חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שלום כבוד הרב
הכניסו לי ‘סטנט’ לעורק הלב שלי שנקרא ‘אנטי-פלסטיק’
האם אני צריך לברך הגומל?
הייתי חושב שזה מסוכן יותר מטיסה במטוס

תשובה:

אכן שאלת חכם חצי תשובה, עליך לברך ברכת הגומל בשם ומלכות.
בברכת חזק ואמץ ליבך.
 

מקורות:

בטור (סו”ס ריט) כתב, וכן לענין חולה כתב הר”ר יוסף דוקא חולה שנפל למטה אבל חש בראשו או במעיו, אין צריך לברך, וכ”כ הראב”ד דווקא במכה של חלל שיש בה סכנה, אבל הרמב”ן (ויש גורסים הרמב”ם, וראה שם בב”י), כתב, דבכל דרך ובכל חולי צריכים להודות דגרסינן בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה הם וכל החלאים בחזקת סכנה הם, וכ”כ בערוך דאפילו חש בעיניו או בראשו, צריך לברך וכן נוהגים בספרד. עכ”ל. וכן פסק השו”ע (סעיף ח’) שבכל חולי צריך לברך ואפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל אלא כל שעלה למיטה וירד, מפני שדומה למי שהעלוהו לגרדום לידון.

נמצא דבמקום שניצל מסכנת נפשות גמורה, לכו”ע מברך ואפילו לא נפל למשכב דניצל ודאי מהסכנה, ובמקרה שלא היה סכנה בחוליו, דעת הרמב”ן, המאירי והרא”ה (ברכות נד.), וכוותיהו פסק השו”ע, דמברך, ומיהו דווקא אם נפל למשכב מחמת אותו החולי, כמ”ש הרשב”א בתשובה ח”א (סי’ פב), שכל חולי שעלה למיטה מחמת אותו חולי, מברך הגומל. וכן מדויק לשון השו”ע, דבחולי שאינו סכנה אלא היה עלול לבוא לידי סכנה דווקא אם עלה למיטה מחמתו, מברך.

ומכאן תימה עמ”ש בשו”ת שדה הארץ ח”ג (חאו”ח סימן י’) שמה שלא נהגו העולם לברך ברכת הגומל למי שהיה חולה בעיניו ונתרפא, הוא משום שסמכו ע”ד הר”ר יוסף הנז’ בטור, שדווקא חולה שנפל למיטה מברך, אבל מי שחש בעיניו ולא נפל למיטה אינו מברך. וכתב שכן מוכח מלשון השו”ע (סעי ח’) דבעינן שנפל למיטה, אולם לאחר המחילה זה תימה, דהשו”ע לא איירי בחולה שיש בו סכנה, ולכך בעינן שיפול למשכב, אבל בחולי שיש בו סכנה, דחולי העין וכנז’ בהל’ שבת (סי’ שכח סעי’ ט’) דשוריינא דעינא בליבא תלי ומחללים עליו את השבת, ודאי דלא בעינן שיפול למשכב, דבזה שחלף ועבר ממנו החולי אין לך הצלה גדולה מזו, ומה לי אם שכב במיטה עי”ז או לא, ודווקא בחולי שאין בו סכנה אם שכב במיטתו, הרי הוא כעלה לגרדום.

ושו”ר שכבר תפס על דברי השדה הארץ מרן בספרו חזו”ע – ברכות (עמ’ שעג) וכתב, דאותם שלא נוהגים לברך על חולי העין, מנהג טעות בידם ואפילו לא נפל למשכב עי”ז, דלא בעינן בחולי שיש בו סכנה נפל למשכב, ובזה גם הר”ר יוסף מודה. ומכח זה כתב לחלוק ע”ד מרנא הבא”ח (פרשת עקב סעיף ו’) שכתב, מי שחלה בעיניו ונתרפא, היה בדין לברך אך לא נהגו העולם לברך ע”ז, ומ”מ יברך בעשרה ללא שו”מ. וכתב מרן זצ”ל דהוא משום שחשש לדברי השדה הארץ, וכתב, ותמיהני שבאמת אין מקום למנהג זה, ובודאי אי”ז אלא מנהג בטעות, וכשיתרפא בעיניו צריך לברך. והצדק עימו.

ה). ומזה יש ללמוד לענין שאלתך, שערכת ניתוח להכנסת “סדנט” שעליך לברך אע”ג שלפי האמצעים הטכנולוגיים הרפואיים המצויים שהתחדשו כעת, הסכנות פחותות והולכות, מ”מ כיון שביום הניתוח ולפעמים גם בימים שלאחר הניתוח הגוף חלש, וגם בדרך כלל נופל למשכב למשך זמן מה, יש לברך, דלא גרע ממ”ש האחרונים דאפילו מי שיש לו כאבי ראש, ועלה למשכב למשך כמה שעות דלבני ספרד דאזלו בתר דעת מרן השו”ע יש לברך, ראה כה”ח (סי’ ריט ס”ק מו), ובשו”ת אול”צ ח”ב (פי”ד או’ מד), ובס’ הליכו”ע ח”ב (עמ’ קעה), וכן הבין הביה”ל (סד”ה כגון) בדעת השו”ע.

ובנד”ד אפילו לבני אשכנז יש לברך, כיון דהוי דמוגדר כחולי הלב וחשיב כסכנה, וכמבואר בשו”ע (סי’ שכח סעיף ט’). וראה בשו”ת ציץ אליעזר חי”ב (סימן יח) שכתב, דאפילו בניתוח שבר או טחורים, יש לברך הגומל, למרות שבימינו הסיכון פחות, יעו”ש. וראה עוד בספר נשמת אברהם ח”ד (סימן ריט) בשם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל, שג”כ העלה כן לדינא. וכ”ש בנד”ד.

 

שאלה:

שלום כבוד הרב

הכניסו לי ‘סטנט’ לעורק הלב שלי שנקרא ‘אנטי-פלסטיק’
האם אני צריך לברך הגומל?
הייתי חושב שזה מסוכן יותר מטיסה במטוס

תשובה:

אכן שאלת חכם חצי תשובה, עליך לברך ברכת הגומל בשם ומלכות.

בברכת חזק ואמץ ליבך.

 

מקורות:

בטור (סו”ס ריט) כתב, וכן לענין חולה כתב הר”ר יוסף דוקא חולה שנפל למטה אבל חש בראשו או במעיו, אין צריך לברך, וכ”כ הראב”ד דווקא במכה של חלל שיש בה סכנה, אבל הרמב”ן (ויש גורסים הרמב”ם, וראה שם בב”י), כתב, דבכל דרך ובכל חולי צריכים להודות דגרסינן בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה הם וכל החלאים בחזקת סכנה הם, וכ”כ בערוך דאפילו חש בעיניו או בראשו, צריך לברך וכן נוהגים בספרד. עכ”ל. וכן פסק השו”ע (סעיף ח’) שבכל חולי צריך לברך ואפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל אלא כל שעלה למיטה וירד, מפני שדומה למי שהעלוהו לגרדום לידון.

נמצא דבמקום שניצל מסכנת נפשות גמורה, לכו”ע מברך ואפילו לא נפל למשכב דניצל ודאי מהסכנה, ובמקרה שלא היה סכנה בחוליו, דעת הרמב”ן, המאירי והרא”ה (ברכות נד.), וכוותיהו פסק השו”ע, דמברך, ומיהו דווקא אם נפל למשכב מחמת אותו החולי, כמ”ש הרשב”א בתשובה ח”א (סי’ פב), שכל חולי שעלה למיטה מחמת אותו חולי, מברך הגומל. וכן מדויק לשון השו”ע, דבחולי שאינו סכנה אלא היה עלול לבוא לידי סכנה דווקא אם עלה למיטה מחמתו, מברך.

ומכאן תימה עמ”ש בשו”ת שדה הארץ ח”ג (חאו”ח סימן י’) שמה שלא נהגו העולם לברך ברכת הגומל למי שהיה חולה בעיניו ונתרפא, הוא משום שסמכו ע”ד הר”ר יוסף הנז’ בטור, שדווקא חולה שנפל למיטה מברך, אבל מי שחש בעיניו ולא נפל למיטה אינו מברך. וכתב שכן מוכח מלשון השו”ע (סעי ח’) דבעינן שנפל למיטה, אולם לאחר המחילה זה תימה, דהשו”ע לא איירי בחולה שיש בו סכנה, ולכך בעינן שיפול למשכב, אבל בחולי שיש בו סכנה, דחולי העין וכנז’ בהל’ שבת (סי’ שכח סעי’ ט’) דשוריינא דעינא בליבא תלי ומחללים עליו את השבת, ודאי דלא בעינן שיפול למשכב, דבזה שחלף ועבר ממנו החולי אין לך הצלה גדולה מזו, ומה לי אם שכב במיטה עי”ז או לא, ודווקא בחולי שאין בו סכנה אם שכב במיטתו, הרי הוא כעלה לגרדום.

ושו”ר שכבר תפס על דברי השדה הארץ מרן בספרו חזו”ע – ברכות (עמ’ שעג) וכתב, דאותם שלא נוהגים לברך על חולי העין, מנהג טעות בידם ואפילו לא נפל למשכב עי”ז, דלא בעינן בחולי שיש בו סכנה נפל למשכב, ובזה גם הר”ר יוסף מודה. ומכח זה כתב לחלוק ע”ד מרנא הבא”ח (פרשת עקב סעיף ו’) שכתב, מי שחלה בעיניו ונתרפא, היה בדין לברך אך לא נהגו העולם לברך ע”ז, ומ”מ יברך בעשרה ללא שו”מ. וכתב מרן זצ”ל דהוא משום שחשש לדברי השדה הארץ, וכתב, ותמיהני שבאמת אין מקום למנהג זה, ובודאי אי”ז אלא מנהג בטעות, וכשיתרפא בעיניו צריך לברך. והצדק עימו.

ה). ומזה יש ללמוד לענין שאלתך, שערכת ניתוח להכנסת “סדנט” שעליך לברך אע”ג שלפי האמצעים הטכנולוגיים הרפואיים המצויים שהתחדשו כעת, הסכנות פחותות והולכות, מ”מ כיון שביום הניתוח ולפעמים גם בימים שלאחר הניתוח הגוף חלש, וגם בדרך כלל נופל למשכב למשך זמן מה, יש לברך, דלא גרע ממ”ש האחרונים דאפילו מי שיש לו כאבי ראש, ועלה למשכב למשך כמה שעות דלבני ספרד דאזלו בתר דעת מרן השו”ע יש לברך, ראה כה”ח (סי’ ריט ס”ק מו), ובשו”ת אול”צ ח”ב (פי”ד או’ מד), ובס’ הליכו”ע ח”ב (עמ’ קעה), וכן הבין הביה”ל (סד”ה כגון) בדעת השו”ע.

ובנד”ד אפילו לבני אשכנז יש לברך, כיון דהוי דמוגדר כחולי הלב וחשיב כסכנה, וכמבואר בשו”ע (סי’ שכח סעיף ט’). וראה בשו”ת ציץ אליעזר חי”ב (סימן יח) שכתב, דאפילו בניתוח שבר או טחורים, יש לברך הגומל, למרות שבימינו הסיכון פחות, יעו”ש. וראה עוד בספר נשמת אברהם ח”ד (סימן ריט) בשם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל, שג”כ העלה כן לדינא. וכ”ש בנד”ד.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

בית האסורים
הרה"ג דוד אוחיון

חייו של יוסף בבית האסורים

מקורות ונימוקים: בראשית פרק לט, כ-כג: (כ) וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש