מקורות ונימוקים:
מתי צריך לשלם לשדכן את דמי השדכנות
פסק הרמ”א בהגהתו לשו”ע חו”מ סימן קפ”ה סעיף י’ כי דין תשלומי דמי השדכנות כדין התשלום לסרסור. ולעניין מועד תשלום דמי השדכנות לשדכן כתב הרמ”א בזה”ל:
ואם השדכן רוצה שישלמו לו מיד שכר שדכנות, והבעלים אינם רוצים לשלם עד הנישואין, תלוי במנהג המדינה. ובמקום שאין מנהג, הדין עם הבעלים.
מבואר בדברי הרמ”א כי מועד תשלום דמי השדכנות הוא תלוי במנהג המדינה, מקור דבריו הם דברי תרומת הדשן בסימן פ”ה שכתב כן.
לעניין מנהג המדינה בימינו כיום, כתב ערוך השולחן חו”מ סימן קפ”ה סעיף י”א בזה”ל:
“בכל מדינותינו המנהג פשוט לשלם שדכנות אחר כתיבת התנאים מיד”.
כן כתב גם בשו”ת הליכות ישראל סי’ ד’ וסי’ י’ דהמנהג אצלנו לשלם מיד אחר קשר השידוך.
שידוך שהתבטל האם צריך לשלם לשדכן דמי שדכנות
כתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע הנז’ חו”מ סימן קפ”ה סעיף י’ בזה”ל:
במקום שאין צריך לשלם לו [דמי שדכנות] עד הנישואין, אם חזרו בהן ונתבטל השדכנות פטורים הבעלים מלשלם לו שכרו, אלא אם כן התנו בהדיא על מנת שיתפייס, ואז צריך לשלם לו מיד, אפילו יחזרו בהן, ע”כ.
מבואר כי נידון תשלום דמי שדכנות במקרה של ביטול השידוך תלוי בנידון השאלה מהו מועד זמן חיוב תשלום דמי השדכנות. שאם מועד החיוב הוא מיד בעת השידוך, א”כ גם אם נתבטל לאחר מכן השידוך חייב לשלם את דמי השדכנות. אולם אם מועד חיוב תשלום דמי השדכנות הוא רק בעת הגמר דהיינו הנישואין, אם התבטל השידוך קודם הנישואין אין צריך לשלם את דמי השדכנות.
לאור חילוק זה, בזמנינו שהמנהג לשלם מיד בעת סגירת השידוך, גם אם התבטל השידוך על הצדדים לשלם תשלום דמי שדכנות לשדכן.
כן כתב בהדיא ערוך השולחן הנז’ חו”מ סימן קפ”ה סעיף י”א בזה”ל:
“בכל מדינותינו המנהג פשוט לשלם שדכנות אחר כתיבת התנאים מיד, ולכן אף אם נתבטל השידוך אח”כ ואף ששני הצדדים נתרצו בביטולו מ”מ לא הפסיד השדכן שכרו [ט”ז] דלפי מנהגינו הוי גמר העניין בעת התנאים ומה לו להשדכן במה שיהיה אח”כ, הלא הוא גמר העניין? ואפילו לא שילמו לו צריכים לשלם לו, ע”כ.
כן כתב גם הט”ז סוף סימן קפ”ה בזה”ל:
ונראה פשוט, דאף אם נתרצו שניהם בחזרת השידוך אחר כתיבת התנאים, לא הפסיד זה שדכנות, במקום שגובין השדכנות אחר כתיבת התנאים.
כן הוא בהדיא בדברי שו”ת הליכות ישראל סי’ ד’ וסי’ י’ שהבאנו לעלי, שהואיל והמנהג אצלינו לשלם מיד אחר קשר השידוך, גם אם נתבטל השידוך חייבים לשלם לשדכן שכרו.
שידוך נוסף מחייב בתשלום נוסף
הדבר פשוט ששידוך חדש שפעל השדכן לעשות בין הבחור לבין כלה אחרת, מחייב בתשלום דמי שדכנות נוסף. הואיל והמדובר הוא בהצעת שידוך אחרת שאין בינה לבין הצעת השידוך הראשונה מאומה.
ועד כמה שהוכחנו שתשלום דמי השדכנות מגיעים על פי דין לשדכן הראשון, מדוע שיפסיד את דמי השדכנות עבור השידוך הנוסף. הרי הדבר ברור שאם שדכן אחר היה עושה את השידוך השני היה מגיע לו תשלום על כך, מדוע אם כן יגרע חלקו של השדכן הראשון כאשר עשה הוא את השידוך בעצמו.
על כן במקרה הנידון בשאלה הדבר פשוט וברור שמגיע לשדכן תשלום דמי שדכנות פעם נוספת על השידוך הנוסף שעשה.
