חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ברזיל

שאלה:

בקהילתינו כאן בסאן פאולו ברזיל, המנהג הוא שבסוף ההלל, קוראים מ”ברוך הבא” עד סוף “הודו לה’” בלי לכפול כל פסוק ופסוק, ואח”כ חוזרים על הכל שנית (ולא כפי שעושין מ”אודך” ואילך, שכופלין כל פסוק בפני עצמו). האם אפשר להמשיך לנהוג כן, או שיש לעשות כמו בארץ ישראל שכופלים כל פסוק בפני עצמו?

תשובה:

אין כל צורך לשנות את המנהג.
מקורות

מתוך ספרי הקטן ללקוט שושנים חלק ו’: שנינו בסוכה דף ט”ל ע”א גבי לכפול פסוקי ההלל: “מקום שנהגו לכפול. תנא רבי כופל בה דברים (פרש”י: מאנא והלאה), רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים (פרש”י: בהלל מוסיף לכפול על כפילתו של רבי), מאי מוסיף, אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה.” ע”כ. ולגבי אופי כפילות זו מצינו בפרש”י במשנה שם דף לח’ ע”א בזה”ל: “לכפול – כל פסוק ופסוק”. וכן היה מנהג אשכנז כפי שהובא בטור או”ח סי’ תכב’, ומייתי דמ”מ “בספרד פושטין פסוק ברוך הבא ופסוק אל ה’ ויאר לנו, וכופלין אלי אתה ואודך והודו. וכו’.” עכ”ל (ומרן הב”י על אתר יהיב טעמא למנהג ספרד עיי”ש). וסיים הטור שם: “ועוד יש מנהגים משתנים בהרבה מקומות בקריאתו וכו’” עיי”ש.

והנה רבינו האריז”ל בשעת הכוונות דרוש חג הסוכות דף ק”ג ע”ד, הוא ציוה ויעמוד בזה”ל: “גם בענין ההלל צריך לכפול כל הפסוקים ב’ פעמים מן הפסוק אודך כי עניתני וכו’ עד סוף ההלל שהוא פסוק הודו לה’ כי טוב האחרון ואפילו הפסוקים שלאחר אנא ה’ הצליחה נא ברוך הבא וכו’ אל ה’ וכו’ אלי אתה ואודך וכו’ הודו לה’ וכו’ כל אחד מהם תכפלנו ב’ פעמים.” עכ”ל. ומפשטות לשונו הזהב משמע שיש לכפול כל פסוק ופסוק על דרך שכופלים ב”אודך כי עניתני”, כי הכל הובא בחדא מחתא. וכן המנהג פה עיר אלקינו הר קדשו ירושלים ת”ו, וכמובא בכה”ח סי’ תכב’ סקמ”ג (ומיהו לא כן היה מנהג עיה”ק ירושלים מלפנים, וכאשר אבאר בהמשך). וצאינה וראינה בשו”ת בארות המים או”ח סי’ טז’ שכתב לחזק ולאמץ מנהג זה. ובארץ חיים סתהון או”ח סי’ תכב’ סע’ ג’ העיד בגודלו שגם בעיה”ק צפת ת”ו כן היה מנהגם עיי”ש. ומ”מ אין הכרח מדברי האריז”ל דאיכא קפידא בדבר, ואפשר דהעיקר שיאמר כל הפסוקים ב’ פעמים, וסדרן של כתובים אינו מעכב. ונסתרות מי יבין.

