שאלה:
שמעתי מרבנים שהדבר פשוט שיש להניח שני תפילין (רש”י ור”ת) ביחד ולא זה אחר זה. למה כולם לא עושים כך? ולמה כולם לא מניחים גם תפילין של שימושא רבא?
תשובה:
אכן מעיקר הדין עדיף היה להניח שני תפילין יחד ולא זה אחר זה, כך גם נהגו גדולי החכמים שבדורות הקודמים. אולם כיום למיעוט הידיעה והדקדוק בהלכות תפילין, בעיקר אצל המון העם, הנחת שני תפילין יחד עלול לגרום להפסד מצווה תפילין, אם התפילין לא יונחו במקומן.
משום כך הורו גדולי הפוסקים בדור זה ובראשם מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל להניח תפילין רש”י ור”ת בזה אחר זה ולא יחד.
בנוגע לתפילין על פי שיטת ספר שימושא רבא, עיקר הדין איננו כדבריו, לפיכך אין נוהגים להניח תפילין דשימושא רבא, למעט הנוהגים בחסידות ובדקדוק ההלכה, כמו כן המקובלים נוהגים להניח תפילין אלו בתפילת המנחה.
מקורות ונימוקים:
יש להעדיף להניח תפילין של רש”י ור”ת בזה אחר זה
עיין בזה באריכות בשו”ת יביע אומר חלק א’ אורח חיים סימן ג’, שם האריך לסקור את פוסקי ההלכה בנידון זה, והעלה כי אכן עדיף היה להניח את שני התפילין יחד, ובאמת אם יש בידו תפילין רש”י ור”ת קטנות באופן שאינן זזות ממקומן עדיף להניחם יחד כדעת מרן שקיבלנו הוראותיו, אולם למעשה יש להעדיף להניח לתפילין רש”י ור”ת בזה אחר זה, על מנת שלא יסורו ממקומן ונמצא מפסיד בזה לעיקר מצוות תפילין.
אף שהגאון הבן איש חי בפרשת חיי שרה אות ו’ כתב שאם התפלין גדולים קצת ויוצאין מחוץ לחצי פרק התחתון, יש לסמוך ע”ד הגר”א היכא דלא אפשר דס”ל דכל בשר הקיבורת ראוי להניח בו תפלין. ע”ש. ביביע אומר כתב לתמוה על דבריו, איך אפשר לעזוב ד’ הפוסקים שאנחנו הולכים בעקבותיהם, לסמוך על דעת יחידאה, ולברך ברכות, שיש לחוש דהוי ברכה לבטלה, וקרקפתא דלא מנח תפלין, בשביל להניח שתיהם בבת אחת, והרי אף המקובלים לא חלקו ע”ד הפוסקים בשיעור מקום הנחתן.
מצרף בזה למכתבו של הראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליט”א מתאריך כ’ אלול תש”פ שם השיב על שאלה זו בזה”ל,
הנה גדולי החכמים היו יודעים לכוין המקום היטב, גם בתפילין של יד, אבל הבעלי בתים לא כולם יודעים לכוין היטב. ובפרט בתפילין של יד שראיתי אפילו לאברכים שהתפילין יורדות ואינם מונחות במקומם הצריך לכתחלה. ואין להקשות ממנהגו של רבינו האר”י ז”ל ודעימיה, למה שיש בעלי בתים הרוצים לנהוג כן. וידוע לכל העם כי מפני כמה חששות לביטול מצות תפילין, דעתו של מרן אאמו”ר להורות לרבים להניח את תפילין של ר”ת בנפרד מתפילין של רש”י, ואינו לעיכובא להניחן ביחד, דאף שמקום יש בראש להניח שניהם, פעמים שהתפלין אינן קטנות, ומניחן שלא במקומן.
