שאלה:
הקב”ה אמר לאברהם אבינו כל משפחות הארץ יתברכו אז איך אני לוקח את ההבטחה הזאת? מה עלי לעשות כדי לזכות בברכה הזו.
תשובה:
שאלתך חשובה מאוד
כולנו רוצים ברכה, בטח את הברכה החשובה שהקב”ה הבטיח לאברהם בפרשת לך לך “וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה. וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה”. כיצד זוכים לזה?
התשובה לכך היא, שכל אחד מבני העם היהודי מצוי הוא בכלל הברכה הזאת, והברכה הזאת חופפת עליו ומצפה לחול עליו ולברכו, השאלה היא רק עד כמה היהודי מכין את עצמו לקבל את הברכה.
ככל שהאדם ידבק בדרכו של אברהם אבינו שהתברך בברכה הזאת כך יזכה יותר ויותר לברכה גדולה זו שברך הקב”ה את אברהם אבינו.
מהי דרכו של אברהם אבינו, מבואר במשנה באבות פרק ה’ משנה י”ט, “כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה.
עין טובה – לראות טוב בכל אדם, ולהיטיב לזולת בחסד ונתינה.
רוח נמוכה – לא להתגאות על אחרים ולא להחזיק טובה לעצמו.
ונפש שפלה – להתרחק מתאוות החומריות ולהתאמץ ברוחניות בקרבת לה’ ע”י השמירה על מצוותיו.
חזק ואמץ באלו המידות ותזכה לברכה גדולה זו, ויתקיים בך סיום ברכת ה’ לאברהם “והיה ברכה” שאתה עצמך תהיה ברכה לאחרים, אמן.
נימוקים ומקורות:
משנה באבות פרק ה’ משנה י”ט, כל כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח), להנחיל אוהבי יש, ואוצרתיהם אמלא. אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנםסג ויורדין לבאר שחת, שנאמר (תהלים נה), ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך.
עין טובה – פירש רבינו יונה שהיא מידת הנדיבות, שהיא מידה נאה ומשובחת, ואחר היותו בתכלית הנדיבות על כל פנים ישיג אל המעלות האחרות, כי מחמת רוחב לבו ועינו היפה באה אליו המידה הזאת”. ורש”י פירש: “עין טובה, שאין לו קנאה על חברו”.
רוח נמוכה – פירשו הרמב”ם ורש”י כי היא מידת הענווה שלא יתגאה על אחרים ושלא יחזיק טובה לעצמו, כפי שאמר אברהם בתפילתו להצלת סדום, הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני ואנוכי עפר ואפר.
נפש שפלה – כתב רבינו יונה שאיננו מתאווה לעבירה, אלא דבק ברוחניות ובשמירת המצוות.
הנה, בברכה הנפלאה הזו, היה צריך לכאורה לומר את המילים: “ותהיה מבורך”, מהו לשון “והיה ברכה”, מבאר הרש”ר הירש זצ”ל [בראשית י”ב א-ג], כי לשון “והיה ברכה” מורה על כך, שאתה תהיה לברכה לאחרים. זהו תפקידו ותעודתו של אברהם אבינו מייסד האומה ובעקבותיו תעודת עמנו, עם ה’, – להיות לברכה, מאור לגויים.