ולבי נסב”ר בקרבי לתת טעם לשבח למנהגכם, בהקדים מש”כ האבודרהם בסדר ראש חודש, וז”ל: “כתב הרב ר’ יצחק בן גיאת: וכופל מאודך עד הצליחה נא, שכך קבלנו מחכמים הראשונים ואנשי מעשה שרבי לא היה כופל אלא עד הצליחה נא, ור’ אלעזר בן פרטא מוסיף על רבי כפילת מברוך הבא עד סוף הפרשה וקיימא לן הלכה כרבי מחביריו עד כאן (וכן הוא בהלכות רי”ץ גיאת הל’ הלל עמ’ קסו’). וכבר פשט המנהג לכפול מאודך עד הודו כר’ אלעזר בן פרטא.” עכ”ל האבודרהם. והנה ממה שסיים הרי”ץ גיאת “הלכה כרבי”, משמע דלא היה מנהגו כפי שסיים האבודרהם, אלא היו כופלין רק עד “ברוך הבא” ותו לא מידי. וכן מפורש בבעל העיטור הלכות הלל דף צד’ ע”א: “ומנהגנו לפשוט מברוך הבא ולמטה ולכפול מאודך עד ברוך הבא” עכ”ל (כצ”ל). וכ”כ המאירי לסוכה דף לח’ ע”א ד”ה מקום. וכן מרן החיד”א בשו”ת יוסף אומץ סי’ כ’ ראו הביא לנו מספר המנהיג דהיה מנהגם לכפול רק עד ברוך הבא, והעד העיד בנו הגחיד”א וז”ל: “וכן הוא מנהג בעה”ק ירושלם ת”ו ועה”ק חברון ת”ו ומסתמא הכי נהוג בעה”ק צפת ת”ו.” עכ”ל. [והב”ט היטב היטב הב”ט בשו”ת רב פעלים ח”ד חאו”ח סי’ יט’, ובבן איש חי ש”ש פרשת ויקרא אות טז’, שמשמע שכן היה ג”כ מנהג בגדאד, ורק הרי”ח הטוב ואביו זצ”ל נהגו לעצמם אחרת]. ועל פי הבא”ר דבר נאה ומתקבל על הדעת לומר, דכאשר נתפשטו יותר שומעי לקחו של רבינו האריז”ל וחכמי יודעי ח”ן, החלו לחזור על המזמור “ברוך הבא” כדי לצאת ידי דברות רבינו האריז”ל, אך לא היו חוזרים על כל פסוק ופסוק כשלעצמו כדי שלא לבטל את מנהג אבותיהם בידיהם, וקיימו בעצמם “אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך”. ודו”ק.

[ואף גם זאת עלה במחשבה לומר בזה (הגם דאורחא קמא נהירא לן טפי), דהנה מדברי שו”ת הריב”ש סי’ קלג’ נראה שהבין בדעת מהרי”ץ גיאת הנ”ל, דשמיע ליה כלומר סבירא ליה דלשיטת רבי אסור לכפול מ”ברוך הבא”, עיי”ש היטב (וע”ז תפס עליו הריב”ש דאינו כן), ויתכן דהקדמונים ז”ל מייסדי מנהגכם סבר”י מרנ”ן דאם מוסיפין והולכים אחרי ככלות הכל לית לן בה, ואשר על כן הנהיגו לחזור על כל המזמור פעמיים דהוי קריאה מן המובחר לכו”ע].

בין הכי ובין הכי, המנהג לכפול מ”ברוך הבא” כל הפסוקים בבת אחת (ולא כל פסוק ופסוק), ככל הנראה הוא מנהג עתיק יומין בארם צובא ולבנון, ולפקצ”ד אינני רואה כל צורך לשנותו. וכבר נאמר במשנה בסוכה שם (דף לח’ ע”א) גבי פסולי ההלל “מקום שנהגו לכפול, יכפול, וכו’, והכל כמנהג המדינה.” ע”כ. וכן הטור בסי’ תכב’ כתב וז”ל: “ועוד יש מנהגים משתנים בהרבה מקומות בקריאתו ועיקר קריאתו תלויה במנהג הלכך כל מקום ומקום לפי מנהגו וכל שכן בסדר כפילתן דאזלינן בתר המנהג.” עכ”ל. ואחריו כתב מרן השו”ע שם בסע’ ג’: “בענין הפסוקים שכופלין וכו’ כל מקום כפי מנהגו.” עכ”ל.

ואולם ידוע תדע כי גם בק”ק “מקור חיים” בעוב”י ס. פאולו היו נוהגים מלפנים כבקהלתכם, לומר כל המזמור האחרון ברצף זה פעמיים, ושמעתי באומרים לי שמרא דאתרא הגאון הגדול מעוז ומגדול כמוהר”ר יצחק דישי שליט”א גזר אומר לבטל מנהגם ולהשוותו למנהג ארץ ישראל, ובודאי שיש באמתחתו טעם לשבח לכך וטעמו ונימוקו עמו, וכבודו שליט”א הקרוב אליו סמוך ונראה, תורה יבקש מפיהו למען דעת טעם כעיקר דאורייתא דא, כי מי כמוהו מורה, וככל היוצא מפיו יעשה. ועכ”פ נראה דגם הגר”י דישי שליט”א יוד”ה יוד”ה שאם בקהילתכם השינוי יכול לעורר התנגדות, אין צורך להיות “עושה חדשות בעל מלחמות” בדבר זה, והנח להם לישראל דאם אינם נביאים בני נביאים הם.

