חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דוד שמש

דוד שמש שהתפוצץ מחמת הקרה מי נושא בנזק – המשכיר או השוכר?

הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

תשובה:

חובתו של שוכר לדאוג למנוע נזק מבעל הדירה, לכן בהחלט היה מוטל עליך לדאוג לפתוח את ברז המים בלילות בהם קיים חשש לקרה.
למרות האמור, במידה ולא פתחת את המים בלילה, והמים בדוד קפאו וגרמו לנזק הינך פטור מתשלום, ועל בעל הדירה לשאת בעלות התיקון ולהעמיד לך דירה תקינה.
עם זאת, ככל שישנה התייחסות בחוזה השכירות המטילה על השוכר חובת תיקון במקרה מעין זה, עליך לשאת בעלות התיקון, ככל תנאי שבממון שהתנאי קיים אף אם אינך חייב בכך מדין התורה.
 

 

מקורות ונימוקים:
חובתו של שוכר למנוע נזק מדירת המשכיר
בגמרא בב”מ דף ל”א. איתא, ראה מים ששוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם, אמר רבא לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע, ע”כ. כלומר שכאשר רואה אדם נזק הממשמש ובא להזיק ממון חבירו מוטל עליו להציל את ממון חבירו מן הנזק מדין השבת אבידה, כפי שדרשה הגמרא מהפסוק לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע.

כן פסק השולחן ערוך להלכה חו”מ סימן רנ”ט, בזה”ל, אבידת קרקע גם כן חייב להשיב, שאם ראה מים באים לשטוף שדה חבירו חייב לגדור בפניהם כדי להציל.

מלבד זאת, בדרך כלל בחוזה השכירות חותם השוכר על כך שישמור על הדירה, וקיימ”ל כי האדם רשאי לחייב עצמו בכל דבר והחיוב חל. על כן מוטל על השוכר לפתוח את ברזי המים החמים פתיחה מועטה בכדי למנוע נזק מדוד השמש שבגג.
השוכר איננו מחוייב בדיני שמירה על דירת המשכיר
למרות האמור, במקרה בו השוכר לא פתח את ברז המים ונגרם פיצוץ לדוד השמש, השוכר פטור. זאת מאחר והשוכר לא הזיק בידים ואף לא בגרמא אלא בשב ואל תעשה. אף מדיני שמירה אין לחייב את השוכר הואיל ואין דיני שמירה בקרקעות, כפי שדרשה הגמרא בב”מ דף נ”ז: מהפסוק “כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור”, דהוי כלל ופרט וכלל, מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון, ע”כ.

לפיכך הואיל ודוד השמש מחובר לדירה, הרי הוא מוגדר כחלק מן הדירה ומאחר ואין דין שמירה בקרקעות, ואף שיתכן שלא שמר השוכר כהוגן על דוד השמש, בכך שלא פתח את זרם המים בלילה למנוע נזק מדוד השמש, אין בכך בכדי לחייבו, כי אין דין שמירה בקרקעות.
נחלקו הפוסקים בדין פשיעה בשמירת קרקע
אלא שיש לדון, שמא השוכר שלא פתח את זרם המים נקרא פושע, ויהיה חייב שהרי נחלקו הראשונים האם הפושע בשמירה על קרקעות הקדשות ועבדים יהיה חייב.

דעת הרמב”ם בפרק ב’ מהלכות שכירות הלכה א’, שלא פטרה התורה בשמירה בקרקעות אלא לגבי גניבה ואבידה שאין צריך להשבע, אולם הפושע בשמירה חייב.

אולם דעת הרי”ף בתשובה והרא”ש ב”מ פ”ד סי’ כא, שבקרקעות אין דין שמירה ופטור אפילו בפשיעה בשמירה.

אכן קושטא דמילתא נראה, כי אין בהעדר פתיחת המים החמים על ידי השוכר מעשה פשיעה, שהרי רבים האנשים שלא מודעים לכך, ואף כאלו שמודעים לכך לא כולם פותחים את ברזי המים החמים ובכל זאת לא קורה להם דבר.

יתר על כן, אף אם הדבר מוגדר כפשיעה, הרי לעניין הלכה בשולחן ערוך סימן ש”א סעיף א’, העלה בסתם כדברי הרי”ף והרמב”ם שפוטרים אף בפשיעה. ז”ל השו”ע, “שלשה דינים האמורים בתורה בארבעה שומרים אינם לא בקרקעות ולא בעבדים ולא בשטרות, נושא שכר או שוכר אינם משלמים. וכן פטורים אפילו מפשיעה, ויש מחייבין בפשיעה.”

מבואר כי בסתם פסק השו”ע כדעת הרי”ף והרא”ש ובלשון ויש מחייבים הביא לשיטת הרמב”ם. לפכיך להלכה הרי קיימ”ל הלכה כסתם בשולחן ערוך לפיכך פטור השוכר מתשלום.