וביותר יש לעורר, לגבי תפילין של יד, שאם מניחן ביחד, פעמים רבות אחד מהתפילין אינם נמצאים במקום הנכון, ונמצא שמבטל מצות תפילין באחד מהתפילין, וא”כ מה תועלת שיניחן ביחד אם על ידי כך התפילין של יד זזים ממקומן ואינם נמצאים במקום הנחתן כדת וכדין. וכבר הארכנו בכל זה בספר ילקוט יוסף הלכות תפילין (סי’ ל”ד סעיף ב’) דאע”פ שלכתחלה היה מן הראוי להניח ב’ זוגות תפילין של רש”י ושל ר”ת ביחד, כדי שברכת להניח תפילין תחול על שתיהן, יחדיו, וגם כדי שיקרא בהן קריאת שמע ויתפלל עמהן כראוי, שזוהי קבלת שמים שלימה, כי מקום יש בראש להניח ב’ תפילין. אולם כל זה כאשר התפילין קטנים מאוד, באופן שגודל כל התפילין עם התיתורא והמעברתא לא יהיה יותר משיעור שתי אצבעות, שהוא ארבעה סנטימטר, וביחד יהיו התפילין של רש”י ורבינו תם לא יותר משמונה סנטימטר, כדי שבאופן שכזה יהיו כל שתי התפילין מונחות על הקיבורת של הזרוע, בחצי הנוטה לצד היד, כי אם יהיה אפילו חלק קטן מאד מהתפילין מונח בחצי החלק העליון הנוטה לצד הכתף, הרי ברכתו על התפילין היא ברכה לבטלה, וגם לא יצא ידי חובת תפילין של רש”י, כי שם איננו המקום הכשר להנחת תפילין כלל, ויוצא שכרו בהפסדו. ולכן כל שקשה מאד למצוא תפילין כשרים קטנים כל כך, שיהיה אפשר להניחן ביחד במקום הכשר לתפילין ללא כל פקפוק, יש להניחן בזה אחר זה, דהיינו שיניח תפילין של רש”י ויברך עליהן עובר לעשייתן, ויקרא בהן קריאת שמע ויתפלל, ואחר התפלה יניח תפילין של רבינו תם בלא ברכה, ויקרא בהן פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע, ובזה הוא יוצא ידי חובת כל הפוסקים. ואמנם בדרך כלל יש לחוש שיפסיד מצות תפילין על-ידי שיניחם יחד ושלא במקומן, וכך הוא בדרך כלל אצל רוב האנשים, שהתפילין של ראש יורדות במעט שלא במקום הנחת התפילין, וממילא מפסידים מצות תפילין, ולכן יניחן בזה אחר זה.
ואנו רואים בחוש שיש מהמניחין ב’ תפילין ביחד מפסיד מצות תפילין של יד, עי”ז שמניחם יחד ושלא במקומן, וכן הוא בדרך כלל אצל רוב האנשים, שהתפילין של ראש יורדות במעט שלא במקום הנחת התפילין, ובעיקר בתפילין של יד הנחת ב’ תפילין בזרוע של היד, גורמת שאחד מהתפילין יורד ומונח שלא במקומו, וממילא מפסידים מצות תפילין כתקנה, ולכן יש להניחן בזה אחר זה, וע”ש בהערה נימוקי הדין. וגדולי החכמים היו יודעים לכוין המקום היטב, אבל הבעלי בתים לא כולם יודעים לכוין היטב. ואין להקשות ממנהגו של רבינו האר”י ז”ל ודעימיה, למה שיש בעלי בתים הרוצים לנהוג כן.
רק המדקדקים והמקובלים נוהגים להניח תפילין דשימושא רבא
בנוגע לתפילין הנעשות לפי המבואר בחיבור שימושא רבא, למרות שהוא חיבור קדמון המיוחס לרב שר שלום גאון, וכבר הובא בפסקי הרא”ש על הלכות תפילין [מובא בדפוסי הש”ס סוף מסכת מנחות], דעתו לא התקבלה להלכה אצל הפוסקים, לפיכך לא נהגו להניחו כלל הציבור.
עם זאת יש שהקפידו להחמיר ולהניח גם את התפילין על פי הנפסק בשימושא רבא. המכונות ‘תפילין דשימושא רבא’. ידוע כי גדולי המקובלים כרבי חיים ויטאל ועוד היו מניחים זוג תפילין אלו, אחרי שהיו מניחים תפילין דרש”י ותפילין דר”ת. גם כיום המקובלים נוהגים להניח תפילין אלו בתפילת המנחה.
ועיין בילקוט יוסף על הלכות תפילין הערה ה’, שכתב כי אדם המפורסם בחסידות אמיתית, מותר לו להניח תפילין של שימושא רבה במנחה, גם במקום שאין הצבור מניחין תפילין במנחה.