שאלה: בקהילתינו כאן בסאן פאולו ברזיל, המנהג הוא שבסוף ההלל, קוראים מ”ברוך הבא” עד סוף “הודו לה'” בלי לכפול כל פסוק ופסוק, ואח”כ חוזרים על הכל שנית (ולא כפי שעושין מ”אודך” ואילך, שכופלין כל פסוק בפני עצמו). האם אפשר להמשיך לנהוג כן, או שיש לעשות כמו בארץ ישראל שכופלים כל פסוק בפני עצמו?

תשובה: אין כל צורך לשנות את המנהג.

מקורות

מתוך ספרי הקטן ללקוט שושנים חלק ו’: שנינו בסוכה דף ט”ל ע”א גבי לכפול פסוקי ההלל: “מקום שנהגו לכפול. תנא רבי כופל בה דברים (פרש”י: מאנא והלאה), רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים (פרש”י: בהלל מוסיף לכפול על כפילתו של רבי), מאי מוסיף, אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה.” ע”כ. ולגבי אופי כפילות זו מצינו בפרש”י במשנה שם דף לח’ ע”א בזה”ל: “לכפול – כל פסוק ופסוק”. וכן היה מנהג אשכנז כפי שהובא בטור או”ח סי’ תכב’, ומייתי דמ”מ “בספרד פושטין פסוק ברוך הבא ופסוק אל ה’ ויאר לנו, וכופלין אלי אתה ואודך והודו. וכו’.” עכ”ל (ומרן הב”י על אתר יהיב טעמא למנהג ספרד עיי”ש). וסיים הטור שם: “ועוד יש מנהגים משתנים בהרבה מקומות בקריאתו וכו'” עיי”ש.

והנה רבינו האריז”ל בשעת הכוונות דרוש חג הסוכות דף ק”ג ע”ד, הוא ציוה ויעמוד בזה”ל: “גם בענין ההלל צריך לכפול כל הפסוקים ב’ פעמים מן הפסוק אודך כי עניתני וכו’ עד סוף ההלל שהוא פסוק הודו לה’ כי טוב האחרון ואפילו הפסוקים שלאחר אנא ה’ הצליחה נא ברוך הבא וכו’ אל ה’ וכו’ אלי אתה ואודך וכו’ הודו לה’ וכו’ כל אחד מהם תכפלנו ב’ פעמים.” עכ”ל. ומפשטות לשונו הזהב משמע שיש לכפול כל פסוק ופסוק על דרך שכופלים ב”אודך כי עניתני”, כי הכל הובא בחדא מחתא. וכן המנהג פה עיר אלקינו הר קדשו ירושלים ת”ו, וכמובא בכה”ח סי’ תכב’ סקמ”ג (ומיהו לא כן היה מנהג עיה”ק ירושלים מלפנים, וכאשר אבאר בהמשך). וצאינה וראינה בשו”ת בארות המים או”ח סי’ טז’ שכתב לחזק ולאמץ מנהג זה. ובארץ חיים סתהון או”ח סי’ תכב’ סע’ ג’ העיד בגודלו שגם בעיה”ק צפת ת”ו כן היה מנהגם עיי”ש. ומ”מ אין הכרח מדברי האריז”ל דאיכא קפידא בדבר, ואפשר דהעיקר שיאמר כל הפסוקים ב’ פעמים, וסדרן של כתובים אינו מעכב. ונסתרות מי יבין.