למרות שהש”ך ס”ק ג’ כתב כי דעתו לפסוק כדעת הרמב”ם שבפשיעה חייב. עיין בנתיבות המשפט ס”ק ובתומים שכתבו ליישב את הוכחותיו של הש”ך להוכיח כהרמב”ם.

לפיכך בנידון דידן שהשוכר לא פתח את ברז המים בלילה, השוכר פטור, הואיל ואיננו מוגדר כפושע משום כך, וגם אם נאמר שפשע בכך בשמירה על הדירה, והרי קיימ”ל שפטור אף בפשיעה כנ”ל.

בפרט שהשוכר מוחזק הוא בכסף, וודאי שיוכל לומר קים לי כדעת הרי”ף והרא”ש שהשו”ע סתם כדבריהם. עדיפא מיניה העלה מרן הרב עובדיה זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ט’ חו”מ סימן א’ אות ו’ שאף לא ניתן לומר קים לי כדעת היש אומרים כאשר סתם השולחן ערוך איפכא.
ככל שישנה התייחסות בחוזה למקרה זה החוזה מחייב
חשוב לסייג את האמור, למצב בו לא קיימת התייחסות בחוזה למקרי נזק שאירעו בדירה, כי ישנם חוזים בהם מופיע נוסח המחייב את השוכר בכל נזק שיארע לדירה אפי’ אם נגרם רק בעקיפין ברשלנות השוכר. ככל שמופיע התייחסות מפורשת בחוזה למקרה נזק מעין אלו, יש לדייק בנוסח החוזה הואיל וחתימה על חוזה מחייבת את החותמים עליו על פי ההלכה, כפי שפסק השולחן ערוך בסימן ר”ז סעיף כ’ שרשאי אדם לחייב עצמו לחבירו לשלם גם על נזקים שאיננו חייב בהם מדין תורה.

לפיכך למעשה ככל שאין התייחסות בחוזה השכירות לנזק מעין זה, השוכר פטור מלשלם על הנזק שאירע לדוד השמש. ועל המשכיר מוטלת החובה לתקן את דוד השמש, שהוא חלק מחיובי המשכיר לספק לשוכר דירה תקינה. כן ראיתי שהעלה הגאון הגדול הרב ברוך שרגא שליט”א בספרו ברוך אומר חו”מ סימן ס”ד.

שאלה

שלום כבוד הרב

אני שוכר דירה בירושלים, אמש התפוצץ דוד השמש  של הדירה בעקבות הקרה שהייתה בירושלים. ביקשתי מהמשכיר שיתקן את הדוד, אבל הוא אומר לי שאני חייב כי לא פתחתי את זרם המים בלילה, וזה היה מונע את הפיצוץ. אני לא ירושלמי במקור ולא ידעתי שצריך לפתוח את ברז המים בלילה. מי חייב לשאת בעלות תיקון הדוד.

 

תשובה:

חובתו של שוכר לדאוג למנוע נזק מבעל הדירה, לכן בהחלט היה מוטל עליך לדאוג לפתוח את ברז המים בלילות בהם קיים חשש לקרה.

למרות האמור, במידה ולא פתחת את המים בלילה, והמים בדוד קפאו וגרמו לנזק הינך פטור מתשלום, ועל בעל הדירה לשאת בעלות התיקון ולהעמיד לך דירה תקינה.

עם זאת, ככל שישנה התייחסות בחוזה השכירות המטילה על השוכר חובת תיקון במקרה מעין זה, עליך לשאת בעלות התיקון, ככל תנאי שבממון שהתנאי קיים אף אם אינך חייב בכך מדין התורה.

 

 

מקורות ונימוקים:

חובתו של שוכר למנוע נזק מדירת המשכיר

בגמרא בב”מ דף ל”א. איתא, ראה מים ששוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם, אמר רבא לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע, ע”כ. כלומר שכאשר רואה אדם נזק הממשמש ובא להזיק ממון חבירו מוטל עליו להציל את ממון חבירו מן הנזק מדין השבת אבידה, כפי שדרשה הגמרא מהפסוק לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע.

כן פסק השולחן ערוך להלכה חו”מ סימן רנ”ט, בזה”ל, אבידת קרקע גם כן חייב להשיב, שאם ראה מים באים לשטוף שדה חבירו חייב לגדור בפניהם כדי להציל.

מלבד זאת, בדרך כלל בחוזה השכירות חותם השוכר על כך שישמור על הדירה, וקיימ”ל כי האדם רשאי לחייב עצמו בכל דבר והחיוב חל. על כן מוטל על השוכר לפתוח את ברזי המים החמים פתיחה מועטה בכדי למנוע נזק מדוד השמש שבגג.

השוכר איננו מחוייב בדיני שמירה על דירת המשכיר

למרות האמור, במקרה בו השוכר לא פתח את ברז המים ונגרם פיצוץ לדוד השמש, השוכר פטור. זאת מאחר והשוכר לא הזיק בידים ואף לא בגרמא אלא בשב ואל תעשה. אף מדיני שמירה אין לחייב את השוכר הואיל ואין דיני שמירה בקרקעות, כפי שדרשה הגמרא בב”מ דף נ”ז: מהפסוק “כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור”, דהוי כלל ופרט וכלל, מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון, ע”כ.

