שאלה:
כגבאי בית כנסת מרכזי באחת מערי הדרום רצוני לשאול, בקריאת המגילה מכובד מידי שנה חזן הקהילה, אשר יודע לדקדק בקריאתה ומטיב לנגן, לאחרונה עקב התרבות בני התורה והאברכים בקהילתנו, התעוררו מספר ויכוחים על קריאת כמה מתיבות המגילה, כאשר בני התורה עמדו כל כך, שצריך לקרוא פעמיים, בתיבת “באמרם” להוסיף ולקרוא “כאמרם”, וכן “להרג” “ולהרג”, ואיש לא עמד “בפניהם” “לפניהם”, באמרם שכך היא ההלכה והמנהג, אך החזן עמד על שלו, והקהילה נבוכה, על כן השנה החלטנו לברר מבעוד מועד, את ההלכה. בתודה מראש.
תשובה:
במענה לשאלתו בבירור נוסחאות כתיבת המגילה ודיוק קריאתה, הנה לענין קריאת תיבת כאמרם (ג, ד), אין כל צורך לקרא שניהם, אלא בכ”ף בלבד, ככל קרי וכתיב שבתורה, וכן המנהג, ואף שיש קוראים שניהם, אין לנהוג כן. ובאופן שקראו רק תיבת “באמרם”, וכבר סיימו את קריאת המגילה, יחזרו על קריאתה בלא ברכה.
לעניין קריאת תיבת להרוג שבפרק ח (פס’ יא), יש חילוקי נוסחאות ראה במנחת שי שם [ומבואר בארוכה בנימוקים], ועל כן יש הנוהגים לכפול כנ”ל, אמנם בכתיבת תיבת “ולהרג” העידו רבים שכ”ה מנהג הספרדים בכתיבה בוא”ו, וממילא כן הוא בקריאה, ואם למנהגכם הכתיב בלא וא”ו, ראוי עכ”פ לחזור ולקרוא בוא”ו, ומ”מ אם לא חזר הקורא לומר “ולהרג”, וסיים המגילה, יצא, וא”צ לחזור ולקרות.
גם לעניין כתיבת תיבת “בפניהם” בפרק ט (פס’ ב), יש שינויי נוסחאות כמבואר במנחת שי שם, ומשום כך יש הנוהגים לקרוא שניהם, ויאמרו תיבת “בפניהם” תחילה, וכן נהג מרן הגר”ע יוסף זללה”ה. על כן, יכולים עכ”פ להמשיך במנהגם בקריאת המגילה, ובפרט במקום חשש מחלוקת, ובכך תשקוט המחלוקת ויהיה להם אורה ושמחה.
נימוקים ומקורות:
א. הנה לעניין קריאת תיבת כאמרם (ג, ד), כ’ מרן הגר”ע יוסף זללה”ה בחזון עובדיה (פורים מהלכות קריאת המגילה הל’ יד, עמ’ פח), שהואיל והוא קרי וכתיב, א”צ לקרוא שניהם, אלא קורים “כאומרם” בכף בלבד, ככל קרי וכתיב שבתורה, וכמש”כ מרן הש”ע (סי’ קמא ס”ה), וכ”ה בראבי”ה (סי’ תקמט עמ’ רנב) ובאור זרוע (סי’ שעג) ומהר”ם מינץ (סי’ סא), וכן המנהג. ובשו”ת אור לציון (חלק ד פרק נד הל’ ז) כתב: מה שכתוב במגילה בפרק ג’ פסוק ד’ ויהי באמרם אליו יום ויום, אין זה אלא הכתיב של הפסוק, אבל הקרי הוא כאמרם.
אם טעו ואמרו באמרם במקום כאמרם, וכבר סיימו את קריאת המגילה, כ’ האור לציון (שם), שיחזרו על קריאת המגילה בלא ברכה. וראה במג”א בסימן תר”צ (ס”ק יד) ובביאור הלכה שם סעיף י”ד (ד”ה אין מדקדקים בטעויותיה), ע”ש.
ב. אך לענין כתיבת תיבת להרוג שבפרק ח’ (פס’ יא), יש חילוקי נוסחאות ראה במנחת שי שם וכ’ המנחת שי שם, לכתוב “ולהרג” בוא”ו בתחילת התיבה, וכך כתוב בכל ספרים כת”י מדוייקים, ובדפוסים קדמונים, וכן מצא במגילת רבי מאיר סופר עירו ובמחזור קדמון. ורוו”ה (עין הקורא כאן) הביא ג’ ראיות מהמסורה להכרעה זו, ב’ ממסורה בדפוס, וא’ ממסורה בכת”י. ובמציאות הכת”י הישנים, בכת”י הטברנים הקדומים (כתר אר”צ לפי עדות ספיר וילין, כתי”ל כתי”ש 1053) כתוב וא”ו, וכ”ה ביותר משלוש מאות כת”י ישנים ועתיקים [הערת ידידי רבי צבי סיימן יצ”ו, בנתיבות המסורה עלון 10]. וכן הכריע חתן הגר”א בשיירי מנחה, והרוו”ה, וכ”ה ברוב התנכי”ם הנדפסים כיום. וכ”ה מנהג הספרדים, ראה בקול יעקב (סי’ תרצא ס”ק טז), שבבגדאד נהגו כהמנחת שי בכל המגילה, וראה גם בס’ סנסן ליאיר (מהדו’ תשע”ד עמ’ קעז – קעט) וכ”ה מנהג התימנים (ראה ש”ע המקוצר סי’ קכב סעיף כא), וכ”כ בדפו”ח של תיקון סופרים דוידוביץ. אך בקסת הסופר (סוף ח”ב בהשמטות), אחר שהביא דברי המנחת שי, סיים, במדינתנו המנהג לכתוב “להרג” וכו’, וקשה לשנות המנהג.
ויש להעיר, דמדברי החזו”ע שם שכ’, אם לא חזר לומר “ולהרג”, וסיים המגילה, יצא, נראה שהכתיבה במגילה בלא וא”ו, דמן הסתם הקורא קורא את אשר לפניו. וכן נראה מסידור הדברים באור לציון. וצ”ב.
ג. ולעניין כתיבת תיבת “בפניהם”, הנה במקראות גדולות (דפוס רפד) כתוב “בפניהם”, והעיר המנח”ש, שכ”ה בקצת כת”י וכמה דפוסים וכן משמע בתרגום, אבל בהרבה כת”י ודפוסים קדמונים כתיב “לפניהם”, וכן הכריע בעל אור תורה בהגהותיו, והוכיח כן ממסירה כת”י וכו’, וכן הביא הרוו”ה ראיה ממסורה כת”י ישן וכו’, וכן הבינו בהכרעת המנח”ש. וכ”כ בכת”י הטברנים הקדומים, ובקרוב למאתים חמישים כת”י, וכ”ה מנהג הספרדים והתימנים בכתיב המגילה, וכ”ה בתנכי”ם היום. אך נוסח בפניהם, נמצא במקורות קדומים, כ”ה בספר מוגה הקדום, וכ”ה בספר הללי (תנ”ך כת”י עתיק ומדוייק שהיה בספרד, ואף שאבד מ”מ יש רשימות של שינו”ב בינו לשא”ס) לפני התיקון, וכן הכריע יהב”י הנקדן, וכן נמצא ביותר ממאתים וחמישים כת”י. והקסת הסופר לא הכריע כנגד המנהג, והעיד שנוהגים לכתוב בבי”ת, וכ”ה מנהג האשכנזים. וכ”כ השירי מנחה.
ועל כן יש נוהגים לכפול בקריאה כנ”ל, כ”ה מנהג החתם סופר, כמובא בחוט המשולש (דל”ו ע”א) ובשו”ת שבט סופר (סו”ס כז), וכ”כ מהר”א פלאג’י בס’ פדה את אברהם (מע’ פ אות ב), וכ”כ בתולדות ר’ זונדל מסלנט (צד מו) משם מהר”ח מוולזין, הו”ד בחזו”ע שם בהערה (עמ’ פז).
ובנוסח ההלכה פסק שם, יש נוהגים לכפול תיבת להרוג, ולהרוג, כי ישנם ב’ נוסחאות בזה, וכן בפסוק איש לא עמד בפניהם, כופלים ואומרים, איש לא עמד לפניהם, בפעם השניה. ובאורל”צ שם כתב עוד, ראה במנחת שי על פסוקים אלו שהביא שינויי נוסחאות בזה, ועל כן יש לקרוא מספק בשתי הנוסחאות. וכן המנהג. עכ”ד.
והנה גם בזה נראה מסידור הדברים בחזו”ע ובאורל”צ, ובפרט מנוסח ההלכה בחזו”ע שם, שהכתיב במגילות, הוא “בפניהם”, אלא שכופלים לומר “לפניהם”.
אמנם אחר הבירור, מנהג מרן הגר”ע יוסף סללה”ה בקריאתו (כפי שניתן לשמוע גם בהקלטות) היה, לקרוא אך תיבת “כאמרם”, לקרוא “ולהרוג” בוא”ו, וללא קריאה נוספת בלא וא”ו, ולקרוא “בפניהם” “לפניהם”, בזה הסדר.