ולבי נסב”ר בקרבי לתת טעם לשבח למנהגכם, בהקדים מש”כ האבודרהם בסדר ראש חודש, וז”ל: “כתב הרב ר’ יצחק בן גיאת: וכופל מאודך עד הצליחה נא, שכך קבלנו מחכמים הראשונים ואנשי מעשה שרבי לא היה כופל אלא עד הצליחה נא, ור’ אלעזר בן פרטא מוסיף על רבי כפילת מברוך הבא עד סוף הפרשה וקיימא לן הלכה כרבי מחביריו עד כאן (וכן הוא בהלכות רי”ץ גיאת הל’ הלל עמ’ קסו’). וכבר פשט המנהג לכפול מאודך עד הודו כר’ אלעזר בן פרטא.” עכ”ל האבודרהם. והנה ממה שסיים הרי”ץ גיאת “הלכה כרבי”, משמע דלא היה מנהגו כפי שסיים האבודרהם, אלא היו כופלין רק עד “ברוך הבא” ותו לא מידי. וכן מפורש בבעל העיטור הלכות הלל דף צד’ ע”א: “ומנהגנו לפשוט מברוך הבא ולמטה ולכפול מאודך עד ברוך הבא” עכ”ל (כצ”ל). וכ”כ המאירי לסוכה דף לח’ ע”א ד”ה מקום. וכן מרן החיד”א בשו”ת יוסף אומץ סי’ כ’ ראו הביא לנו מספר המנהיג דהיה מנהגם לכפול רק עד ברוך הבא, והעד העיד בנו הגחיד”א וז”ל: “וכן הוא מנהג בעה”ק ירושלם ת”ו ועה”ק חברון ת”ו ומסתמא הכי נהוג בעה”ק צפת ת”ו.” עכ”ל. [והב”ט היטב היטב הב”ט בשו”ת רב פעלים ח”ד חאו”ח סי’ יט’, ובבן איש חי ש”ש פרשת ויקרא אות טז’, שמשמע שכן היה ג”כ מנהג בגדאד, ורק הרי”ח הטוב ואביו זצ”ל נהגו לעצמם אחרת]. ועל פי הבא”ר דבר נאה ומתקבל על הדעת לומר, דכאשר נתפשטו יותר שומעי לקחו של רבינו האריז”ל וחכמי יודעי ח”ן, החלו לחזור על המזמור “ברוך הבא” כדי לצאת ידי דברות רבינו האריז”ל, אך לא היו חוזרים על כל פסוק ופסוק כשלעצמו כדי שלא לבטל את מנהג אבותיהם בידיהם, וקיימו בעצמם “אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך”. ודו”ק.

[ואף גם זאת עלה במחשבה לומר בזה (הגם דאורחא קמא נהירא לן טפי), דהנה מדברי שו”ת הריב”ש סי’ קלג’ נראה שהבין בדעת מהרי”ץ גיאת הנ”ל, דשמיע ליה כלומר סבירא ליה דלשיטת רבי אסור לכפול מ”ברוך הבא”, עיי”ש היטב (וע”ז תפס עליו הריב”ש דאינו כן), ויתכן דהקדמונים ז”ל מייסדי מנהגכם סבר”י מרנ”ן דאם מוסיפין והולכים אחרי ככלות הכל לית לן בה, ואשר על כן הנהיגו לחזור על כל המזמור פעמיים דהוי קריאה מן המובחר לכו”ע].

בין הכי ובין הכי, המנהג לכפול מ”ברוך הבא” כל הפסוקים בבת אחת (ולא כל פסוק ופסוק), ככל הנראה הוא מנהג עתיק יומין בארם צובא ולבנון, ולפקצ”ד אינני רואה כל צורך לשנותו. וכבר נאמר במשנה בסוכה שם (דף לח’ ע”א) גבי פסולי ההלל “מקום שנהגו לכפול, יכפול, וכו’, והכל כמנהג המדינה.” ע”כ. וכן הטור בסי’ תכב’ כתב וז”ל: “ועוד יש מנהגים משתנים בהרבה מקומות בקריאתו ועיקר קריאתו תלויה במנהג הלכך כל מקום ומקום לפי מנהגו וכל שכן בסדר כפילתן דאזלינן בתר המנהג.” עכ”ל. ואחריו כתב מרן השו”ע שם בסע’ ג’: “בענין הפסוקים שכופלין וכו’ כל מקום כפי מנהגו.” עכ”ל.

ואולם ידוע תדע כי גם בק”ק “מקור חיים” בעוב”י ס. פאולו היו נוהגים מלפנים כבקהלתכם, לומר כל המזמור האחרון ברצף זה פעמיים, ושמעתי באומרים לי שמרא דאתרא הגאון הגדול מעוז ומגדול כמוהר”ר יצחק דישי שליט”א גזר אומר לבטל מנהגם ולהשוותו למנהג ארץ ישראל, ובודאי שיש באמתחתו טעם לשבח לכך וטעמו ונימוקו עמו, וכבודו שליט”א הקרוב אליו סמוך ונראה, תורה יבקש מפיהו למען דעת טעם כעיקר דאורייתא דא, כי מי כמוהו מורה, וככל היוצא מפיו יעשה. ועכ”פ נראה דגם הגר”י דישי שליט”א יוד”ה יוד”ה שאם בקהילתכם השינוי יכול לעורר התנגדות, אין צורך להיות “עושה חדשות בעל מלחמות” בדבר זה, והנח להם לישראל דאם אינם נביאים בני נביאים הם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש