חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

אנו דיירי בניין באזור המרכז, לבניין חצר משותפת הרשומה בטאבו. עד היום החצר לא הייתה מגודרת ולא מתוחזקת, באסיפת הדיירים האחרונה הוחלט ברוב דעות לטפח את החצר ולגדר אותה.

השאלה היא האם רשאים אנו לגדר את החצר, כי במהלך השנים החצר שימשה מעבר להולכי רגל לקצר את דרכם לרחוב הסמוך, אחד מהשכנים טוען שזה “מיצר שהחזיקו בו רבים” ואסור למנוע מהם את הדרך.

 

תשובה:

הנכם רשאים לגדר ולטפח את החצר המשותפת של הבניין, דין מיצר שהחזיקו בו רבים שאסור לקלקלו איננו שייך בנידון זה, כפי שיבואר במקורות.

 

מקורות ונימוקים:

בגמרא בב”ב דף י”ב. מבואר כי מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו. כן גם נפסק בשולחן ערוך חו”מ סימן שע”ז.

אולם כבר כתבו התוס’ במקום ד”ה מיצר, כי אין הדברים אמורים אלא בהחזיקו הרבים ‘ברשות’, אבל אם החזיקו שלא ברשות, ניתן למנוע מהם מלהמשיך ולהחזיק ולהשתמש בדרך זו. כן פסק הרמ”א בהגהתו על השולחן ערוך חו”מ סימן שע”ז להלכה, וביתר ביאור עיי”ש בדברי הסמ”ע ס”ק ב’. כך כתב גם בביאור הגר”א שם והביא לדברי הר”ש פרק י”ח דאהלות שכתב כן.

בנוסף, יעויין בדברי הרמ”א בהגהתו לשו”ע חו”מ סימן קס”ב סעיף א’, שם הביא לדברי הרשב”א בתשובה, שכתב כי רשאים בני מבוי להניח דלת לכניסה למבוי ולמנוע מן הרבים את המעבר דרך המבוי, במקום שהמלך נתן להם רשות. מאחר ודינא דמלכותא דינא והשווקים והרחובות שלהם ויכולים לעשות בהם מה שירצו, לפיכך לא שייך בזה דין מיצר שהחזיקו בו רבים. אם כן מאחר וכפי הידוע הוראות החוק מאפשרות לדיירי בניין לעשות ברכוש המשותף להם כאוות נפשם בכלל זאת לגדר ולמנוע את מעבר העוברים ושבים דרך החצר, לפיכך לא שייך בזה דין מיצר שהחזיקו בו רבים. כ”כ גם הגר”ש קלוגר בספרו חכמת שלמה.

כמו כן שיטת הרשב”ם כי מיצר שהחזיקו בו רבים, אינו בהילוך בלבד, אלא בתיקון הקרקע שהלכו הרבים והשוו את הקרקע בהילוכם, אולם הילוך גרידא אינו חשוב מיצר שהחזיקו בו רבים. בבאר הגולה הביא לדברי הרשב”ם להלכה, וכן הביאו הב”ח והפרישה.

מלבד האמור, יש האומרים כי מאחר וכיום ישנו רישום בטאבו על כל שטח למי הוא שייך. לפיכך אין הוכחת מחילה כאשר שותקים בעלי הקרקע ומאפשר לרבים לעבור בחצירו. מאחר וסיבת שתיקתם היא הידיעה הברורה כי לכשירצו לממש את זכותם הקניינית בקרקע יוכלו לעשות זאת ללא עוררין.

כן כתב בשו”ת מהרש”ם חלק א’ סימן ה’, כ”כ הגאון הרב ברוך שרגא שליט”א ראב”ד ירושלים בשו”ת והיה העולם חו”מ סימן ט’. [כך ציינו גם בעלון מסביב לשולחן 443, משמיה דהגאון הגדול הרב חיים פנחס שיינברג זצ”ל].

לפיכך בהצטרף כל אלו הטעמים, ללא ספק אין מניעה מהשכנים בעלי הרכוש המשותף לגדר את חצירם המשותפת, למרות שבכך מונעים את המשך מעבר הרבים.

