ברכת הגומל בחולי האומיקרון

שאלה:

חליתי בקורונה (אומיקרון) היה לי חום יומיים 38.5 ושכבתי במיטה יומיים,
האם אני יכול לברך ברכת הגומל?

תשובה:

חובה עליך לברכת ברכת הגומל. והאל שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב לעד.

מקורות:

בטור (סו”ס ריט) כתב, וכן לענין חולה כתב הר”ר יוסף דוקא חולה שנפל למטה אבל חש בראשו או במעיו, אין צריך לברך, וכ”כ הראב”ד דווקא במכה של חלל שיש בה סכנה, אבל הרמב”ן (ויש גורסים הרמב”ם, וראה שם בב”י), כתב, דבכל דרך ובכל חולי צריכים להודות דגרסינן בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה הם וכל החלאים בחזקת סכנה הם, וכ”כ בערוך, דאפילו חש בעיניו או בראשו, צריך לברך וכן נוהגים בספרד. עכ”ל. וכן פסק השו”ע (סעיף ח’) שבכל חולי צריך לברך ואפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל אלא כל שעלה למיטה וירד, מפני שדומה למי שהעלוהו לגרדום לידון.

נמצא דבמקום שניצל מסכנת נפשות גמורה, לכו”ע מברך ואפילו לא נפל למשכב דניצל ודאי מהסכנה, ובמקרה שלא היה סכנה בחוליו, דעת הרמב”ן, המאירי והרא”ה (ברכות נד.), וכוותיהו פסק השו”ע, דמברך, ומיהו דווקא אם נפל למשכב מחמת אותו החולי, כמ”ש הרשב”א בתשובה ח”א (סי’ פב), שכל חולי שעלה למיטה מחמת אותו חולי, מברך הגומל. ודייקו האחרונים מדברי מרן הנזכר דאפילו מי שיש לו כאבי ראש, ועלה למשכב למשך כמה שעות דלבני ספרד דאזלו בתר דעת מרן השו”ע יש לברך, ראה כה”ח (סי’ ריט ס”ק מו), ובשו”ת אול”צ ח”ב (פי”ד או’ מד), ומרן בס’ הליכות עולם ח”ב (עמ’ קעה), וכן הבין הביה”ל (סד”ה כגון) בדעת השו”ע. ואע”ג שהרב בן איש חי (פרשת עקב) חשש לדברי הרמ”א דרק אם נפל למשכב ג’ ימים מברך הגומל, אנן לא קיימ”ל הכי אלא כמ”ש האחרונים בדעת מרן ושבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל.