שאלה:
שלום וברכה.
הזמנתי מהבנק שלי כרטיס אשראי דיירקט, והוא מחכה לי בסניף.
אין לי רכב וקשה לי להגיע לסניף בתחבורה ציבורית זה גוזל לי זמן, וגם מעוד כמה סיבות לא מתאים לי להגיע.
האם אוכל לבקש מהבנק [הם מרשים] לעשות דיירקט של חברה אחרת והם יישלחו לי בדואר, או שמא יש פה גזל כלפי הכרטיס הראשון שהנפיקו לי [חברה אחרת של אשראי] שכביכול עשו לי אותו סתם, ואולי יש פה גזל?
אשמח להבין אם יש חילוק בין דיני אדם לדיני שמיים.
פשוט יש לי טורח רב להגיע פיסית לסניף, ואני רוצה שיגיע לי לבית לדואר, השאלה אם יש גזל כלפי חברת האשראי שהנפיקה את הדיירקט הראשון, כי כדי שישלחו לי לבית הבנתי שאני צריך לעשות של חברה אחרת, ככה הבנתי.
תשובה:
הנך רשאי שלא לקחת את כרטיס האשראי, כשם שהנך רשאי לקחת את הכרטיס ולא לפתוח אותו ולא להשתמש בו כלל, זאת למרות שהזמנת אותו ובקשת מהם להנפיק עבורך את הכרטיס.
אין ספק שמלכתחילה אין להזמין כרטיס אם הנך יודע שלא תוכל לבוא לקחתו, כי הדבר גורם הוצאות לריק. אולם ככל שכבר הוזמן הכרטיס והנך נוכח לדעת שלא נוח לך להגיע לסניף לקחתו ועומדת לרשותך אפשרות אחרת לקבל כרטיס עד הבית, זכותך שלא לקחת את הכרטיס מהבנק, הנפקת כרטיס אשראי הוא חלק מהזכויות העומדות לרשותו כל בעל חשבון בנק, ואין עליו חובה להשתמש בו.
מקורות ונימוקים:
הגורם להוציא הוצאות לריק חייב בתשלום מדינא דגרמי
הרמ”א בהגהתו לשולחן ערוך חו”מ סימן י”ד סעיף ה’ העלה להלכה בזה”ל, מי שאמר לחבירו שילכו לדון במקום אחר, ואמר לו לך ואני אבוא אחריך, והלך והשני לא הלך אחריו, צריך לשלם לזה שהלך כל יציאותיו. מקור דין זה הוא מדברי המרדכי סוף פרק זה בורר, טעם חיוב תשלום זה הוא מדינא דגרמי שגרם לו להוציא הוצאות על פיו.
כעין זה הביא גם הפתחי תשובה משמיה דתשובת החוות יאיר סי’ קס”ח, שכתב בנוגע למי שקבע מועד לחתונה והזמין את החתן ומשפחתו לבוא ליום החתונה במקום פלוני, והחתן ומשפחתו הוציאו את כל הוצאות החתונה ובאו למועד החתונה ונוכחו לדעת כי טרחו לריק, שהמזמין חייב לשלם להם על כל הוצאות החתונה שהוציאו לריק, אם אין לו סיבה מוצדקת למניעת החתונה.
לפיכך היה מקום לומר שיש לחייב את בעל חשבון הבנק שהזמין את כרטיס האשראי, לטרוח וליסוע לבנק לקחתו ולהשתמש בו.
שונה הדבר בנידון השאלה
אולם אין הדבר כן בנוגע לנידון השאלה, ראשית משום שלא התכוון בעל החשבון במזיד להטריח את הבנק להוציא כרטיס לריק, אלא בעת ההזמנה סבור היה שיוכל לטרוח לקחת את כרטיס הבנק, או שסבור היה שלא עומדת לו אפשרות שימציאו לו את הכרטיס בדואר, לפיכך מדינא דגמרי לא ניתן לחייבו שהרי הוי גרמי בשוגג שפטור מתשלומים בין בדיני אדם בין בדיני שמים, כפי שפסק הש”ך בחו”מ סימן שפ”ו ס”ק ו’.
שנית משום שאין בבקשתו לקבל כרטיס אשראי מהבנק, בכדי לחייבו להשתמש בו, שהרי אף לאחר שיטול את הכרטיס לרשותו, איננו מחוייב להשתמש בו כלל. אלא חלק מהזכויות שיש לכל בעל חשבון בבנק הוא לקבל לרשותו כרטיס אשראי.
לפיכך למרות שאין היתר לגרום לבנק להוציא הוצאות לריק במזיד, והגורם לכך חייב מדינא דגרמי, בנידון השאלה שלא כיוון מתחילה לגרום להם הוצאות לריק, בפרט שגם אם כן אלו הם חלק מזכויותיו כבעל חשבון בבנק, אין עילה לחייב את המזמין להשתמש בכרטיס או ליטול את הכרטיס לרשותו, אלא רשאי להשאירו בבנק ולהזמין כרטיס אשראי אחר שיגיע עד אליו בדואר.