שאלה:

אנו דיירי בניין באזור המרכז, לבניין חצר משותפת הרשומה בטאבו. עד היום החצר לא הייתה מגודרת ולא מתוחזקת, באסיפת הדיירים האחרונה הוחלט ברוב דעות לטפח את החצר ולגדר אותה.

השאלה היא האם רשאים אנו לגדר את החצר, כי במהלך השנים החצר שימשה מעבר להולכי רגל לקצר את דרכם לרחוב הסמוך, אחד מהשכנים טוען שזה “מיצר שהחזיקו בו רבים” ואסור למנוע מהם את הדרך.

 

תשובה:

הנכם רשאים לגדר ולטפח את החצר המשותפת של הבניין, דין מיצר שהחזיקו בו רבים שאסור לקלקלו איננו שייך בנידון זה, כפי שיבואר במקורות.

 

מקורות ונימוקים:

בגמרא בב”ב דף י”ב. מבואר כי מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו. כן גם נפסק בשולחן ערוך חו”מ סימן שע”ז.

אולם כבר כתבו התוס’ במקום ד”ה מיצר, כי אין הדברים אמורים אלא בהחזיקו הרבים ‘ברשות’, אבל אם החזיקו שלא ברשות, ניתן למנוע מהם מלהמשיך ולהחזיק ולהשתמש בדרך זו. כן פסק הרמ”א בהגהתו על השולחן ערוך חו”מ סימן שע”ז להלכה, וביתר ביאור עיי”ש בדברי הסמ”ע ס”ק ב’. כך כתב גם בביאור הגר”א שם והביא לדברי הר”ש פרק י”ח דאהלות שכתב כן.

בנוסף, יעויין בדברי הרמ”א בהגהתו לשו”ע חו”מ סימן קס”ב סעיף א’, שם הביא לדברי הרשב”א בתשובה, שכתב כי רשאים בני מבוי להניח דלת לכניסה למבוי ולמנוע מן הרבים את המעבר דרך המבוי, במקום שהמלך נתן להם רשות. מאחר ודינא דמלכותא דינא והשווקים והרחובות שלהם ויכולים לעשות בהם מה שירצו, לפיכך לא שייך בזה דין מיצר שהחזיקו בו רבים. אם כן מאחר וכפי הידוע הוראות החוק מאפשרות לדיירי בניין לעשות ברכוש המשותף להם כאוות נפשם בכלל זאת לגדר ולמנוע את מעבר העוברים ושבים דרך החצר, לפיכך לא שייך בזה דין מיצר שהחזיקו בו רבים. כ”כ גם הגר”ש קלוגר בספרו חכמת שלמה.

כמו כן שיטת הרשב”ם כי מיצר שהחזיקו בו רבים, אינו בהילוך בלבד, אלא בתיקון הקרקע שהלכו הרבים והשוו את הקרקע בהילוכם, אולם הילוך גרידא אינו חשוב מיצר שהחזיקו בו רבים. בבאר הגולה הביא לדברי הרשב”ם להלכה, וכן הביאו הב”ח והפרישה.

מלבד האמור, יש האומרים כי מאחר וכיום ישנו רישום בטאבו על כל שטח למי הוא שייך. לפיכך אין הוכחת מחילה כאשר שותקים בעלי הקרקע ומאפשר לרבים לעבור בחצירו. מאחר וסיבת שתיקתם היא הידיעה הברורה כי לכשירצו לממש את זכותם הקניינית בקרקע יוכלו לעשות זאת ללא עוררין.

כן כתב בשו”ת מהרש”ם חלק א’ סימן ה’, כ”כ הגאון הרב ברוך שרגא שליט”א ראב”ד ירושלים בשו”ת והיה העולם חו”מ סימן ט’. [כך ציינו גם בעלון מסביב לשולחן 443, משמיה דהגאון הגדול הרב חיים פנחס שיינברג זצ”ל].

לפיכך בהצטרף כל אלו הטעמים, ללא ספק אין מניעה מהשכנים בעלי הרכוש המשותף לגדר את חצירם המשותפת, למרות שבכך מונעים את המשך מעבר הרבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש