שאלה:
חניתי את רכבי במקום מיועד לחניה, ונהג אחר פגע ברכבי באשמתו בנהיגה לאחור. היות ועלות התיקון ככל הנראה לא גבוהה, מפציר בי הפוגע שיקח הוא את הרכב ויתקן את הפגיעה במוסך בכפר ערבי סמוך. אני מסרב להצעה זו מאחר ומאז ומעולם מתקן אני את רכבי רק במוסכים מורשים, ואינני מעוניין בתיקון שהפוגע מציע לי.
השאלה היא האם רשאי אני להפעיל את ביטוח הרכב הפוגע, שהרי בתביעה אני גורם להעלאת הפוליסה לפוגע במשך השנים הקרובות, ותשלום זה הינו מעבר לדמי התיקון המגיעים לי על פי דין.
תשובה:
הנך רשאי להפעיל את ביטוח הרכב הפוגע, למרות שעל ידי כך חברת הביטוח תעלה את מחיר הביטוח עבורו. זאת מאחר וכל אדם הנוהג בכביש כיום, עולה לכביש על דעת כך שאם יפגע יאלץ לשלם לנפגע את דמי התיקון בעצמו או על ידי הביטוח, ובכלל זה לשלם מחיר גבוה יותר לפוליסת הביטוח, ועל דעת כך נוהג הוא בכביש.
עם זאת ככל שיסכים הפוגע לשלם לך את עלות התיקון במוסך מוסדר לשביעות רצונך. משום מצוות “ואהבת לרעך כמוך”, מוטל עליך להתחשב בפוגע ולא לגרום לו לעליית הפוליסה עקב תביעת הביטוח.
מקורות:
דין זה כי האדם מקבל על עצמו את הדינים הנוהגים במדינה אף כאשר אינם על פי דין תורה, ועל דעת כן קונה מוכר שוכר וכיוצ”ב, ניתן ללומדה ממקומות רבים בדברי הפוסקים.
נציין בזאת לדברי האגרות משה חו”מ חלק א’ סימן ע”ב שהיטיב להוכיח סברה זו במילים אלו. הגע עצמך דהא ברור ופשוט שכל אלו הדינים התלויין במנהג המדינה כגון בב”מ דף פ”ג מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן ומקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה יספק, וכגון בב”מ דף ק”ג במקבל שדה מחברו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש וכדומה. אין צריך שיעשה המנהג ע”פ חכמי תורה וגם אף לא ע”פ יהודים דוקא, דאף שהנהיגו זה הנכרים כגון שהם רוב תושבי העיר נמי הוא מדין התורה בסתמא כפי המנהג, דאדעתא דמנהג העיר נחשב כהתנו בסתמא, עכ”ל.
הואיל וכך, ניתן לומר כי כל אדם הנוהג בכביש, על דעת מנהג המדינה נוהג, ומודע לכך כי במידה וחלילה יפגע ברכב אחר, יטילו עליו את התשלומים הנדרשים על פי חוק, בכללן עליית פוליסת הביטוח במקרה שתוגש תביעה לחברת הביטוח שלו.
סברה זו מופיעה במפורש בדברי הגאון הרב משה שטרנבוך, בשו”ת תשובות והנהגות, חלק ג’ סימן תמ”ד.
למרות שהיה מקום לחלק בין מצב שבו האדם חותם עם חבירו על חוזה מכר או שכירות וכדו’, שבמקרה מעין זה ניתן לראות את חוסר הצבתו תנאי לאפוקי ממנהג המדינה, כהסכמה לקבל את מנהג המדינה הנוגע לחוזה זה. בשונה מנהיגה בכביש שאין לאדם עם מי להתנות שאיננו מקבל את מנהג המדינה ואין מעשה אקטיבי שממנו ניתן להוכיח שמאחר ולא התנה האדם שאיננו מקבל את מנהג המדינה אלמא מקבלו.
אין בחילוק זה ממש, דאכתי עצם העובדה כי אין בידו היכולת והזכות להתנות שאיננו נוהג על דעת חוקי המדינה, מאחר וחוקי המדינה חלים על כל אדם הנוסע בכביש. עצם מציאות זו גורמת לגמירות הדעת המוחלטת של כל אדם באשר הוא, שיודע כי במידה ויפגע במאן דהוא יאלץ לשלם את כל המוטל עליו על פי החוק.
עם זאת, במידה ויציע הפוגע לשלם לנפגע את מלוא התשלום עבור תיקון רכבו. מדין “ואהבת לרעך כמוך” מוטל על הנפגע שלא לתבוע את ביטוח הרכב הפוגע. שהרי מבואר בדברי הרמב”ם הלכות אבל פרק י”ד הלכה א’, כי כל הדברים שרצונך שיעשו אחרים לך, מוטל עליך לעשות כן לחברך.
