שאלה:
אפיתי אתמול בצהרים פיצה חלבית בתנור, כעת אני רוצה לאפות חלות לשבת בתוך עשרים וארבע שעות לאפיית הפיצה אתמול.
האם הדבר אפשרי, או שאני צריכה להמתין שיעברו עשרים וארבע שעות.
תודה מראש.
תשובה:
במידה ואין בתנור ממשות של גבינה צהובה, הנך רשאית לאפות חלות לשבת בתנור, ואינך צריכה להמתין שיחלפו להם עשרים וארבע שעות.
אולם אם התנור איננו נקי ויש בו ממשות של גבינה צהובה, צריך לנקותו קודם לאפיית החלות. [אם ישנה ממשות שהיא שרופה לגמרי אין צורך להסירה].
האמור בתשובה זו הוא לדעת הספרדים, אולם לדעת האשכנזים הפוסקים כדעת הרמ”א חלות שנאפו בתנור שבלע חלבי בתוך פחות מכ”ד שעות, אין לאוכלן עם בשר לכתחילה.
מקורות ונימוקים:
נ”ט בר נ”ט דהתירא
בגמרא חולין דף קי”א: איתא, אמר חזקיה משום אביי הלכתא דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח. כלומר דגים שהתבשלו בקדירה שבושל בה בשר, מותר לאכול הדגים עם החלב, ואין בזה משום בשר וחלב.
טעם הדבר הוא משום שטעם הבשר שנבלע בדגים הוא טעם קלוש, שהרי הטעם הראשון נכנס מהבשר לקדירה, ורק לאחר מכן בבישול הדגים בקדירה עבר הטעם מקום מהקדירה לדגים, זה נקרא נותן טעם בר נותן טעם דהתירא ואין בטעם זה בכדי לאסור את אכילת הדגים עם חלב משום בשר וחלב.
אלא שנחלקו הראשונים אם ניתן ללמוד מסוגיא זו היתר נ”ט בר נ”ט לכל המקרים, שיטת רש”י הרשב”א והרמב”ם דאמרינן נ”ט בר נ”ט בכל מקרה בו קבלו הדגים טעם בשר מהקדירה בין בבישול בין בצליה בין בעלו מן הצלי. אולם שיטת הרא”ש סה”ת הסמ”ג והסמ”ק דרק בעלו או נתבשלו הוי נ”ט בר נ”ט אבל בצלו דגים בשיפוד שיש בו טעם בשר אסור דהוי כטעם ראשון.
להלכה פסק השו”ע כדעת הרמב”ם הרמב”ן והרשב”א דבכל גווני הוי נ”ט בר נ”ט, ואילו הרמ”א פסק לחשוש לכתחילה לדעת הראשונים דס”ל שבבישול וצליה אין להיתר נ”ט בר נ”ט, לכן רק בדיעבד מותר.
לפיכך גם בנידון השאלה, ניתן ללמוד שלדעת הספרדים, מותר לאפות חלות לשבת גם אם בתוך כ”ד שעות נאפה בתנור פיצה חלבית, משום שהטעם שחדר לחלות הוא נ”ט בר נ”ט דהתירא, ולדעת האשכנזים הדבר אסור לכתחילה.
אכן אין הדבר אמור אלא כאשר אין ממשות חלב או גבינה צהובה וכדו’ בתנור, אולם אם ישנה ממשות צריך להסירה, כי אפיית חלות בתנור עם ממשות גבינה איננו נ”ט בר נ”ט, אלא טעם ראשון של חלב.
האם מותר לגרום נ”ט בר נ”ט לכתחילה
אלא שאף בדעת השולחן ערוך שמתיר נ”ט בר נ”ט בבישול לכתחילה, נחלקו הראשונים האם היינו דווקא לאחר שעלו הדגים בקדירה אז מותר לכתחילה לאכלן בכותח, או שגם מתחילה מותר לתנם בקדירה על דעת לאוכלן לאחר מכן בכותח. דעת הש”ך ס”ק ג’ שאף לדעת השו”ע אסור להעלות או לצלות או לבשל דגים בקערה של בשר ע”ד לאכלן בחלב. אמנם בבדק הבית כ’ הב”י לחלוק על ר’ ירוחם וכ’ דלכתחילה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול עם בשר.
למעשה נחלקו בזה הפוסקים הספרדים, הפר”ח אות א’, בל”י אות ג’, כריתי אות א’ ער”ה אות ה’ קהלת יהודה, כה”ח אות א’, כתבו להחמיר כש”ך. אולם בב”י שם ס’ צ”ה הביא מרבינו ירוחם דאפי’ על דעת מותר ליתן הדגים בקדירה בשרית על דעת לאכלן בחלב, ע”כ כתבו הבית דוד דבר משה שו”ג ועוד דאף על דעת מותר. וכן מורה הגר”ע יוסף. וכן כתב בשו”ת שמע שלמה.
לפיכך, למרות שדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל להתיר לכתחילה לאפות בתנור חלות על דעת לאכלן אח”כ, היה מקום בנידון השאלה להחמיר בזה כדעת הפוסקים המחמירים.
אלא שלדעתי מבחינת המציאות, חלות שמכינים לשבת קודש, אין הגדרתן כהכנת מאכל על דעת לאוכלו עם בשר, שהרי ייעודן של החלות אינן בכדי לאכול עמהם את הבשר ממש. אלא מטרת הכנת החלות הוא לאכילת הסלטים וכדו’ אחר ברכת המוציא, כך שגם אם אוכלים אותם עם הבשר, אין הכנת החלות מוגדרים בהגדרתה כהכנת פרווה למטרת אכילתו עם הבשר. לכן גם לדעת הש”ך בנידון דידן מותר. אמנם כבר כתבתי שלדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל אף כאשר מבשלים על הפרווה על דעת לאכלו בבשר מותר.