לפיכך הואיל ודוד השמש מחובר לדירה, הרי הוא מוגדר כחלק מן הדירה ומאחר ואין דין שמירה בקרקעות, ואף שיתכן שלא שמר השוכר כהוגן על דוד השמש, בכך שלא פתח את זרם המים בלילה למנוע נזק מדוד השמש, אין בכך בכדי לחייבו, כי אין דין שמירה בקרקעות.

נחלקו הפוסקים בדין פשיעה בשמירת קרקע

אלא שיש לדון, שמא השוכר שלא פתח את זרם המים נקרא פושע, ויהיה חייב שהרי נחלקו הראשונים האם הפושע בשמירה על קרקעות הקדשות ועבדים יהיה חייב.

דעת הרמב”ם בפרק ב’ מהלכות שכירות הלכה א’, שלא פטרה התורה בשמירה בקרקעות אלא לגבי גניבה ואבידה שאין צריך להשבע, אולם הפושע בשמירה חייב.

אולם דעת הרי”ף בתשובה והרא”ש ב”מ פ”ד סי’ כא, שבקרקעות אין דין שמירה ופטור אפילו בפשיעה בשמירה.

אכן קושטא דמילתא נראה, כי אין בהעדר פתיחת המים החמים על ידי השוכר מעשה פשיעה, שהרי רבים האנשים שלא מודעים לכך, ואף כאלו שמודעים לכך לא כולם פותחים את ברזי המים החמים ובכל זאת לא קורה להם דבר.

יתר על כן, אף אם הדבר מוגדר כפשיעה, הרי לעניין הלכה בשולחן ערוך סימן ש”א סעיף א’, העלה בסתם כדברי הרי”ף והרמב”ם שפוטרים אף בפשיעה. ז”ל השו”ע, “שלשה דינים האמורים בתורה בארבעה שומרים אינם לא בקרקעות ולא בעבדים ולא בשטרות, נושא שכר או שוכר אינם משלמים. וכן פטורים אפילו מפשיעה, ויש מחייבין בפשיעה.”

מבואר כי בסתם פסק השו”ע כדעת הרי”ף והרא”ש ובלשון ויש מחייבים הביא לשיטת הרמב”ם. לפכיך להלכה הרי קיימ”ל הלכה כסתם בשולחן ערוך לפיכך פטור השוכר מתשלום.

למרות שהש”ך ס”ק ג’ כתב כי דעתו לפסוק כדעת הרמב”ם שבפשיעה חייב. עיין בנתיבות המשפט ס”ק ובתומים שכתבו ליישב את הוכחותיו של הש”ך להוכיח כהרמב”ם.

לפיכך בנידון דידן שהשוכר לא פתח את ברז המים בלילה, השוכר פטור, הואיל ואיננו מוגדר כפושע משום כך, וגם אם נאמר שפשע בכך בשמירה על הדירה, והרי קיימ”ל שפטור אף בפשיעה כנ”ל.

בפרט שהשוכר מוחזק הוא בכסף, וודאי שיוכל לומר קים לי כדעת הרי”ף והרא”ש שהשו”ע סתם כדבריהם. עדיפא מיניה העלה מרן הרב עובדיה זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ט’ חו”מ סימן א’ אות ו’ שאף לא ניתן לומר קים לי כדעת היש אומרים כאשר סתם השולחן ערוך איפכא.

ככל שישנה התייחסות בחוזה למקרה זה החוזה מחייב

חשוב לסייג את האמור, למצב בו לא קיימת התייחסות בחוזה למקרי נזק שאירעו בדירה, כי ישנם חוזים בהם מופיע נוסח המחייב את השוכר בכל נזק שיארע לדירה אפי’ אם נגרם רק בעקיפין ברשלנות השוכר. ככל שמופיע התייחסות מפורשת בחוזה למקרה נזק מעין אלו, יש לדייק בנוסח החוזה הואיל וחתימה על חוזה מחייבת את החותמים עליו על פי ההלכה, כפי שפסק השולחן ערוך בסימן ר”ז סעיף כ’ שרשאי אדם לחייב עצמו לחבירו לשלם גם על נזקים שאיננו חייב בהם מדין תורה.

לפיכך למעשה ככל שאין התייחסות בחוזה השכירות לנזק מעין זה, השוכר פטור מלשלם על הנזק שאירע לדוד השמש. ועל המשכיר מוטלת החובה לתקן את דוד השמש, שהוא חלק מחיובי המשכיר לספק לשוכר דירה תקינה. כן ראיתי שהעלה הגאון הגדול הרב ברוך שרגא שליט”א בספרו ברוך אומר חו”מ סימן ס”ד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

פרחים ברקע של חופה
דיני אישות

האם לכהן מותר להתחתן עם אלמנה

מקורות ונימוקים: ויקרא כ”א: אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו: בפסוק זה ציוותה

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש