שאלה:
ראיתי פרסום של משרה מסוימת באתר דרושים.
אני מכיר את המשרה, מהחברה עצמה דרך הגוף המגייס, ולא דרך חברת כח אדם. לכן משהו בפרסום חברת כוח האדם נראה לי מוזר.
בחברת כח אדם היה רשום מענק של עשרת אלפים ש”ח, ואני הכרתי שזה פחות, בפרסום הזה היו גם משמרות שונות ממה שהכרתי דרך המגייס הרגיל. גם היה רשום הכשרה של שבוע וחצי, אני הכרתי שזה חודש [שוב כאמור הכרתי דרך החברה המגייסת עצמה ולא דרך חברת כח אדם]. פרסום זה הורד לאחר כיומיים, לפני שפניתי לגביו, אך היה לי תצלום מסך שלו.
בפרסום אחר של חברת כח האדם הזו לאותה המשרה, שפורסם לאחר שהפרסום הנ”ל ירד, רשמו מענק של 1000 שח כל חודש. אני הכרתי שזה רק לחצי שנה, ושם לא היה נתון פרט זה.
בקיצור פניתי דרך האתר לחברה זו ושאלתי לגבי המשרה, האם יש טעות, מה נכון וכו’,הפנייה הגיעה למחלקת הדיגיטל של החברה שאינה קשורה לפרסום משרות ושם נאמר לי שהעבירו זאת לסניף המטפל.
1] האם יש לחוש ללשון הרע, לפגיעה למשל בעובדת שפרסמה משרה זו, באם ייגרם לה נזק [שגלוי כלפי שמייא] בעקבות הפנייה שלי אודות המשרה? כי היה לי סיכוי סביר להניח שיש טעות, ומסתמא אולי יינזפו בה, ואולי התכתובת בדואר תגיע לכל הסניף וכולם ידעו מזה, ואולי ייגרם לה נזק או ביוש האסורים ע”פ דין תורה?
2] האם יש חילוק לכוונה שלי, שלא התכוונתי להזיק, אך ידעתי שאולי כך יקרה?
3]האם יש חילוק בין דיני אדם לדיני שמיים בדין זה, מצד לשון הרע ודבר המזיק וכו’.
תשובה:
שאלתך מעידה על רגישותך, כל הכבוד.
לגוף שאלתך, ככל שהנתונים הם כפי שכתבת בשאלתך, אין חשש איסור בדבר.
פנייתך לחברת כוח אדם לברר פרטים לגבי המשרה ולברר פרטים בפרסום המשרה, אין בה לשון הרע כלל. למרות שיתכן שעלול להגרם נזק למאן דהוא, אין לחשוש לכך ככל שאין סיכוי הקרוב לוודאי שכך יקרה.
הואיל ובהלכות לשון הרע, כל דיבור או מעשה התלוי בפרשנות או החלטה של האדם השומע, אין צריך לחשוש לפרשנות שלילית של האדם השומע, מעיקר הדין.
למרות שמצד הלכות אבק לשון הרע, צריך להימנע גם ממצב בו ניתן לגרום לפרשנות שלילית או לדיבור שלילי של השומע, כפי שמצאנו שאסור לאדם לשבח את חבירו ולדבר בטובתו, כדי שלא יבואו מתוך כך להזכיר את רעתו. אין זה אלא כאשר מדבר בשבח חברו לפני שונאיו, שמצב זה הוא קרוב לוודאי שיגרום לדבר גנות.
לכן במקרה שאלתך, ככל שפנית לברר פרטים ולבדוק את הפרסום, כי לך ידוע אחרת וכדו’, אין בכך חשש איסור לשון הרע או אבק לשון הרע. וככל שכוונתך לא הייתה לנזק אין גם חשש מצד דיני שמים.
בברכת הצלחה מרובה.
מקורות ונימוקים:
כתב הרמב”ם הלכות דעות פרק ז’ הלכה ה’, אחד המספר לשון הרע בפני חבירו או שלא בפניו, והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע. כן פסק גם החפץ חיים להלכה שכל דיבור שעלול לגרום נזק לחברו נחשב לשון הרע אף כאשר איננו דיבור דבר גנות על חברו.
אכן ככל שבעצם הדברים אין דיבור נזק, אלא חשש שמאן דהוא יפרש ויקח את הדברים לתוצאה המזיקה, אין בכך איסור.
כפי שכתב בשו”ת יחווה דעת שהמוצא בגד שאינו צנוע יכול להחזירו לבעליו, אם ניתן לתלות שילבשו מעליו בגד עליון צנוע. גם בנידון דידן ככל שניתן לתלות שלא יארע שום דבר רע מעצם סיפור המעשה אין לחשוש לחששות רחוקות.
למרות שבנוגע לאיסור אבק לשון הרע, מצינו בגמרא בערכין ט”ז. תני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו. משמע שאסור לספר גם אם הסיפור רק יגרום לחשש דיבור גנות.
כבר כתב הרמב”ם שאין הכוונה שאין לספר בשבחו של אדם סתם, אלא רק בפני שונאיו, שם הדבר קרוב לוודאי שיבוא לידי דיבור בגנותו. כן פסק גם בספר חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ט’ סעיף א’. לפיכך ככל שאין הדבר ברור שיביא לידי גנות על מי שהוא מספר עליו, אין הדבר נקרא אף אבק לשון הרע.
בנוגע לשאלה אם יש בדבר חשש בדיני שמים, ככל שלא היה בכוונתך להזיק חלילה, אין חשש לצאת ידי שמים, הואיל ואין חיוב בדיני שמים כאשר הנזק נגרם בלי כוונה להזיק. כפי שמבואר בדברי המאירי ובשו”ת מהרי”ט חלק א’ סימן צ”ה, שהמזיק בגרמא בשוגג פטור אף מדיני שמים.
לכן למעשה אין לך לחשוש בנידון השאלה לעוון לשון הרע או אבק לשון הרע, אפילו לעניין דיני שמים.
