לא סומכים על הכשרת מיקרוגל, השאלה האם אני צריך לקנות להם מיקורגל חדש או לא?
תודה רבה מראש.
תשובה:
שאלתך יפה ומעניינת
מבחינת ההלכה אכן המיקרוגל נטרף אם חיממו בו בשרי ללא כיסוי ואח”כ חלבי ללא כיסוי, אולם לדעת רוב הפוסקים ניתן בהחלט להכשירו.
לעניין השאלה האם הנך חייב לשלם או לרכוש מיקרוגל חדש מדין מזיק, התשובה היא לא. משני טעמים, א’ משום שהנזק נקרא היזק שאינו ניכר, לכן הנך פטור מתשלומים ככל שהיית שוגג ולא מזיד כפי שתיארת בשאלתך. ב’ משום שרשאי אתה לומר קים לי כדעת הפוסקים שמתירים להכשיר את המיקרוגל, על כן אינך נדרש לשלם מן הדין.
אמנם לפנים משורת הדין ראוי בהחלט שתסתדרו ביניכם בהסכמה על מנת לדאוג למיקורגל כשר לשימוש הציבור.
ויהי רצון שלא תבוא תקלה תחת ידך.
מקורות ונימוקים:
בשער המלך הלכות חובל ומזיק פרק ז’ הלכה ג’ כתב לדון בעובדא ששאלה אשה משכנתה קדרת בשר של חרס כדי לבשל בה ובעודה מבשלת שכחה ותחבה כף חולבת ולא היה במאכל ששים כנגד באופן שנאסרה הקדרה והמאכל, והן עתה נפשה לשאול הגיעה אם היא חייבת לשלם לה הקדרה או לא, והעלה לפטור אותה, מכמה טעמים.
הטעם הראשון משום דהוי היזק שאינו ניכר שאינו היזק, לפיכך ככל שהנזק נגרם בשוגג הרי היא פטורה, אלא שהאריך לדון שם אם היא נקראת שוגג או מזיד.
אף שבפתחי תשובה חו”מ סימן שפ”ה ס”ק א’ הביא לדברי הפרי מגדים באו”ח הנהגת או”ה סוף סדר ב’ שכתב בזה”ל התוחב כף של איסור לתוך היתר חבירו שוגג פטור, אך באינו מינו י”ל דנרגש הטעם והו היזק ניכר וצ”ע.
נראה לענ”ד שאין דבריו אמורים אלא במין באינו מינו ‘בתערובת מאכל’ שנרגש הטעם, אולם באיסור קדירה הדבר שונה משום שאין האיסור נרגש בטעם שהרי אין אוכלים את הקדירה, אלא הקדירה נאסרה ומעתה אסור לבשל בה ואין איסורה ניכר, הסיבה שאוסרים להשתמש בקדירה הוא משום שאיננו יודעים כמה תפלוט הקדירה לתוך המאכל, לכן כל זמן שאין שישים באוכל כנגד דפנות הקדירה אסור להשתמש בה.
זאת ועוד, שאין הדבר ברור כלל וכלל שהטעם נרגש במאכל, שהרי גם כאשר אין שישים פעמים רבות אין הטעם נרגש במאכל, לשם כך הרי קיימ”ל שאומן גוי [קפילא] יוכל לטעום את התבשיל ולומר אם יש בו טעם או לא גם כאשר אין שישים. יתכן וזהו טעם דברי שער המלך שכתב לדון את המקרה כהיזק שאינו ניכר.
ראיתי שכך גם העלה הגאון הגדול הרב יהודה סילמן שליט”א בספרו דרכי חושן חלק ג’ עמוד קס”ט בנידון תשלום נזיקין על הטרפת כלי חבירו בשוגג.
טעם נוסף לפטור מתשלום הוא, משום שרשאי המזיק לומר קים לי כדעת הפוסקים המתירים להכשיר את המיקרוגל בהגעלתו, ע”י הכנסת כוס עם נוזל פוגם והפעלת המיקרוגל למשך מספר דקות.
למרות שבדיני איסור והיתר אין אומרים קים לי, הרי כאן ההנהגה בדין איסור והיתר קובעת לדין הממון, לפיכך רשאי לומר קים לי כדעת המתירים להכשיר, והמוציא מחבירו עליו הראיה ועליו להוכיח שאין הלכה כמותם.
אף שנחלקו הפוסקים בדבר אם אמרינן קים לי במקום שישנה מחלוקת באיסור הנוגעת לדין הממון, ודעת המהרשד”ם חו”מ סימן שס”א בתוך דבריו ובחלק יו”ד סימן ס”ב, שלא ניתן לומר קים לי במקום מחלוקת באיסורין המשליך לחיוב ממון. כבר הביא הכנסת הגדולה חו”מ סימן כ”ו אות ס”ו ס”ז כי מחלוקת גדולה ישנה בפוסקים בנידון זה, כן כתב גם הברכי יוסף סימן כ”ה אות כ”ב.
הרי קיימ”ל כי בכל מקום שישנה מחלוקת הפוסקים האם ניתן לומר קים לי או לא, רשאי המוחזק לומר קים לי והמוציא מחבירו עליו הראיה. כפי שכתב הכנה”ג בסימן כ”ה אות ל”א.
ועיין בספר דרכי תשובה יו”ד סימן קע”ז ס”ק ל”ט שם כתב בנידון דומה שישנה מחלוקת פוסקים בדיני ריבית, שרשאי המוחזק לומר קים לי על מנת להחזיק את הכסף בידו, אף שהיא מחלוקת באיסורים, כיון שמשליכה היא לעניין הוצאת ממון, רשאי המוחזק לומר קים לי. עיין עוד בעניין זה במה שכתב הגאון הרב אהרון מיטלמן בקובץ תל תלפיות עמוד ר”נ.
לפיכך לעניין מעשה אין חובת תשלומים על השואל שהשתמש במיקרוגל והטריפו, אולם לפנים משורת הדין ראוי להתפשר ולהסתדר ולדאוג למיקרוגל כשר בדרך כל שהיא, בפרט שהמדובר כאן הוא במיקרוגל המיועד לשימוש הציבור.
