מקורות:
א). ראיתי לאחד מן האחרונים שכתב, דאין לברך ברכת הגומל בעזרת הנשים כפי שנהגו הרבה נשים, וטעמו ונימוקו, היות ונמצאת מברכת שלא בפני עשרה לפי שצורת הפתח מפסיקה בינותם, (ראה בשו”ע סי’ נה סעיף יד, ובמ”ב שם ס”ק נב), ולדעת השו”ע (סימן ריט סעיף ג’) בדעה בתרא, כל שלא בירך ברכת הגומל בפני עשרה לא יצא.
ב). ולענ”ד אין דבריו נראים בזה כלל, דהנה כל הדינים המבוארים בשו”ע (סי’ נה סעי’ יג ואילך) גבי צורת הפתח, היינו גבי דברים דבעינן לדיני צירוף, וכתפילה וקדיש וכו’, אבל ברכת הגומל לאו מדין צירוף אתינן עלה, דלאו דברים שבקדושה נינהו דלבעי עשרה, וכל מה דבעינן קמי עשרה, הוא משום כבוד הברכה וכדכתיב ‘וירוממהו בקהל עם’, וכל שיש עשרה אף שלא נמצאים יחד בחדר אחד חשיב שפיר בפני עשרה. ותדע, דהא פסק הרמ”א (שם ס”ד) דאף מי שלא נתחייב בברכת הגומל כלל, יכול לברך ולהוציא את המחויב בברכה, הואיל ואינו מברך רק דרך שבח והודאה. וראה עוד בחידושי רבי עקיבא איגר (שם סעיף ד’) שכתב, דאף לפי דעה בתרייתא דס”ל דאם בירך שלא בפני עשרה, חוזר ומברך, לאו משום דלא יצא ידי חובה דהא דרך שבח היא הברכה, יעו”ש. ואף לפי דברי המחצית השקל דפליג וס”ל דלדעה בתרייתא לא יצא כלל ידי חובה וברכתו לבטלה, מ”מ גם לשיטתו מהות הברכה היא שבח והודאה, אלא דס”ל דנתקנה רק בפני עשרה.
ותדע עוד, דהא לדעת הרבה פוסקים, אשה יכולה לברך ברכת הגומל בפני עשרה נשים, וכ”כ הכנה”ג (הגב”י סי’ ריט), והא”ר (ס”ק יב), והחיי”א (כלל סה ס”ו), וע”ע במ”ב (סק”ג), (אלא שבזמננו לא ראינו שנוהגים כן, עי’ הליכו”ש – תפלה פכ”ג דבר הלכה אות ג’), ואילו בדין דברים שבקדושה נשים לא מצטרפות מן הדין, דהא ‘עדה’ כתיב, וע”כ דשאני ברכה זו שהיא ברכת השבח, וא”כ שפיר מצטרפת אף כשנמצאת בעזרת נשים הגם דאיכא צוה”פ חוצצת. ומטעם זה נראה, דאף אם ליכא עשרה אנשים ששמעו את הברכה, יצא יד”ח, דהעיקר הוא לברך בפניהם, ושאני משאר דברי קדושה דבעינן עשרה משום ‘ונקדשתי בתוך בני ישראל’ אבל כאן הוא משום ‘וירוממהו בקהל עם’, והא איכא.
ג). ושוב ראיתי שכן מפורש בברכ”י (סי’ ריט ס”ק ב’), וכתב שכן העלה ג”כ מהר”י מולכו, דיעמדו בעזרת הנשים ויברכו. (אלא דמ”ש שיברכו בפני איש אחד או נשים, כבר תפס עליו הרב כה”ח ס”ק ג’, דזה רק לשיטות דס”ל דלא בעינן עשרה. ועי’ ג”כ בשו”ת יחווה דעת ח”ד סי’ טו בהגהה). וכ”כ להדיא הכה”ח (שם), דתעמוד בעזה”נ ותברך משם. וע”ע במ”ב (סי’ נה ס”ק נב) דהעומדים בעזרת הנשים ומחיצה מפסקת ויש חלון ומראה להם פניו, מצטרפים למנין אף אם יש ט’ בחדר למטה והוא נמצא בעזר”נ למעלה, וכ”ש אם בלעדו יש עשרה. ע”כ. ועל כן נראה דאין לשנות את המנהג ובפרט שהוא במקום צניעות.
ומכאן יש להעיר ג”כ עמ”ש בשו”ת תשובות והנהגות ח”ד (סי’ נג), שנשים לא יברכו ברכת הגומל אחר לידתן, ואחד מנימוקיו הוא, לפי שממשמעות הרמב”ם (פרק י’ הלכה ב’) שכתב, ‘עומד ביניהם ומברך’. ואופן זה אינו צנוע לנשים. וזה אינו, חדא, דנראה דמ”ש עומד ביניהם, לאו דווקא בתוכם, אלא כל שעומד במקום שמצטרף חשיב כעומד ביניהם, והכי מוכח מלשון הטור (סי’ ריט) שהשווה דברי הרי”ף להר”מ. ועוד, אף את”ל דדוקא הוא ומשום דכתיב בקרא ‘ובתוך’ רבים אהללנו, מ”מ מאחר והרי”ף הטור והשו”ע (סי’ ריט סעיף ב’) השמיטו לדברי הר”מ הנ”ל, וכתבו, יש לברך ‘בפני’ עשרה. שפיר יכולות לברך גם בעזרת הנשים. וכן מעשים בכל יום פעיה”ק ירושלים בקהילות בני ספרד, שהנשים אחר לידתן עומדות בעזרת הנשים ומברכות משם ברכת הגומל ואין פוצה פה.
