חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

האם מותר להתפלל מנחה גדולה לכתחילה?
 

תשובה:

לכתחילה אין ראוי להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה אלא בזמן מנחה קטנה, דהיינו לאחר תשע וחצי שעות מהיום, שהוא זמן הקרבת תמיד של בן הערביים בכל ימות השנה, מלבד בערב פסח שהיו מקריבים את קרבן התמיד לאחר שש וחצי שעות, ולפיכך גם לעניין תפילת מנחה בערב פסח, לכתחילה ניתן להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה.
למרות האמור, בכל מקום בו האדם מתכנן לאכול ארוחת צהרים עם פת, או בכל מקום בו הוא חושש שמא לא יהיה לו מניין לתפילת מנחה בזמן מנחה קטנה, או בכל מקום בו הוא עלול לצאת לדרך וכיוצ”ב ולשכוח את תפילת המנחה. במצבים אלו וכיוצא בהם ראוי לכתחילה שיתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה.
 
מקורות ונימוקים:
כתב הרמב”ם הלכות תפילה פרק ג’ הלכה ב’, כבר אמרנו שתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנו זמנה, ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה, תקנו זמנה מתשע שעות ומחצה והיא הנקראת מנחה קטנה, ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה”.

מדברי הרמב”ם משמע שלכתחילה אין להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה אלא בזמן מנחה קטנה כלומר לאחר תשע שעות ומחצה. כן הוא בהדיא בדברי השולחן ערוך או”ח סימן רל”ג סעיף א’, שכתב בזה”ל, מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר ו’ שעות ומחצה ולמעלה, יצא. ועיקר זמנה מט’ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י”א שעות חסר רביע.

כן כתב גם הבן איש חי ויקהל אות ג, ועיין בכף החיים שם ס”ק א, ג, ובדברי שו”ת דברי יציב ח”א סי’ צח. ובספר מעשה רב הובא שהגר”א הקפיד להתפלל תמיד במנחה קטנה.

למרות האמור, כתבו הפוסקים כי הנוהגים להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה יש להם על מה שיסמכו, ובספר ערוך השולחן סי’ רלג סעי’ יב הביא שיש שכתבו דלכתחילה יש להתפלל מנחה גדולה בדוקא, כנראה טעמם משום שזריזין מקדימין למצוות.

 

עוד כתבו הפוסקים שכאשר מתכנן האדם לאכול ארוחת צהרים לפני תפילת המנחה, עדיף שיתפלל מנחה גדולה, הואיל וישנה מניעה הלכתית לאכול קודם התפילה. כמו כן בימים שחושש שעלול להפסיד את תפילת המנחה אם ימתין להתפלל לעת ערב כגון שיוצא לדרך וכדו’.

כפי שכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת ויקהל סעיף ג ‘, בזה”ל, אף על פי שאמרנו אין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה, עכ”ז בשעת הדחק כגון שרוצה לצאת לדרך או יש לו עסק גדול וחושש שמא יטרד וישכח ויעבור זמן התפלה, אז מותר לכתחלה להתפלל מנחה גדולה שהיא משש ומחצה. וכן ה”ה ביום שבת קודש שרוצה לילך לשמוע הדרשה מן הדרשן שהוא מאריך בדרשה, ואם יתפלל אחר הדרשה לא יהיה לו פנאי לעשות סעודה שלישית בהרוחה, מותר לו להתפלל מנחה גדולה.

כן כתב ערוך השולחן הנ”ל או”ח סימן רל”ג סעיף י”ב, שכתב בזה”ל, אף לכתחלה יכול להתפלל מנחה גדולה כשצריך לה כגון שרוצה לאכול וכיוצא בזה ואין זה כלכתחלה ודיעבד שבכל הדברים דלכתחלה אסור ובכאן אינו כן אלא כלומר דאם אין לו איזה דבר שטוב לו יותר המנחה גדולה טוב שיתפלל יותר מנחה קטנה אבל אם יש לו איזה סיבה קלה יתפלל לכתחלה מנחה גדולה ולכן אצלינו המנהג בימי הסליחות שיש מתענים עד חצי היום ומתפללים מנחה גדולה. ועיין בזה בילקוט יוסף הלכות ברכות ובספר הליכות עולם חלק א’ עמוד רנ”ג. ובירחון קול תורה חשון תשס”ד עמוד נ”ז.

שאלה:

האם מותר להתפלל מנחה גדולה לכתחילה?

 

תשובה:

לכתחילה אין ראוי להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה אלא בזמן מנחה קטנה, דהיינו לאחר תשע וחצי שעות מהיום, שהוא זמן הקרבת תמיד של בן הערביים בכל ימות השנה, מלבד בערב פסח שהיו מקריבים את קרבן התמיד לאחר שש וחצי שעות, ולפיכך גם לעניין תפילת מנחה בערב פסח, לכתחילה ניתן להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה.

למרות האמור, בכל מקום בו האדם מתכנן לאכול ארוחת צהרים עם פת, או בכל מקום בו הוא חושש שמא לא יהיה לו מניין לתפילת מנחה בזמן מנחה קטנה, או בכל מקום בו הוא עלול לצאת לדרך וכיוצ”ב ולשכוח את תפילת המנחה. במצבים אלו וכיוצא בהם ראוי לכתחילה שיתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה.

 

מקורות ונימוקים:

כתב הרמב”ם הלכות תפילה פרק ג’ הלכה ב’, כבר אמרנו שתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנו זמנה, ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה, תקנו זמנה מתשע שעות ומחצה והיא הנקראת מנחה קטנה, ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה”.

מדברי הרמב”ם משמע שלכתחילה אין להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה אלא בזמן מנחה קטנה כלומר לאחר תשע שעות ומחצה. כן הוא בהדיא בדברי השולחן ערוך או”ח סימן רל”ג סעיף א’, שכתב בזה”ל, מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר ו’ שעות ומחצה ולמעלה, יצא. ועיקר זמנה מט’ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י”א שעות חסר רביע.

כן כתב גם הבן איש חי ויקהל אות ג, ועיין בכף החיים שם ס”ק א, ג, ובדברי שו”ת דברי יציב ח”א סי’ צח. ובספר מעשה רב הובא שהגר”א הקפיד להתפלל תמיד במנחה קטנה.

למרות האמור, כתבו הפוסקים כי הנוהגים להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה יש להם על מה שיסמכו, ובספר ערוך השולחן סי’ רלג סעי’ יב הביא שיש שכתבו דלכתחילה יש להתפלל מנחה גדולה בדוקא, כנראה טעמם משום שזריזין מקדימין למצוות.

 

עוד כתבו הפוסקים שכאשר מתכנן האדם לאכול ארוחת צהרים לפני תפילת המנחה, עדיף שיתפלל מנחה גדולה, הואיל וישנה מניעה הלכתית לאכול קודם התפילה. כמו כן בימים שחושש שעלול להפסיד את תפילת המנחה אם ימתין להתפלל לעת ערב כגון שיוצא לדרך וכדו’.

כפי שכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת ויקהל סעיף ג ‘, בזה”ל, אף על פי שאמרנו אין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה, עכ”ז בשעת הדחק כגון שרוצה לצאת לדרך או יש לו עסק גדול וחושש שמא יטרד וישכח ויעבור זמן התפלה, אז מותר לכתחלה להתפלל מנחה גדולה שהיא משש ומחצה. וכן ה”ה ביום שבת קודש שרוצה לילך לשמוע הדרשה מן הדרשן שהוא מאריך בדרשה, ואם יתפלל אחר הדרשה לא יהיה לו פנאי לעשות סעודה שלישית בהרוחה, מותר לו להתפלל מנחה גדולה.

כן כתב ערוך השולחן הנ”ל או”ח סימן רל”ג סעיף י”ב, שכתב בזה”ל, אף לכתחלה יכול להתפלל מנחה גדולה כשצריך לה כגון שרוצה לאכול וכיוצא בזה ואין זה כלכתחלה ודיעבד שבכל הדברים דלכתחלה אסור ובכאן אינו כן אלא כלומר דאם אין לו איזה דבר שטוב לו יותר המנחה גדולה טוב שיתפלל יותר מנחה קטנה אבל אם יש לו איזה סיבה קלה יתפלל לכתחלה מנחה גדולה ולכן אצלינו המנהג בימי הסליחות שיש מתענים עד חצי היום ומתפללים מנחה גדולה. ועיין בזה בילקוט יוסף הלכות ברכות ובספר הליכות עולם חלק א’ עמוד רנ”ג. ובירחון קול תורה חשון תשס”ד עמוד נ”ז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש