שאלה:
הזמנתי אדם שיבצע עבורי ניסור יהלום לפתיחת חלון בביתי, לאחר שהוא הגיע והעלה את כליו לביתי, ארעה הפסקת חשמל ברחוב בו אני מתגורר, המתנו שתגמר הפסקת החשמל, לבסוף החשמל חזר רק לאחר שעה וחצי. עקב כך הלה תובע ממני תוספת שש מאות שקלים על העיכוב ותשלום על הפועלים וכו’. האם אני צריך לשלם לו.
הוא ראה את נוסח השאלה ואנו מסכימים שתשובת הרב תכריע ביננו.
תודה מראש.
תשובה:
ככל שאין מדובר במקום בו ישנן הפסקות חשמל תדירות העלולות לקרות, אלא מדובר בדירה רגילה והפסקת החשמל לא הייתה צפויה מראש, והמזמין לא היה אמור להעלותה על דעתו יותר מהפועלים, הדבר נחשב כאונס וההפסד על הפועלים.
האמור הוא גם במידה ושכרת פועל או פועלים לביצוע ניסור היהלום, הדבר פשוט שבעתיים, שאם סגרת עם קבלן לביצוע עבודת ניסור היהלום ונוצרה הפסקת חשמל, שעל הקבלן לספוג את כל ההפסד, שהרי לא התחייבת לו תשלום יומי על מלאכתו אלא כנגד ביצוע המלאכה ומזלו גרם לעיכוב המלאכה.
בברכת הצלחה בכל מעשי ידיכם
מקורות ונימוקים:
בגמרא בבא מציעא דף ע”ז. איתא, אמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ופסק נהרא בפלגא דיומא אי לא עביד דפסיק פסידא דפועלים, עביד דפסיק אי בני מתא פסידא דפועלים, לאו בני מתא פסידא דבעל הבית.
מבואר בדברי הגמרא, שכאשר שכר אדם פועלים להשקות שדהו והנהר יבש באמצע היום באופן פתאומי כך שלא היה לפועלים כיצד להשקות את השדה. הדין בזה משתנה לפי מבחן המציאות, שאם הנהר דרכו לפסוק מידי פעם, ובעל הבית יודע מכך והפועלים אינם יודעים מכך, ההפסד הוא של בעל הבית שהיה צריך להודיע לפועלים קודם על ההיתכנות לכך והוא לא הודיעם. אולם אם אין דרך הנהר לפסוק או אפי’ שדרך הנהר לפסוק והפועלים ידעו מכך, ההפסד הוא של הפועלים.
כן פסק השולחן ערוך להלכה בהלכות שכירות פועלים סימן שלד סעיף א’ בזה”ל, השוכר את הפועל להשקות השדה מזה הנהר, ופסק הנהר בחצי היום, אם אין דרכו להפסיק, או אפילו שדרכו לפסוק והפועל יודע דרך הנהר, פסידא דפועל ואין בעל הבית נותן לו כלום, אף על פי שגם בעל הבית יודע דרך הנהר. אבל אם אין הפועל יודע דרך הנהר, ובעל הבית יודע, נותן לו שכרו כפועל בטל. ובהגהת הרמ”א הוסיף וכתב בזה”ל, וכן בכל אונס שאירע לפועל, בין ששניהם היו יודעין שדרך האונס לבא או ששניהן אינן יודעין, הוי פסידא דפועל. אבל אם בעל הבית יודע והפועל אינו יודע, הוי פסידא דבעל הבית, ע”כ.
האמור הוא גם בשוכר פועלים שהתחייב לשלם להם שכר מלאכה יומי, פשוט הדבר שבעתיים כאשר מדובר בקבלן ששכרו לביצוע מלאכה ולא בקציצת שכר יומי, שאם נוצרה הפסקת חשמל ההפסד הוא על הקבלן, שהרי קציצת השכר עם הקבלן הוא כנגד ביצוע המלאכה, וכאשר נוצר מצב בו לא יכול הקבלן לעבוד ולעשות מלאכתו, מזלו גרם, ואין שייך לחייב את המזמין לשלם כאשר לא קיבל את התמורה עליה התחייב לשלם, עיין בדברי הרמ”א בסימן שכ”א א’ שם מוכח שבקבלנות אמרינן טפי דהוא פסידא של הקבלן.